"שמהם בוצע"

להלן מבזקים שהופיעו באתר חדש מסוים:
"צה"ל: תקפנו את המשגרים שמהם בוצע הבוקר הירי הרקטי לטבריה"
"צה"ל: תקפנו את המשגר שממנו שוגרו הבוקר הרקטות לחיפה ולקריות"

האם נכון לומר "שמהם בוצע/שממנו שוגרו" או צריך להיות "שבוצע מהם/ששוגרו ממנו" או ששני הניסוחים תקינים?
 
שניהם תקינים.


תודה על התשובה. שאלת המשך:

להלן חלק מהמאמר "על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני":

למען האמת ראוי לציין שהעמדתו של הכינוי לאחר הפועל כך היא בלשון המקרא ובלשון חכמים. בתקופות שלאחר רבדים אלו יש סטיות כלשהן. למשל, בכל יום יראי אלוהים מתפללים: "היום יום… בשבת, שבו היו הלויים אומרים" לא: "שהיו הלויים אומרים בו", וביאליק לא נמנע אף הוא מלומר: "המעיין ממנו שאבו" לא: "המעיין שאבו ממנו".

כללו של דבר: משפט זיקה לא מקושר פסול הוא לפי החלטת האקדמיה. עד כאן. הרואה את לשון המופת ברבדים שהייתה בהם לשוננו לשון חיה, כלומר לשון מקרא ולשון חכמים, יעמיד את הכינוי המוסב אחרי הפועל דווקא, ולא יחזור כלל על הכינוי אותה, אותו וכו'.

האם ניתן להבין מכך שיש העדפה למבנה "המספר שהגעת אליו איננו מחובר" על פני "המספר שאליו הגעת איננו מחובר"?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה על התשובה. שאלת המשך:

להלן חלק מהמאמר "על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני":

למען האמת ראוי לציין שהעמדתו של הכינוי לאחר הפועל כך היא בלשון המקרא ובלשון חכמים. בתקופות שלאחר רבדים אלו יש סטיות כלשהן. למשל, בכל יום יראי אלוהים מתפללים: "היום יום… בשבת, שבו היו הלויים אומרים" לא: "שהיו הלויים אומרים בו", וביאליק לא נמנע אף הוא מלומר: "המעיין ממנו שאבו" לא: "המעיין שאבו ממנו".

כללו של דבר: משפט זיקה לא מקושר פסול הוא לפי החלטת האקדמיה. עד כאן. הרואה את לשון המופת ברבדים שהייתה בהם לשוננו לשון חיה, כלומר לשון מקרא ולשון חכמים, יעמיד את הכינוי המוסב אחרי הפועל דווקא, ולא יחזור כלל על הכינוי אותה, אותו וכו'.


האם ניתן להבין מכך שיש העדפה למבנה "המספר שהגעת אליו איננו מחובר" על פני "המספר שאליו הגעת איננו מחובר"?
למיטב ידיעתי הניסוח הראשון אכן עדיף, אני משתדלת לנקוט אותו.
עם זאת, כיום אוהבים מאוד את השני (בעיקר בתקשורת) ולפעמים הוא מתאים מבחינת ההדגשה במשפט.
 
למעלה