אז ככה
בשפה המקראית היה הבדל בין שתי המילים. "חרט" התייחדה לחקיקת אותיות באבן וכו' - ולכן "חרט על דגלו / על לוח לבו" דברים מסוימים. "חרת" הייתה העבודה של עיצוב כלים וכו' באמצעות חריתה. רק מאוחר יותר, לאחר שנוצר הביטוי, הייתה התלכדות של המשמעויות. "חרטטן" מערבית. משמעות הפועל "ח'רט" (חי"ת קשה, לא רפה) היא בין השאר התפאר, הגזים, סיפר שקרים.ומכאן זה נכנס לעברית במשמעות זו.