שמירה על פרטיות

BellA עלמה

New member
שמירה על פרטיות

איך אתם שומרים על פרטיות שלכם? לדוגמה אתם פוגשים ידיד\ה שלא ראיתם הרבה זמן והוא מתחיל לשאול שאלות שלאט לאט עוברים את הגבול. למשל בתום העבודה הוא מתחיל ב: במה אתה עובד? איפה? ואז השאלת
כמה אתה מרוויח ברוטו? כאן אני נתקאת א ) זה לא עיניינו ב) לא אוהבת לענות בגסות להגיד "לא עיניינך" זה גס שסבא שלי(ז'ל) שאל אותי פעם כמה אני מרוויחה עניתי "מספיק כדי לקנות מסתיק בזוקה" יעני מרוויחה מספיק ולא מתלוננת הוא היה מבסוט מהתשובה או שאלות שאחרי ששואלים אותי אם יש לי אחים \אחיות למה ההורים לא רצו עוד ילד?(אני בת יחידה)
גם עם שאלה אני משתדלת לענות בהומור או ציניות אבל שונאת שפולשים לי לפרטיות אני אישית בדעה שאם לא אומרים לך אתה לא שואל זה הכל עיניין של לכבד את הפרטיות\ ספייס של האחר
 
פרטיות

לכל אחד הקווים האדומים שלו. אני שומרת על הפרטיות שלי בעיקר מול ההורים שלי, ומול חברים אני חושפת הרבה יותר. אהבתי את התשובה על הבזוקה
 

BellA עלמה

New member
אני משתדלת מול ההורים

אבל זה קשה הם יודעים בידיוק איזה כפתורים ללחוץ כדי להוציא אותי מדעתי
 
חושבת שזה תלוי

במידת קירבה שהיתה קודם ביניכם. מפני שאפשר לענות בתשובות שגרתיות, מתחמקות אם רוצים. ואם מדובר בידיד שהיה קרוב והיו יחסים חמים ואיכפתיים, אפשר לענות: אבל עדיין - בכל רמה שאת בוחרת ומרגישה. הכל תלוי ברגשותייך, מניחה. מאמינה שבכל דבר כמעט כדאי ללכת עם ההרגשות האישיים = הם האינדיקציה הכי טובה לרוב.
 

BellA עלמה

New member
לדעתי לרוב

השאלות הפולשניות האלה לא באות ממניע טהור. אלה מהצורך להשוות אם אני מרוויחה יותר ממך האם אולי אני מעלך? או שאם אני מרוויחה פחות אולי אני פחות שווה? ביטחון עצמי נמוך תמיד להסתכל "לחצר" של השכן לראות איפה אני ביחס אליו.
 

thankful

New member
מה שגם אני חושב כך ,

שהם לא באמת מתעניינים *בך* , אלא לראות איך אתה מגיב (ממש כמו בראיונות ...)
 

BellA עלמה

New member
אכן בראיונות עבודה זה אחרת

יש מטרה אני דיברתי על שאלות פולשניות מחברים, סתם ידידים או בני משפחה
 

thankful

New member
ברור ...

לי יש נטייה פשוט להשוות דברים לראיונות עבודה ... עד שאצא מזה ואחזור למעגל העבודה :)
 
מכירה עלמה

לכן גם כתבתי על סוג ומידת החברות שהיתה קודם ואיזה אדם הוא.. ותחליטי ותנחי את עצמך עפ"י ההרגשות והרצונות שלך עלמה
 

אופירA

New member
מנהל
בטח שלא ממניע טהור

הלוואי זה היה רק מהצורך להשוות. אצל ההורים שלי זה בא רק מהצורך להכאיב. אני לא מסוגלת להבין על מה הם כ"כ מגנים באמצעות הצורך החזק כ"כ להכאיב לאנשים שיקרים להם. מה זה ממלא אצלם. ובגלל הכאב שמתעורר כל פעם כשמופיעות שאלות תמימות כאלה, אני לא יכולה להרגיש מה אני רוצה לענות ומה לא, ולמי, ואיך. כי אני מרגישה רק כאב וכעס.
 

BellA עלמה

New member
בארצות

אנגלו סקסניות זה ממש לא ככה. אין כמעט את הפלישה הזו . כאן בארץ יש את הגישה שכולנו אחים אז מותר לנו. מין סחבקיות שכזו. לפני כמה שבועות - לפני ההתנתקות יצא לי לדבר עם איזו בחורה שחילקה פליירים נגד ההנתקות. יצא לנו לדבר גם על נושא הדת לדעתה בגלל שאני והיא יהודיות אנחנו בעצם אחיות קשר דם מסויים אני אישית לא רואה את זה ככה אני אומרת שאני זו אני והיא זו היא ההשקפה שלנו על החיים היא שונה אני מכבדת אותה בהיותה בת אדם היא ממש נעלבה
 

אופירA

New member
מנהל
נכון, אנחנו אחיות וזה כמו קשר דם...

אז מה? אחותי ואני - אין לנו השקפת חיים שונה לחלוטין? היא מרשה לעצמה לשאול אותי כל מה שעולה בדעתה? היא פולשת לחיים שלי? לא. היא נכנסת לאיפה שאני פותחת דלת ועושה מקום. הבן שלי לא אדם שונה ממני? אני יכולה לפלוש לחיים שלו ולעשות בהם כרצוני? לא. אני נכנסת למקום שהוא פותח לי דלת ומזמין אותי להיכנס. וגם שם, אני מכבדת את נוכחותו.
 

BellA עלמה

New member
קשר דם משפחתי זה אחרת

למשפחה שלי (הורים, סבים, סבתות, דודים וכו) אני טיפה יותר סלחנית. יש קשר דם אמיתי. אבל ביני לבין הבחורה (שאגב הייתה דתייה - אבל זה לא משנה) אין קשר דם רק בגלל שאנו יהודיות.
 

reedgreenwhait

New member
אני בעד הומור וציניות.

לדעתי, אין סיבה שלא תשתמשי בזה כדי להגן על הפרטיות שלך.
 
פרטיות ../images/Emo26.gif

אני שונאת שחודרים לי לפרטיות, אבל הסובבים אותי כבר למדו שלפעמים אני כן צריכה את הנסיונות שיכנוע שאני אספר, את העידוד. אבל מי שינסה להוציא מהפה שלי בכוח משהו- לא יצליח בכלל...
 

BellA עלמה

New member
אצלי מי שמתעקש

בדרך כלל מצליח כי לא נעים לי להגיד " לא עיניינך" או זה אישי מידי
אבל אחרכך אני ממש כועסת על עצמי שלא שמתי גבולות ומרגישה חרה.
 
למעלה