מה ששולט בעולם יצר את הסינדרום המטבולי שגורם להרבה בעיות
של סכרת, לחץ דם, כבד שומני, דלקתיות וכולסטרול (ואני לא מתכוון ל-LDL כפי שהוא מופיע בבדיקות של קופות החולים, אלא רק לחלק מה-LDL, שלא נמדד בקופה). זו התוצאה של דיאטת הדל-שומן שבה דוגלים השמות שציינת, כי את מקומו של השומן ממלאת הפחמימה.
מה ששלט בעולם לפני מיסוד החקלאות - שזה רוב שנות קיומו של האדם על הפלנטה - היתה הדיאטה של הצייד-לקט, שהיה בה IF באופן טבעי (קרא על המושג IF, ואם כבר, גם על המושג FMD של וולטר לונגו) והיא הייתה דלת פחמימות יחסית לדיאטות שאתה מכיר כיום (ואני כרגע לא מדבר על סוכרתיים, שאצלם הסיפור מורכב יותר, ולכן צריך להיות אף דל יותר בפחמימות).
האדם גם בנוי להיות הרבה יותר פיזי ממה שהוא היום, והיות והוא מוציא משמעותית פחות אנרגיה בשוטף, הוא גם צריך לצרוך פחות אנרגיה זמינה-מהירה, אלא אנרגיה יותר איטית. ככול שהאנרגיה שאדם לא פעיל יצרוך תהיה מהירה יותר, כך הוא יסנטז יותר שומן בגוף (ובכבד).
בזמנו של הרמב"ם, האדם היה מאוד פיזי בעבודתו היומיומית (הליכה מרובה, סחיבה, עבודה פיזית בשדה...), והיה במנוחה בערב. אין פלא שהוא המליץ לאכול טוב בבוקר, ומעט בערב. כיום האדם יושב במשרד בשעות הבוקר, ודווקא מתאמן\מתעמל בשעות הערב... האם לדעתך הוא צריך לאכול כמו לפני 800 שנה כאשר הפעילות השוטפת שלו כיום היא כול כך שונה מאז?
האם אתה לא חושב שצריך להתאים יותר את ה"הכנסות" וה"הוצאות" של האנרגיה?
אני לא אכנס כרגע לכול המדע של שריפת שומן, אולם בקצרה, כשאתה קטוגני, הגוף שלך עובר למצב שהשומן מהווה את מקור האנרגיה המרכזית שלו, ולא הגלוקוז (כלומר, גופי הקטון, כגון BHB, מחליפים את הגלוקוז כמקור האנרגיה העיקרי)... והשומן, אגב, הוא מקור אנרגיה איכותי יותר מפחמימה כמעט בכול המישורים.
ממליץ לך בחום להקשיב להרצאות של חלק מהשמות שכתבתי לך בהודעה קודמת כדי ללמוד את הנושא.
אגב, איזו סכרת יש לך, טייפ 1 או 2?
