נסיון לענות על שתי השאלות הראשונות
1. נדמה לי שלכל שם תואר בעברית יש ארבע הצורות שציינת (יחיד, יחידה, רבים ורבות), לפחות מבחינה "טכנית". מובן שמבחינה סמנטית ייתכן שאחת הצורות תהיה חסרת משמעות ולא תמָצא בשימוש. למשל, טבעי לדבר על נשים הרות, אבל די נדיר לשמוע על גברים הרים (אם כי דווקא כן מדברים על מקרים הרי-גורל, או ביטויים דומים). דוגמה טובה יותר היא זו: יש אשה מיניקה, אך אין גבר מיניק - והמלה "מיניק", בזכר, אינה מופיעה במילון. 2. איני מכירה אף שם תואר בעברית הקיים בצורת הזוגי. איננו מדברים על "שעתַיִם תמימתַיִם" או על "יומַיִם שלמַיִם". גם כאשר שם העצם מופיע בצורת הזוגי, שם התואר המצורף אליו יופיע ברבים. אבל, במחשבה שניה, אולי ניתן למצוא צירופים כגון "ילדַיִם נחמדַיִם" בשירי ילדים? איני יכולה להזכר באף דוגמה (את הילדַיִם הנחמדַיִם הנ"ל בדיתי בעצמי), אך נדמה לי שמשחקי-מלים מסוג זה סבירים ואפשריים בשירים לילדים קטנים. Licentia poetica...