שמות יסודות כימיים

[nah1]

שמות יסודות כימיים

לכימאית, האם את יודעת מהי החלופה העברית למילה ליתיום? האם היית רוצה לדעת? ממני, כימאי נוף ברשת

 

[אופה יפה]

זה פתוח לציבור, או שרק בעלי

תואר בכימיה מורשי-כניסה לשאלה? אחרי ההקדמה הזו, יש לי עוד שאלה: מקור השם 'ליתיום' מיוונית (lithos = אבן). האם מכך ניתן להסיק שנתנו לו שם מעוברת כגון (או בדיוק) ל"אבניון"? והאם יש פרסים למנחשים נכונה? או למי שהכי קרוב? לא, אין לי עוד שאלות?

 

[הכימאית]

האופה היפה כמעט נחשה

ליתיום בעברית הוא אַבְנָן. אך שמות עבריים ליסודות ותרכובות אינם תמיד ידועים, אפילו לכימאים מקצועיים. בזמן לימודי נתקלתי בבקבוק שעליו היה רשום "מימת האמון", ולקח לי דקה או שתיים להבין שמדובר באמוניום הידרוקסיד.

 

[אופה יפה]

מי מת? האמון

זה חוסר אחריות ועלול גם להוות סכנה, לסמן חומר בשפה שהלבורנטים עצמם לא מכירים, ויש מקום לטעות. בכימיה.. טעות קטנה יכולה להיות פיצוץ. כן, מנסיון (בזעיר אנפין, בתיכון)

 

[python 4]

נכון, ליתיום אולי ידוע יותר בשמו

הלועזי אבל יש מקרים הפוכים: K (אשלגן), Na (נתרן) וכו'.. למה זה? או שזה רק אני? הארון כימיקלים אצלנו במעבדה מסודר בסדר אלפביתי, ולא מזמן חיפשתי תמיסת KH2PO4. הפכתי את כל הארון עד שמצאתי את זה תחת האות P (פוטסיום..)

 

[הכימאית]

ולמי שמתעניין במורפולוגיה

המלה "אבנן" נגזרה במשקל "קטלן" שכולל שמות של יסודות רבים נוספים: פחמן, חנקן, חמצן, זרחן. דרך נוספת ליצור שמות יסודות בעברית היא על ידי הוספת סיומת ָן, למשל: סידן, מימן.

 

[shlomitss]

המלה מימן אף היא במשקל קטלן

בכיווץ הדיפטונג * mayman

 

[הכימאית]

האם יש לך הוכחה לכך?

אשמח לדעת, כי במילונים כתוב פשוט ש"מימן" בא מ"מים", ואפשר גם לחשוב במדובר במים+ָן. ואולי גם למי שהמציא את המלה לא היה ברור.

 

[shlomitss]

ההוכחה מצוייה בצורה עצמה

שכן הצירה במילה מימן מסמל את הדיפטונג ay, שהתכווץ. לכן קטלן הוא המשקל. ההוכחה לכיווץ הדיפוטנג מצוייה בצורת הסמיכות: מי- (מי תהום וכו').

 

[הכימאית]

זו לא הוכחה

גם במודל מים+ָן הדיפטונג מתכווץ. ראי למשל את המלה "מֵימי", בה נוספה למלה מים הסיומת ִי וגרמה לאותה תוצאה בדיוק.

 

[איליה.]

גם אני חושב כך, מה גם שאין שורש כזה

מ.י.מ. לפחות לא במשמעות של מים.

 

[גנגי]

שתי האהבות הגדולות שלי בחיים

הן לשון עברית וכימיה. הצטרפות מקרים כזאת. התגלגל ככה שאחת נעשתה מקצוע (עאלק) והשנייה נשארה תחביב (הצתות מבוקרות של מעבדות, הצמחת גבישים, שינויי צבע ומצב - בעיקר של השיער שלי - שמשאירים ילדים ומבוגרים-הדיוטות פעורי פה - יש כאן רופא/ת שיניים במקרה? אפשר לנצל את המצב). וכל ההקדמה היתה כדי לשאול: למה? למה לשם שמיים צריכים להמציא לכל ליתיום וכו' חלופה עברית? מה רע בקצת מינוחים לועזיים? העברית שכל ימיה אימצה מילים זרות יכולה להמשיך גם כיום לאמץ את אלה שאין סיבה להמיר באחרות. טלוויזיה זה בסדר אבל דווקא ליתיום יהפוך לאבנן?! למה? כי הוא יותר שימושי בדיבור מטלוויזיה וטלפון? אה. גנגי, אח"לה.