שם הנמען : פחד
חשבתי הרבה פעמים איך להגיד לך תניח לי . לך . עזוב אותי ... העמדת פנים שאתה החבר הכי טוב שלי ..או שכך חשבתי , פחד שמגן ושומר עלי שלא אפגע שלא אתאכזב , כך רצית שאחשוב ..כמה שאתה מניפולטור , כל צעד ,כל רגש כל מחשבה שעברה בראשי תמיד קפצת .. והזהרת אותי עד פחד .. גרמת לי לקפוא במקום , גרמת לחיים שלי לעמוד מלכת . בכל פעם ששמתי רגל אחת על מדרגה אתה אחזת לי את השניה במדרגה הקודמת ולחשת לי : " אל תעשי את הצעד הזה את תפלי " והאמנתי לך .... שבתי לאחור . כן , פחד ..אתה זה שמלווה אותי כבר די הרבה זמן ,יושב לי שם על כתף שמאל ומתיימר להיות זה שישמור עלי . אין לי מושג באיזה שלב התיישבת לך שם , לא זכור לי שהוזמנת ! ובכל זאת אתה איתי ,מלווה אותי כל שניה ולכל מקום .. והרבה פעמים רציתי שתלך , אך אתה היית חזק יותר ..משכנע יותר ..תמיד הצלחת להשאר ולהקפיא אותי במקומי . זה מכתב פרידה אם עוד לא הבנת , הפעם אני הולכת , כן כן ... לא אכפת לי מה שתגיד שמעתי כבר את כל ההסברים והשכנועים " זה מסוכן " " פה את תפגעי " " אל תעשי את זה כי תתאכזבי " " פה אין לך קרקע בטוחה אז אל תניחי רגל " אני מעדיפה ליפול ! אני מעדיפה להפגע ! אני מעדיפה להתאכזב ! מאשר לא לחיות לא להרגיש , מאשר לקפוא כל פעם שאני אמורה לזנק .. אני אומרת לך עכשיו , לא מחר לא מחרתיים - עכשיו - עד כאן . יותר אין לך שליטה בי . אני חוזרת לעצמי . למי שהייתי לפני שהזדחלת לליבי ולנשמתי , אבל לפני שנפרדת ממך אני אודה לך - כי לימדת אותי כמה שהפחד הוא לא חבר , כמה שהפחד לא שומר עלי חנקת אותי , אבל בזכותך אני רוצה לנשום שוב . אני לא רוצה שתשמור עלי , אני לא רוצה להיות משועבדת לפחדים , אתה לא מניח לי לחיות , ולכן פה אני אהיה חזקה יותר , מכל פחד שבעולם .....כי אם לא אהיה חזקה - לא אחיה . אני הולכת ולא אפנה את הראש לאחור , מעכשיו זה רק קדימה ללא פחד . כל שארצה אעשה , וכן..אני מכירה אותך לא תוותר בקלות עדיין תנסה ללחוש לי באוזן .."אל תעשי כי זה לא צעד בטוח או נבון ".. שמעתי כבר הכל . לא אקשיב לך יותר גם אם תלחש על אוזני . אני פותחת דלת ומכניסה פנימה את החיים - ואתה פחד הפעם לא תעצור אותי , לא הפעם ולא לעולם . זו פרידה . הפעם לא רק במחשבה אם כי במילים המיועדות לך - ומי כמוך יודע שמילים הם צעד אחד לפני מעשה . הפעם המעשה כבר נעשה . אתה כבר לא יושב לי על הכתף השמאלית . ואתה לא מוזמן יותר לחיי !
חשבתי הרבה פעמים איך להגיד לך תניח לי . לך . עזוב אותי ... העמדת פנים שאתה החבר הכי טוב שלי ..או שכך חשבתי , פחד שמגן ושומר עלי שלא אפגע שלא אתאכזב , כך רצית שאחשוב ..כמה שאתה מניפולטור , כל צעד ,כל רגש כל מחשבה שעברה בראשי תמיד קפצת .. והזהרת אותי עד פחד .. גרמת לי לקפוא במקום , גרמת לחיים שלי לעמוד מלכת . בכל פעם ששמתי רגל אחת על מדרגה אתה אחזת לי את השניה במדרגה הקודמת ולחשת לי : " אל תעשי את הצעד הזה את תפלי " והאמנתי לך .... שבתי לאחור . כן , פחד ..אתה זה שמלווה אותי כבר די הרבה זמן ,יושב לי שם על כתף שמאל ומתיימר להיות זה שישמור עלי . אין לי מושג באיזה שלב התיישבת לך שם , לא זכור לי שהוזמנת ! ובכל זאת אתה איתי ,מלווה אותי כל שניה ולכל מקום .. והרבה פעמים רציתי שתלך , אך אתה היית חזק יותר ..משכנע יותר ..תמיד הצלחת להשאר ולהקפיא אותי במקומי . זה מכתב פרידה אם עוד לא הבנת , הפעם אני הולכת , כן כן ... לא אכפת לי מה שתגיד שמעתי כבר את כל ההסברים והשכנועים " זה מסוכן " " פה את תפגעי " " אל תעשי את זה כי תתאכזבי " " פה אין לך קרקע בטוחה אז אל תניחי רגל " אני מעדיפה ליפול ! אני מעדיפה להפגע ! אני מעדיפה להתאכזב ! מאשר לא לחיות לא להרגיש , מאשר לקפוא כל פעם שאני אמורה לזנק .. אני אומרת לך עכשיו , לא מחר לא מחרתיים - עכשיו - עד כאן . יותר אין לך שליטה בי . אני חוזרת לעצמי . למי שהייתי לפני שהזדחלת לליבי ולנשמתי , אבל לפני שנפרדת ממך אני אודה לך - כי לימדת אותי כמה שהפחד הוא לא חבר , כמה שהפחד לא שומר עלי חנקת אותי , אבל בזכותך אני רוצה לנשום שוב . אני לא רוצה שתשמור עלי , אני לא רוצה להיות משועבדת לפחדים , אתה לא מניח לי לחיות , ולכן פה אני אהיה חזקה יותר , מכל פחד שבעולם .....כי אם לא אהיה חזקה - לא אחיה . אני הולכת ולא אפנה את הראש לאחור , מעכשיו זה רק קדימה ללא פחד . כל שארצה אעשה , וכן..אני מכירה אותך לא תוותר בקלות עדיין תנסה ללחוש לי באוזן .."אל תעשי כי זה לא צעד בטוח או נבון ".. שמעתי כבר הכל . לא אקשיב לך יותר גם אם תלחש על אוזני . אני פותחת דלת ומכניסה פנימה את החיים - ואתה פחד הפעם לא תעצור אותי , לא הפעם ולא לעולם . זו פרידה . הפעם לא רק במחשבה אם כי במילים המיועדות לך - ומי כמוך יודע שמילים הם צעד אחד לפני מעשה . הפעם המעשה כבר נעשה . אתה כבר לא יושב לי על הכתף השמאלית . ואתה לא מוזמן יותר לחיי !
