שמירת שבת

[lumpy1]

שמירת שבת

שלום
מה יהיו האינגטיליגנטיות לענות לאנשים עם ידע בדת היהודית ששואף לאפס (בניהם גם גויים) לשאלה: למה יהודים מצווים לשמור שבת?
אני בד"כ אומר את הציטוט של "ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות מכל מלאכה"
ובגלל שה' נח בשבת ולא עובד אז הוא רוצה שגם אנחנו ננוח בשבת, כי הוא אוהב את עמינו הנבחר ורוצה שנדמה לו כמה שיותר הן במצוות עשה הן ב"לא תעשה"
ושכי השבת שקולה כנגד כל התורה כולה וכל השומר את השבת -כאילו קיים כל התורה כולה, וכל המחלל: כעבר על כל התורה כולה.
ואפילו אם קרה ועבר על כל התורה כולה במשך השבוע - עדיין ישמור שבת
ואם כל השבוע למד והשקיע הניח תפילין התפלל וכאשר הגיעה שבת חילל במזיד כהרגלו - שכרו נמוך יותר מאדם שכל השבוע אינו עושה כלום וכשמגיע השבת שומר/לא מחלל. כי כביכול כלמה שעשה כל השבוע בעקבות חילול השבת - הלך לסטרא אחרא. (אבל את זה לא תמיד טוב להגיד לבעלי תשובה שרק בתחילת דרכם ועושים בהתחלה מעט שיותר טוב לעשות קצת מאשר כלום.

איך אתם עונים למי ששואל אתכם מדוע צריך לשמורשבת ולמה אסור להדליק/לכבות מוצרי חשמל ולשבות מכל מלאכה?
שבוע טוב

 

[assafy1000]

אני אומר

תמיד יש איזה חכמולוג שאומר לי ששמירת שבת זה סתם שטויות חס ושלום
והוא בעצמו מניח תפילין
אני אומר שאמרו שאם עם ישראל ישמרו שבת אחת מיד משיח בן דוד בא
ולא אמרו שאם כל עם ישראל יניח תפילין בן דוד בא
מכאן ששבת חשובה יותר מתפילין
וגם ראשי תיבות שב"ת
שבת, ברית, תפילין
ש הראשונה היא שבת, ראשונה כי היא הכי חשובה, ברית היא שמירת הברית
שהיא האות האמצעית המחברת בין ש ל-ת שז"א בין שבת לתפילין כיוון שהברית היא היסוד
ובלי הברית לא מתקיים בו לא שבת ולא תפילין,והאות האחרונה ת שזה תפילין. לפי הסדר כך החשיבות.
זה לפי הסוד נראה לי מהבן איש חי אם אני לא טועה
 

 

[golan heights]

יש ספר מצויין, נפלא, נהדר, של הרב נויגרשל

בשם "והשבות אל לבבך - ספר השאלות והתשובות"
יש שם פרק על השבת... ושם נמצאת בדיוק התשובה.
אם תוכל - תקנה את הספר (יש בהזמנה באינטרנט גם),
אם תבקש - אשתדל להעתיק לך לכאן את הפרק על השבת בלי נדר.
ויש לרב גם אתר באינטרנט עם מאמרים, וגם יש שיעורים שלו שמסתובבים באינטרנט... מומלץ!
אם באמת אין באפשרותך לרכוש את הספר אני אשתדל להעתיק לכאן כדי שהדברים יהיו לתועלת לענות לאחרים.

 

[dor1611]

היי

אם זו לא טרחה גדולה עבורך וזה לא ארוך מדי מכדי להקלידנותוכל להעתיק אני אשמח
כיוון שאני נמצא בחו"ל ואין באפשרותי להזמין
מה גם שאתה מזכה אחרים ולא רק אותי
תודה

 

[golan heights]

1 - מדוע אסור להדליק אור בשבת, זה הרי לא קשה.

נקדים ונאמר ששאלת שם כמה שאלות. אם ישאלו אותך למה לשמור שבת, אז כי הקב"ה כתב כך בתורה וכך ציווה, ואין מה להעתיק מספרים ולהוכיח כי זה דבר ברור (אם מישהו רוצה הוכחה למציאות האלוקים, או הוכחה לכך שהתורה נכונה ואכן הקב"ה נתן אותה, אז יש את הספרים 'מסע אל עמקי ההויה' ו'מסע אל פסגת הר סיני'), אנחנו כאן ננסה לגעת דווקא יותר בשאלות שמגיעות מבורות.

