שמות החודשים העבריים.

[טלמון סילבר]

שמות החודשים העבריים.

יש לי בקשה לכל משתתפי הפורום המלומדים, למצוא ולהציג מידע אמין, מלא ומדוייק ככל האפשר על מקורם של שמות החודשים העבריים ועל משמעותם. באיזו מידה משקף את המציאות השיר של שאול טשרניחובסקי, "על מות התמוז": צאנה ובכינה בנות ציון לתמוז לתמוז הבהיר לתמוז כי מת הימים הבאים יהיו ימי ענן ימי ליקוי נשמות וסתו בלא עת... (כתבתי את הבית הראשון מהזיכרון. נקרא בהברה אשכנזית).

 

[פוסטמה פרובנציאלית]

טלה בר כתבה על זה מאמר בהאייל

לא קראתי אך יתכן שזה יענין אותך

 

[טלמון סילבר]

תודה רבה. שלחתי להדפסה.

 

[תום30]

קראתי את המאמר ומצאתי אותו...

מסמרס ומעקר, ואסביר- גיליתי שם או בורות מדהימה או נסיון אינוס של מהויות החגים אך תוך פרדיגמה מתווית מראש של "חגי ישראל כחגים העולים בקנה אחד עם מהות החגים הפגאנים". אתן רק דוגמא אחת ובאם תחפוץ\י אתן עוד מגוון רחב מאוד של דוגמאות העולות מן מהמאמר כמעט בכל חג: ראש השנה - הכותבת טוענת (ואין מושג מהיכן נטלה את המהות הזו) כי בסיסו של החג :"החג הנחוג כיום בשם 'ראש השנה' הוא חלק אינטגרלי ממערכת חגי סוף הקיץ, שבהם חוגגים את אסיף הפירות והירקות ואת סיום בציר הענבים, ומתכוננים לעונת הגשמים, החריש והזריעה". מיותר לציין כי תובנה זו לא מוזכרת כלל וכלל בתורה לא כמהות ולא כמצווה מהות החג הוא "יום תרועה" ומהותו כראש השנה (למרות שמניין החודשים מתחיל בתורה עפ"י חודש ניסן שנקרא בתורה "החודש הראשון") היא לא בגלל "עונות השנה" אלא זהו יום בו אלוקים סיים לברוא את העולם:"זה יום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון". ומהותו עפ"י התורה הוא "בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה". המצווה העיקרית כפי שהתורה מנחה היא אכן תקיעת שופר ולא חגיגת עונות ותבואות וכו'. לקרוא את הטענות הדומות שהיא עלתה בנוגע לפסח,שבועות וכו' זה פשוט הומור צרוף. הסירוס הזה בין מהותו האמיתית (והאמת לגבי מהות החג יכולה להיות רק מהתורה כי היא זו שקבעה אותו וקבעה את סיבתו) של החג, עובר כחוט השני בכל חג אליו מתייחסת כותבת המאמר. מהות החגים נקבעה בתורה מפורשות, בחלק מהחגים אלוהים ביקש קורבנות הקשורים לעונות השנה אולם מהות החגים סיבת החג נקבעה מפורשות בתורה. יתירה מזאת המסקנה הפתלתלה שהיא עושה מ"לוח גזר" שהחוקרים עצמם טוענים שנכתב ע"י כנעני ולמידה ממנו כי:" מרשימה זו מסתבר כי השנה הארצישראלית הקדומה החלה בתשרי והסתיימה באלול, ולא כפי שמציינים הטקסטים התנכיים על מצוות החגים" וכמובן ה""מסקנה המתבקשת"" כי :"לא קשה להסיק את המסקנה שאת סדר החודשים השונה הביאו הגולים מבבל עם שיבת ציון, יחד עם שמות החודשים הבבליים". פשוט אינה עניינית, הקידוש שהיא עושה ללוח הנ"ל שכאמור אין אף עדות מחקרית שנכתב ע"י יהודי פשוט לא רצינית. לגבי שאלתך הקונקרטית,קיימים כמה ספרים בנושא 2 מהם אפילו בבית הורי אבל שמם פרח מזכרוני במהלך השבוע אגיע לבקר אותם ואבדוק מה שמם וכו' (אני פשוט לא רוצה להטריח אותם לנבור בספרייה הדי גדולה שיש לנו בבית שם). יום טוב.

 

[טלמון סילבר]

ובכן, יצאו להדפסה 45 דפים.

איזה 4 דפים המאמר עצמו, והשאר תגובות ווויכוחים, שכמעט חצי מהם כבר קראתי. קטונתי כמובן, אבל הרושם שלי הוא, שדברים רבים מהווים השערה בלבד, והביקורת הנחרצת של תום נראית לי לא יותר מאחת התגובות הרבות למאמר, ונראית לי אישית פחות משכנעת מהמאמר עצמו, אשר גם אינו מתיימר להביא אמיתות מתמטיות מוחלטות, אלא השערות הגיוניות המתבססות על דוגמאות רבות, מהן יותר מוצלחות, ומהן פחות. אני שוב אומר, זו ההתרשמות שלי בלבד.

