גם אין מיתולוגיה מסודרת, אלא סיפורי
גיבורים - מקומיים או ארציים. אלמלא הנזירים שהחלו לשמר דברים בכתב אחרי בואו של פטריק הקדוש לאירלנד (ואלה שב-ווילס), לא היינו יודעים גם עליהם. לרוע מזלם, הנצרות הצמיתה את המיתולוגיה בשלב מוקדם מדי, לפני שזו נעשתה מקיפה דיה (כמו הנורדית למשל - וכן לא היה להם נזיר שהתעניין בתחום, כמו סנורי). אם היו סיפורים מקיפים יותר, הרי שהם לא עברו מהמסורת שבע"פ לכתובה.