שמונה נגנים שמחים (פאניק אנסמבל הערב בתמונע)
כבר יותר משנה שלא התחשק לי ללכת להופעות של אמנים שאני לא מכירה. בשבוע שעבר החשק פתאום צץ וחשבתי ש"פאניק אנסמבל" יהיו נקודת פתיחה מעניינת. ואכן כך היה. נפתח בכך שההרכב מונה שמונה (!!!) נגנים קבועים. נתון מרשים יחסית לתעשיית המוסיקה שלנו. מעבר לכמות, ניכר שכל אחד מהם יודע טוב מאד מה הוא עושה, ונשמע שכולם מושכלים מוסיקלית. אני תמיד מעדיפה אנשים שבאמת מבינים מה עומד מאחורי המוסיקה ואת ההיגיון שמאחורי הכתיבה וההלחנה. הם מנגנים קברט, ממש כמו שקברט צריך להשמע. הם בהחלט נשמעים כמו הרבה הרכבי קברט מוצלחים ביותר שיצא לי לשמוע מהעולם. רועי ירקוני שמנגן על קלידים הוא האיש שאחראי על הלחנים והעיבודים בעוד שהטקסטים לקוחים בחלקם מספר להתמודדות עם מצבי פאניקה ואחרים נכתבו ע"י משוררת שאת שמה לא קלטתי. חוץ מרועי מפליא על הבס (והקונטרבס) יהוא ירון (שמנגן עם שישה נגנים, רות דולורס וייס ועוד ועוד), עומר הרשמן על הגיטרות, נועה גולנסקי שרה וממש מפתיעה לטובה על פרקשנס (שהיו חלק מאד משמח מהערב), גליה חי על הויולה הופכת אותה לכלי מגניב ומוציאה ממנה צלילים שלא תיארתי לי שיכולים לצאת מהכלי הזה, בחור בשם דירק על החצוצרה (וגם שר שיר אחד בקול מיוחד מאד), בוריס מלהטט באקורדיאון, יעל קראוס היא הסולנית ויש גם תוספת מפתיעה מאד בדמותו של בחור שאת שמו לא מצאתי, שמתפקד ב-Human beatbox בחלק מן הקטעים. נשמע משונה אבל על הבמה זה נשמע נפלא. מתופף אין להם, אבל רועי ירקוני משתמש בסימפולים, שהם דווקא נקודת התורפה של ההרכב לדעתי. מתופף היה עושה את העבודה הרבה יותר טוב. אבל ניחא. תענוג גדול היה לראות את כל החבר'ה האלה על במה אחת. היו מס' שיאים לערב, לצערי את שמות השירים אני לא יודעת. לסיכום, זו חוויה ממשית שאין הרבה כמוה בארצנו הקטנטונת. שילוב של ידע מוסיקלי, עם הרבה כישרון, קסם ובוכטה של יצירתיות ושמחת חיים. מומלץ פלוס! אה וחוצמזה, אפשר לשמוע כמה דוגמאות מוצלחות מאד בעמוד המייספייס שלהם (spring in your heart הוא המוצלח ביותר לדעתי)
כבר יותר משנה שלא התחשק לי ללכת להופעות של אמנים שאני לא מכירה. בשבוע שעבר החשק פתאום צץ וחשבתי ש"פאניק אנסמבל" יהיו נקודת פתיחה מעניינת. ואכן כך היה. נפתח בכך שההרכב מונה שמונה (!!!) נגנים קבועים. נתון מרשים יחסית לתעשיית המוסיקה שלנו. מעבר לכמות, ניכר שכל אחד מהם יודע טוב מאד מה הוא עושה, ונשמע שכולם מושכלים מוסיקלית. אני תמיד מעדיפה אנשים שבאמת מבינים מה עומד מאחורי המוסיקה ואת ההיגיון שמאחורי הכתיבה וההלחנה. הם מנגנים קברט, ממש כמו שקברט צריך להשמע. הם בהחלט נשמעים כמו הרבה הרכבי קברט מוצלחים ביותר שיצא לי לשמוע מהעולם. רועי ירקוני שמנגן על קלידים הוא האיש שאחראי על הלחנים והעיבודים בעוד שהטקסטים לקוחים בחלקם מספר להתמודדות עם מצבי פאניקה ואחרים נכתבו ע"י משוררת שאת שמה לא קלטתי. חוץ מרועי מפליא על הבס (והקונטרבס) יהוא ירון (שמנגן עם שישה נגנים, רות דולורס וייס ועוד ועוד), עומר הרשמן על הגיטרות, נועה גולנסקי שרה וממש מפתיעה לטובה על פרקשנס (שהיו חלק מאד משמח מהערב), גליה חי על הויולה הופכת אותה לכלי מגניב ומוציאה ממנה צלילים שלא תיארתי לי שיכולים לצאת מהכלי הזה, בחור בשם דירק על החצוצרה (וגם שר שיר אחד בקול מיוחד מאד), בוריס מלהטט באקורדיאון, יעל קראוס היא הסולנית ויש גם תוספת מפתיעה מאד בדמותו של בחור שאת שמו לא מצאתי, שמתפקד ב-Human beatbox בחלק מן הקטעים. נשמע משונה אבל על הבמה זה נשמע נפלא. מתופף אין להם, אבל רועי ירקוני משתמש בסימפולים, שהם דווקא נקודת התורפה של ההרכב לדעתי. מתופף היה עושה את העבודה הרבה יותר טוב. אבל ניחא. תענוג גדול היה לראות את כל החבר'ה האלה על במה אחת. היו מס' שיאים לערב, לצערי את שמות השירים אני לא יודעת. לסיכום, זו חוויה ממשית שאין הרבה כמוה בארצנו הקטנטונת. שילוב של ידע מוסיקלי, עם הרבה כישרון, קסם ובוכטה של יצירתיות ושמחת חיים. מומלץ פלוס! אה וחוצמזה, אפשר לשמוע כמה דוגמאות מוצלחות מאד בעמוד המייספייס שלהם (spring in your heart הוא המוצלח ביותר לדעתי)