מסע הטהרנות המזויף נגד השופט עמית הגיע לחדשות 12, כשאמש שודרה ידיעה שניסתה להצמיד לו טענה מגוחכת לניגוד עניינים ■
באותו דיווח ניתנה הנחה דווקא לדודי אמסלם,
וניגוד העניינים שלו הוסתר מהציבור.
אי־אפשר שלא להתפעל מרמת הטהרנות ומהתביעה הבלתי מתפשרת לניקיון כפיים בישראל, כפי שעולה באחרונה מחוגים שעד כה העניין לא היה על סדר יומם. אלה שנאבקים ללא הרף בשלטון החוק בישראל, ומוכנים להכשיר כל שחיתות של ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות פלפולים משפטיים והפצת קונספירציות וחצאי אמיתות — צווחים כעת ומדקדקים על קוצו של יוד שמתגלה אצל המועמד לנשיאות בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.
גילויים עיתונאיים, גם אם חלקם היו בעלי עניין ציבורי מסוים, הפכו לחומר בעירה עבור מכונת הרעל שמכפישה את כל מי שמעז לא ליישר קו עם הממשלה הנוכחית.
הטענה האזוטרית לגבי בנייה לא חוקית של פרגולה בחצר ביתו, מופנית כעת גם כלפי עמית — וחזרה להיות במרכז סדר היום של דמויות שעטו על עצמן לפתע את גלימת טוהר המידות.
הדברים הגיעו לשיא מסוים, כשבמהדורת החדשות הנצפית בישראל, הפרשן לענייני כל עמית סגל הביא לשידור עניין שהמגישה יונית לוי הציגה כ"טענה נוספת לניגוד עניינים".
הפעם, כך טען סגל, התברר כי יצחק עמית ישב בהרכב שדן בעתירה נגד ביטול נבחרת הדירקטורים — אף שהתברר כי אחיו היה חבר באותה נבחרת. באותה עתירה בג"ץ הטיל צו ביניים שמנע במרץ 2021 את ביטול נבחרת הדירקטורים.
במקרה הזה, הטענה לניגוד עניינים משולה לדרישה שהשופט עמית לא יעסוק בחוק הספורט רק משום שהנכד שלו משחק בקבוצת כדורגל, או שלא ידון ברגולציה על מספרות רק משום שיש לו תלתלים.
זו רמת טהרנות שמחייבת קבלת אות אביר איכות השלטון בתחום טוהר המידות. נבחרת הדירקטורים כוללת מאות אנשים, ומספרם עלה ל-1,200 ב-2022.
ההיכללות ברשימה זו היא מעין תנאי סף שמאפשר לדרג הפוליטי לבחור מתוכה מועמדים לדירקטורים בחברות ממשלתיות.
גם תנאי הסף הזה אינו סופי, ואפשר לעקוף אותו עם מינויים של מועמדים תואמי נבחרת,
כפי שקרה למשל במקרה של עמיר פרץ בתעשייה האווירית.
החברות בנבחרת הדירקטורים רחוקה מלהבטיח מינוי של מועמד מסוים לתפקיד דירקטור.
מאות חברים בנבחרת לא יקבלו מינוי לעולם.
אכן יש הצדקה לייצר מניעה בשל ניגוד עניינים במקרים שבהם שרים מקבלים החלטות שמשפיעות ישירות על בני משפחותיהם (למשל קידום רפורמה בתחום החלב כשבן משפחתו של השר מחזיק ברפת).
ואולם, כשהסוגיה היא הצבת תנאי סף לחברות בנבחרת הדירקטורים או לא, כשבן משפחתו של השופט עומד בתנאי הסף, נראה כי הטענה לניגוד עניינים היא מגוחכת. הדבר דומה לדרישה שעמית לא יעסוק בחוק הספורט רק משום שהנכד שלו משחק בקבוצת כדורגל, או שעמית לא ידון ברגולציה על מספרות רק משום שיש לו תלתלים.
שידור הידיעה הזו לא נעשה מטעמים עיתונאיים.
עורכי חדשות 12, מטעמים מסחריים בלבד, פוגעים ביושרה העיתונאית של חברות החדשות ושוחקים את האמון בתקשורת כולה.
אבל הפעם, כתב הפלסתר שהתחפש לידיעה עיתונאית לוקה בכשל לוגי. הסתירה הפנימית בידיעה ששודרה חושפת עד כמה המטרה היא אחת — ניסיון מגמתי להכפיש את שופט העליון.
במהלך הצגת האייטם, סגל ביקש להסביר לצופים מדוע אמסלם בכלל רצה לבטל את נבחרת הדירקטורים.
