אשה מרציפן
New member
שמחות של קולגות
ל"ג בעומר מאחורינו, עונת החתונות לפנינו, וזה הזמן לדבר על סוגיה שמוכרת לכל אחד פחות או יותר: הזמנות לאירועים של קולגות, מהסוג שכוללים ציפיה למתנה כספית נדיבה, כשלרוב מה שמניע להגעה לאירוע ומתן הצ'ק הוא אי נעימות. ככה, אנשים מוצאים את עצמם מגיעים לחתונות של אנשים שהם לא מכירים בגלל שאבא/אמא של החתן/כלה עובדים איתם ו"לא נעים", מביאים צ'קים לבר מצוות של ילדים שהם לא פגשו מעולם ו/או לבריתות, כשלא תמיד מדובר באנשים שאתם מיודדים איתם ולפעמים אפילו לא באמת מחבבים אותם... אבל לא נעים וכו'... וכולם באים... וכולם נותנים צ'ק...
מהצד השני יש תופעה הפוכה - והיא של אנשים שמזמינים לשמחות שלהם רק חלק מעובדי החברה - את אלו שהם מיודדים איתם יותר, אבל זה מצב שיוצר פתח גדול לא פחות לאי נעימויות, כי אנשים עשויים להיעלב שלא הוזמנו ובאופן כללי זה מרגיש פחות נעים ולא מקובל.
יש גם מצבים אחרים, כמו מקרה שקרה לי, שהתחלתי לעבוד במקום חדש זמן קצר אחרי שאחת העובדות הותיקות ילדה בת, והיא קיימה אירוע אחרי חודשיים שעבדתי שם ונוצר מצב (הגיוני מאוד) שכל העובדים מלבדי הוזמנו לאירוע, והיו מי שטענו שהיא הייתה צריכה להזמין גם אותי למרות שלא הכרנו בכלל, בעוד מבחינתי זה היה נראה ממש מיותר ואם היא הייתה מזמינה אותי זה היה מעמיד אותי במצב לא הכי נעים, וגם התחושה הייתה שהיא מנסה להוציא עוד מתנה ולא שיש כאן הזמנה כנה.
מה עמדתכם בנושא שמחות של קולגות? איזה סיפורים מעניינים יש לכם לספר בנושא? גם סיפורים מהצד השני, של בעלי השמחה, יתקבלו בברכה.
ל"ג בעומר מאחורינו, עונת החתונות לפנינו, וזה הזמן לדבר על סוגיה שמוכרת לכל אחד פחות או יותר: הזמנות לאירועים של קולגות, מהסוג שכוללים ציפיה למתנה כספית נדיבה, כשלרוב מה שמניע להגעה לאירוע ומתן הצ'ק הוא אי נעימות. ככה, אנשים מוצאים את עצמם מגיעים לחתונות של אנשים שהם לא מכירים בגלל שאבא/אמא של החתן/כלה עובדים איתם ו"לא נעים", מביאים צ'קים לבר מצוות של ילדים שהם לא פגשו מעולם ו/או לבריתות, כשלא תמיד מדובר באנשים שאתם מיודדים איתם ולפעמים אפילו לא באמת מחבבים אותם... אבל לא נעים וכו'... וכולם באים... וכולם נותנים צ'ק...
מהצד השני יש תופעה הפוכה - והיא של אנשים שמזמינים לשמחות שלהם רק חלק מעובדי החברה - את אלו שהם מיודדים איתם יותר, אבל זה מצב שיוצר פתח גדול לא פחות לאי נעימויות, כי אנשים עשויים להיעלב שלא הוזמנו ובאופן כללי זה מרגיש פחות נעים ולא מקובל.
יש גם מצבים אחרים, כמו מקרה שקרה לי, שהתחלתי לעבוד במקום חדש זמן קצר אחרי שאחת העובדות הותיקות ילדה בת, והיא קיימה אירוע אחרי חודשיים שעבדתי שם ונוצר מצב (הגיוני מאוד) שכל העובדים מלבדי הוזמנו לאירוע, והיו מי שטענו שהיא הייתה צריכה להזמין גם אותי למרות שלא הכרנו בכלל, בעוד מבחינתי זה היה נראה ממש מיותר ואם היא הייתה מזמינה אותי זה היה מעמיד אותי במצב לא הכי נעים, וגם התחושה הייתה שהיא מנסה להוציא עוד מתנה ולא שיש כאן הזמנה כנה.
מה עמדתכם בנושא שמחות של קולגות? איזה סיפורים מעניינים יש לכם לספר בנושא? גם סיפורים מהצד השני, של בעלי השמחה, יתקבלו בברכה.