שמחה לבשר שאני הופכת להיות

[חלומית29]

שמחה לבשר שאני הופכת להיות

מאם חד הורית , לאם חד הורית עובדת .
זה מעלה אצלי הרבה שאלות ותהיות על
אירגון היום והעבודה .
אני עובדת עצמאית אז לכאורה הזמן גמיש
אבל דווקא בגלל זה אני מוצאת את עצמי לא פעם בוויכוח פנימי
באם ואיך לשים גבולות לשעות העבודה .-מול זמן איכות עם הילדה .
התבלבלו לי קצת היוצרות בין אמא במשרה מלאה
לבין הצורך בעבודה מאתגרת מרתקת וממלאת כמו שיש לי היום .
יודעת שלא המצאתי את הגלגל וזו דילמה ידועה אבל .....
אשמח לעצות תגובות שיתופים ועוד ....

 

[חתולבורדו]

מה שעוזר לי זה בעיקר להחליט על מסגרת

מהי, זו החלטה שלך - כמה ומתי עם הילדה וכמה ומתי בעבודה, אבל הטריק הוא שאם מחליטים, כולל לוחות זמנים וסידור לילדה כשאת עובדת, מאותו רגע אפשר להתייחס לזה כמו אילוץ ולא כמו משהו שאת צריכה להחליט אותו מחדש בכל רגע נתון. לי לפחות (לא עצמאית אבל עבודה בשעות מאד גמישות) זה מאד עוזר. עוד הערה, אם זה לא מובן מאליו, היא שלא כדאי לצפות שתוכלי לעבוד תוך כדי שהות פעילה עם בתך כשהיא ערה - אלא אם כן מדובר בילדה בגיל בית ספר לפחות.

 

[חלומית29]

העבודה שלי

נכון לעכשיו מצריכה , עבודה עם אנשים , עבודה מול מחשב , והרבה טלפונים .
לא פעם את עבודת המחשב , טלפונים אני עושה גם בשעות שהיא איתי .
אבל תודה על הרעיון של הטרמינולוגיה - אילוץ

 

[נעמה בסוודר]

ברוכה הבאה, ובהצלחה עם השינוי!

נשמע שיש בו משהו מאוד מרגש, כיף לקרוא שהעבודה שלך מרתקת וממלאת אותך.
אני חושבת שבסיטואציה כזו מאוד קשה לתת עצות פרופר, כי כל אחד מוצא את האיזון שלו אחרת, ומה שיעבוד למישהו אחד, ממש לא יעבוד למישהו אחר.
לדוגמא, חתולבורדו סיפרה שהיא עובדת היטב בשעות של הלילה. לי המוח נכבה בשעות הערב, כך שאני יודעת היטב שאלו לא השעות הטובות שלי.
כשהייתי מוכרחה לעבוד בשעות האלו עשיתי זאת, אבל מבחינת ניהול הזמן שלי, העדפתי לקום מוקדם יותר בבוקר על פני לעבוד אל תוך הלילה למשל.
אז אפילו דברים כמו מתי להכניס עוד זמן פורה ליום הם אינדיבידואליים, על אחת כמה וכמה איזון תוך כדי ובמהלך היום.

הדבר שאני כן יכולה להציע, בנוסף לעצה המצויינת של חתולבורדו על קביעת לוח זמנים והתייחסות אליו כאילוץ, הוא העניין של הקשב:
בעיני, אחד הדברים הכי מעיקים בעולם בסיטואציות שבהן אין קווים ברורים בין סוגי פעילויות שונות, הוא תחושת ההחמצה המתמדת.
כל הזמן ההרגשה שאתה בעצם אמור לעשות משהו אחר.
שכשנחים - חושבים על כך שצריך לעבוד.
שכשעובדים - חושבים על כך שרוצים וצריכים להיות עם הילדים
כשכבר נמצאים עם הילדים - הראש טרוד בעניינים אחרים.
ואני חושבת שאחת הדרכים לעשות קצת סדר בעניינים היא להחליט שאם עכשיו, לדוגמא, את נמצאת עם הילדה - אז את נטו איתה.
ואם עכשיוא ת עובדת, אז זה אומר שאיכשהו צריך להיות מסוגלים לתת זמן באופן מרוכז, במקום לנסות לאחוז במקל משני קצותיו.

קל להגיד, קשה לבצע, אני יודעת

. אבל זה נותן הרגשה טובה יותר בסופו של יום.