"הוא חושב שמדובר בחסם לאוכלוסיות מוחלשות או מודרות", נטען בשידור.
הצגת המניע של אמסלם באופן כזה הוא לא רק מניפולטיבי, הוא מנסה להסתיר את מניעו האמיתי הידוע לכל — מינוי של כמה שיותר מקורבים ו"חברים" לג'ובים בחברות הציבוריות.
אמסלם הוא זה שרק לפני פחות משנה מינה את חברו ליו"ר החברה הממשלתית דירה להשכיר, אף שזה נצפה במסיבה בביתו של אמסלם, ואף שאמסלם עצמו הודיע כי יש לשניים היכרות רבת שנים. ניגוד עניינים? שטויות, זו דווקא משילות.
אמסלם עצמו העיד על כך בשידור ברשת ב': "את מי אני אמנה? אני מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה.
התפקיד שלי זה להגיש אנשים שאני מכיר ומעריך. אני מגיש אנשים ראויים, אנשים טובים".
כל מי שנחשף לתחקירים בכלי התקשורת, כולל תחקיר נרחב של עמליה דואק, יודע איך הפכו החברות הממשלתיות למפעל ג'ובים.
מי שקרא TheMarker יודע שאמסלם הוא זה שרק לפני פחות משנה מינה את חברו חיים פרוימוביץ' ליו"ר החברה הממשלתית דירה להשכיר, בניגוד להמלצות קודמות של רשות החברות הנוגעות ליכולות הניהוליות החסרות של פרוימוביץ'.
מנגנון המינויים של המקורבים ידוע לכל, וניגוד העניינים זועק לשמים, אבל הטהרנים חלילה לא יגידו דבר נגד אמסלם.
במקום להיאבק בשחיתות בכל החזיתות, הם מאמצים לפתע את הנרטיב השקרי שלפיו מטרת ביטול נבחרת הדירקטורים נובעת מהדרת אוכלוסיות מוחלשות. למי שעוד היה ספק בכך, המשפט הזה חשף עד כמה הקמפיין נגד יצחק עמית צבוע ומנסה לקעקע את עצמאות מערכת המשפט בישראל.
באותו דיווח ניתנה הנחה דווקא לדודי אמסלם,
וניגוד העניינים שלו הוסתר מהציבור.
אי־אפשר שלא להתפעל מרמת הטהרנות ומהתביעה הבלתי מתפשרת לניקיון כפיים בישראל, כפי שעולה באחרונה מחוגים שעד כה העניין לא היה על סדר יומם. אלה שנאבקים ללא הרף בשלטון החוק בישראל, ומוכנים להכשיר כל שחיתות של ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות פלפולים משפטיים והפצת קונספירציות וחצאי אמיתות — צווחים כעת ומדקדקים על קוצו של יוד שמתגלה אצל המועמד לנשיאות בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.
גילויים עיתונאיים, גם אם חלקם היו בעלי עניין ציבורי מסוים, הפכו לחומר בעירה עבור מכונת הרעל שמכפישה את כל מי שמעז לא ליישר קו עם הממשלה הנוכחית.
הטענה האזוטרית לגבי בנייה לא חוקית של פרגולה בחצר ביתו, מופנית כעת גם כלפי עמית — וחזרה להיות במרכז סדר היום של דמויות שעטו על עצמן לפתע את גלימת טוהר המידות.
הדברים הגיעו לשיא מסוים, כשבמהדורת החדשות הנצפית בישראל, הפרשן לענייני כל עמית סגל הביא לשידור עניין שהמגישה יונית לוי הציגה כ"טענה נוספת לניגוד עניינים".
הפעם, כך טען סגל, התברר כי יצחק עמית ישב בהרכב שדן בעתירה נגד ביטול נבחרת הדירקטורים — אף שהתברר כי אחיו היה חבר באותה נבחרת. באותה עתירה בג"ץ הטיל צו ביניים שמנע במרץ 2021 את ביטול נבחרת הדירקטורים.
במקרה הזה, הטענה לניגוד עניינים משולה לדרישה שהשופט עמית לא יעסוק בחוק הספורט רק משום שהנכד שלו משחק בקבוצת כדורגל, או שלא ידון ברגולציה על מספרות רק משום שיש לו תלתלים.
זו רמת טהרנות שמחייבת קבלת אות אביר איכות השלטון בתחום טוהר המידות. נבחרת הדירקטורים כוללת מאות אנשים, ומספרם עלה ל-1,200 ב-2022.
