שמחה ועצב

[דנה אז]

שמחה ועצב

בני הקט נפטר בחנוכה, וחג האור הפך לחג עצוב, ולא משנה כמה נרות, סופגניות וסביבונים הכאב שם. ואני כבר לא מרגישה את החג.
יום הפטירה הוא תאריך יום ההולדת העיברי שלאחיינית שלי.
אחי דתי והם רוצים לחגוג לה בתאריך המדוייק. וכל שנה עולה השאלה... בגללנו לא עושים במועד.
ברור לי שלשאר לאט לאט יהפוך התאריך לעוד יום ויוכלו לחגוג. אבל אני?
כבר חנוכה לא יחזור להיות החג שהיה, והיום לעולם לא יהיה יום ככל הימים. ונכון שכל יום הוא כאב וגעגוע, וזה רק עוד תאריך ביומן הימים בהם הוא חסר... ועדיין