ביום ג' הגשנו לחמי את הקולג' שעמלתי שבועיים על הכנתו. חמי הוא הגדול בין 4 אחים, ילדי הם הנכדים הבכורים, רונן היה ה-2 , מאח של בעלי יש עוד 2 בן ובת 15 ו-5.5 . חמי התרגש עד דמעות וזה היה אחד הרגעים היפים שלנו כמשפחה בשנים האחרונות (רונן לא נשכח מאיתנו לרגע), שבהם יכולתי להחזיר לו קצת מכל מה שהוא עשה למעננו התקופה הכי קשה בחיינו. אז מזל טוב סבא שמעון
זאת חברה יחידה ששומרת על הקשר איתי. היא גרה בארה"ב הרחוקה, היא סטודנטית. הן היו חברות רק זמן קצר, עבדו ביחד ב"קול סנטר" של בנק הפועלים שם הן הכירו. חברות ילדות בקשר איתנו. היא הגיעה כדי לבקר במקום הרצוי, הביאה גם פאות יפות לענת. ישבנו אני, חברה של ענתי וגם אמא שלה (מאז האסון היא שומרת על הקשר איתי) דיברנו, נזכרנו ואפילו צחתי. זה הדבר החשוב שרקה לי. ימים טובים לכולם. חיבוק משתינו
גם אני הרוסה לגמרי משני כיוונים שונים של רוע טהור. בקושי קמה בבוקר מרוב עצב ואכזבה
ובכל זאת, הדרך היחידה להתמודד, היא להמשיך לראות את הטוב, להמשיך לראות את מה שיש לנו, ולא רק את מה שחסר. בטוחה שאם תחשבי חזק תצליחי למצוא משהו אחד, אפילו קטנטן שעשה לך טוב השבוע. גם לי היה מאד מאד קשה למצוא....