ההיכללות ברשימה זו היא מעין תנאי סף שמאפשר לדרג הפוליטי לבחור מתוכה מועמדים לדירקטורים בחברות ממשלתיות.
גם תנאי הסף הזה אינו סופי, ואפשר לעקוף אותו עם מינויים של מועמדים תואמי נבחרת,
כפי שקרה למשל במקרה של עמיר פרץ בתעשייה האווירית.
החברות בנבחרת הדירקטורים רחוקה מלהבטיח מינוי של מועמד מסוים לתפקיד דירקטור.
מאות חברים בנבחרת לא יקבלו מינוי לעולם.
אכן יש הצדקה לייצר מניעה בשל ניגוד עניינים במקרים שבהם שרים מקבלים החלטות שמשפיעות ישירות על בני משפחותיהם (למשל קידום רפורמה בתחום החלב כשבן משפחתו של השר מחזיק ברפת).
ואולם, כשהסוגיה היא הצבת תנאי סף לחברות בנבחרת הדירקטורים או לא, כשבן משפחתו של השופט עומד בתנאי הסף, נראה כי הטענה לניגוד עניינים היא מגוחכת. הדבר דומה לדרישה שעמית לא יעסוק בחוק הספורט רק משום שהנכד שלו משחק בקבוצת כדורגל, או שעמית לא ידון ברגולציה על מספרות רק משום שיש לו תלתלים.
שידור הידיעה הזו לא נעשה מטעמים עיתונאיים.
עורכי חדשות 12, מטעמים מסחריים בלבד, פוגעים ביושרה העיתונאית של חברות החדשות ושוחקים את האמון בתקשורת כולה.
אבל הפעם, כתב הפלסתר שהתחפש לידיעה עיתונאית לוקה בכשל לוגי. הסתירה הפנימית בידיעה ששודרה חושפת עד כמה המטרה היא אחת — ניסיון מגמתי להכפיש את שופט העליון.
במהלך הצגת האייטם, סגל ביקש להסביר לצופים מדוע אמסלם בכלל רצה לבטל את נבחרת הדירקטורים.
"הוא חושב שמדובר בחסם לאוכלוסיות מוחלשות או מודרות", נטען בשידור.
הצגת המניע של אמסלם באופן כזה הוא לא רק מניפולטיבי, הוא מנסה להסתיר את מניעו האמיתי הידוע לכל — מינוי של כמה שיותר מקורבים ו"חברים" לג'ובים בחברות הציבוריות.
אמסלם הוא זה שרק לפני פחות משנה מינה את חברו ליו"ר החברה הממשלתית דירה להשכיר, אף שזה נצפה במסיבה בביתו של אמסלם, ואף שאמסלם עצמו הודיע כי יש לשניים היכרות רבת שנים. ניגוד עניינים? שטויות, זו דווקא משילות.
אמסלם עצמו העיד על כך בשידור ברשת ב': "את מי אני אמנה? אני מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה.
התפקיד שלי זה להגיש אנשים שאני מכיר ומעריך. אני מגיש אנשים ראויים, אנשים טובים".
כל מי שנחשף לתחקירים בכלי התקשורת, כולל תחקיר נרחב של עמליה דואק, יודע איך הפכו החברות הממשלתיות למפעל ג'ובים.
מי שקרא TheMarker יודע שאמסלם הוא זה שרק לפני פחות משנה מינה את חברו חיים פרוימוביץ' ליו"ר החברה הממשלתית דירה להשכיר, בניגוד להמלצות קודמות של רשות החברות הנוגעות ליכולות הניהוליות החסרות של פרוימוביץ'.
מנגנון המינויים של המקורבים ידוע לכל, וניגוד העניינים זועק לשמים, אבל הטהרנים חלילה לא יגידו דבר נגד אמסלם.
במקום להיאבק בשחיתות בכל החזיתות, הם מאמצים לפתע את הנרטיב השקרי שלפיו מטרת ביטול נבחרת הדירקטורים נובעת מהדרת אוכלוסיות מוחלשות. למי שעוד היה ספק בכך, המשפט הזה חשף עד כמה הקמפיין נגד יצחק עמית צבוע ומנסה לקעקע את עצמאות מערכת המשפט בישראל.
. הוא זה (אחד מהם לפחות) שקבע שבמקרים כאלה מדובר בניגוד עניינים פסול. כשאותו מצב בדיוק הגיע אליו, הוא כמובן קבע שאין שום בעיה ושהוא, בהיותו מורם מעם ובעל כוחות על-אנושיים, מסוגל להתמודד עם תיקים כאלו מבלי שתהיה בעיה של ניגוד עניינים. 