 

[טלמון סילבר]

ומה שמצאתי עד עכשיו במאמר ובתגובות

(בנוגע לשאלה שלי בלבד. זה לא אומר שהשאר פחות מעניין): מקור השמות ללא ספק בבלי, על זאת לא היו חילוקי דעות. הפרוש המקורי של השם "מרחשוון" הוא "השמיני" (כמו אוקטובר).

 

[טלמון סילבר]

קישור לתשובה. רק אליל אחד.

הוספתי למאמר הנ"ל בפורום אייל הקורא תגובה-שאלה, ונתנו לי את כתובת האתר הבא: http://www.hofesh.org.il/articles/chagim/jewish_calendar/1.html אבל נדמה לי שראיתי טעות באתר הזה: השפה השומרית הוגדרה שם כשפה שמית מזרחית, ואם אינני טועה היא בכלל לא שפה שמית (האכדית כן). אם כך, רק תמוז נקרא על שם אליל. השאר רומזים על תקופות שנה או תופעות טבע. מעניין, ששמות החודשים הרומאיים - ינואר, פברואר, מרס וכו' - בלוח השנה הגרגוריאני המקובל, אכן בערך כך נקראים גם ברוסית, אנגלית, גרמנית וכדומה, אבל לא באוקראינית ובליטאית! בשפות אלו יש לאותם חודשים שמות ייחודיים, המשקפים עונות שנה, כמו (בתרגום חופשי) צינה, צוהב.

 

[טלמון סילבר]

ומעניין שבערבית

לשמות החודשים הרומאיים משתמשים בשמות החודשים הבבליים! מרץ - אדר, אפריל - ניסן. אבל ההקבלה לא ממש פשוטה (ר' פירוט בקישור שהביא גוברנור).

 

[Go vern or]

שמות החדשים העבריים של ימינו הם

שמות אלילים בבליים. ברור מדוע...

 

[Go vern or]

...אולם, יש לי counter question:

מה מקור הקונספט של שבעה ימים בשבוע?

 

[טלמון סילבר]

מעניינים שמות הימים בשפות שונות.

באנגלית וגרמנית - יום השמש, יום הלבנה, יום סטורן וכו'. בליטאית, בה שמות החודשים מקוריים, שמות הימים משעממים כמו בעברית: ראשון, שני, וכו'. יום ראשון ליטאי מקביל ליום שני בעברית. ברוסית יום זה נקרא פּוֹנֶדיֶלנִיק, שפירושו "אחרי יום הבטלה", מספר ימים נקראים בשמות פרטיים ממקור מספרים סידוריים, שבת נקראת כמו בעברית: סוּבּוֹטָה, ויום ראשון נקרא (בתרגום) "תחייה" (כמו תחיית המתים), אבל יום רביעי (שלנו!) נקרא כמו בגרמנית "אמצע".

 

[Governor]

בעוד היממה, החדש, השנה הן תופעות

מחזוריות טבעיות אשר שמשו ל- timekeeping, אין בטבע שום תופעה מחזורית שארכה שבע יממות, או שבוע. על פי מעשיות המיתולוגיה היהודית נוצק השבוע בספור הבריאה, ששה ימי עבודת הבורא, פלוס יום למנוחה, אולם, אם נחפש מסורות קדומות, לא נתקשה לאתר את שרש השבוע. הנה קשור אחד הנה שני ושלישי דומה כי אל תוך מציאות קיימת זו של מחזור בן שבעה ימים, באו העברים ואמצו אותו בהלבישם עליו מעשיית בריאה...

 

[טלמון סילבר]

הערה

הקשר בין 'שבתאי' ובין 'שבת' מובן מאליו, אבל לאו דווקא קשור לאל סטורן. כמו ש'נוגה' או 'איילת השחר' אינה קשורה לאלה ונוס. מדוע עמים שונים לא יכלו לתת שמות שונים משלהם לאותם גורמי השמיים? מה שכן דומה, זה הקשר בין ימי השבוע לבין 7 "כוכבי הלכת" (לפי המיון של הקדמונים: שמש, ירח וכו').

 

[טלמון סילבר]

תודה.

יקח לי קצת זמן להדפיס ולקרוא את החלק הקשור למקור השמות.

 

[תום30]

צודק. אולם אני דיברתי לגבי

מהויות החגים. כנ"ל. יום טוב.

 

[טלמון סילבר]

לא מצאתי במאמר הנ"ל תשובה לשאלתי

כלומר פירוט כל חודש ומקור השם שלו. מה פירוש המילים "אלול", "תשרי" וכו'. ומה הסיפור על האליל תמוז. המאמר מעניין מאוד לכשעצמו. בזמנו גם כתבתי תכנית המחשבת את התאריכים העבריים, אבל גם בחישוב שלי יש בעייה.