ומכאן והלאה הדברים הם ציטוט מתוך הספר "והשבות אל לבבך" של הרב מרדכי דוד נויגרשל בפרק יח:

מדוע ממשיכים לאסור להפעיל מכשירי חשמל או תאורה חשמלית בשבת, והרי אין בכך כל מאמץ. פעם היה קשה ליצור אש, ולכן טבעי היה הדבר שאסור לעשות כן ביום המנוחה לבל יתאמצו ביום המנוחה, אבל כיום שאין בכך כל מאמץ, מדוע ממשיכים לאסור?

תשובה: טרם ניגש לתשובה, ניתן להראות עד כמה שאלות מסוג זה נשאלות בלי מחשבה. הרי הרבנים לא אסרו באופן גורף כל המצאה חדשה, גם השימוש בחשמל לא נאסר באופן גורף, ישנם אופנים המותרים, ובכל זאת אסרו להפעיל בשבת תאורה חשמלית או שאר מכשירים חשמליים. מכאן רואים שנתנו את הדעת והתירו חלק ואסור חלק אחר, ודאי שיש לדעת מה הכלל שהדריך אותם.
ישנה טעות נפוצה ביחס להגדרת השבת.
השבת אינה יום מנוחה במובן של המנעות מעבודה קשה. בכל העולם יום מנוחה נועד 'להחליף כח' ואינו אלא אמצעי לימי העבודה. על מנת שהאדם יוכל לתפקד טוב יותר וכדי שעבודתו תהיה יעילה יותר עליו לנוח מפעם לפעם. השבת, לעומת זאת, היא מטרה, כל ימי העמל והעבודה אינם אלא הכנה לשבת, ליום המנוחה.

אין איסור לעבוד בשבת אלא לעשות מלאכה
מקובל לחשוב כי עבודה ומלאכה הן מילים נרדפות, אך עיון בשורש המושגים מגלה כי יש הבדל תהומי במשמעויותיהם. ההבדל בין עבודה למלאכה הוא כמו ההבדל בין עבד למלאך. לא זו בלבד שהם שונים אלא שמדובר בעצם בהפכים.
מהו עבד ומהו מלאך? מלאך הוא כח יצירה, אין שני מלאכים פועלים אותה פעולה ואין מלאך אחד פועל שתי פעולות, שכן כל מלאך הוא כח יצירה מיוחד במינו.
לעומת זאת אדוניהם של העבדים עשו כל מאמץ להפוך אותם לחסרי כח יצירה, מעולם לא נתנו להם לבצע פעולות שיש בהן שאר רוח. המטרה הייתה לדכא את אישיותם היוצרת.

המלאכים - יוצרים, העבדים - עובדים.

התורה אסרה בשבת לעשות מלאכה, כלומר ליצור. ל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת הן 29 אבות היצירות הקיימות בעולם ולהן תולדות רבות.

ב. על איסור הבערת האור ייחדה התורה פסוק בפני עצמו. כל המלאכות האסורות בשבת כלולות בפסוק "לא תעשה כל מלאכה" ואילו על הבערה נאמר "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"

ומעניין שתמיד משתמשים בדוגמא של הבערה להראות עד כמה איסורי שבת כביכול אינם עוד רלוונטיים בימינו, מפאת ההבדל הרב בין המאמץ שנדרש בעבר להשגתה ובין הקלות הרבה להשיגה היום. ואולם השאלה אינה נובעת מחוסר ידיעת יהדות בלבד, אלא מבורות בהיסטוריה של 'העת העתיקה'.
נכון שב'עת העתיקה' היה קשה ליצור אש, אבל דווקא לכן שמרו על אש תמיד במחנה, ומה היה הקושי ליטול מהמדורה קיסם בוער? כל אחד יכול היה להבעיר בקלות רבה אש בביתו. ובכלל, על איזה שולחן שבת לא דולקים שני נרות? הרבה יותר קל וזמין להשתמש בהם, מדוע נאסר לעשות זאת, על איזה מאמץ מדובר פה? אלא שודאי שורש האיסור שונה לחלוטין.

 

[golan heights]

2 - מה אם כן הקו המנחה באיסורי שבת?

מה אם כן הקו המנחה באיסורי שבת? מדוע אסרו ליצור? [לאחר שהבנו שזה לא קשור למאמץ הכרוך בפעולה]

תשובה: הסברים רבים ניתן לומר בנושא זה, הסברים החורגים ממסגרת ספר זה.
נאמר רק דבר אחד, על פי דרכו של הרב הירש:
הקב"ה ציווה את האדם לכבוש את הטבע ולגלות את עמקי סודותיו, יחד עם הציווי נתן הקב"ה לאדם כשרונות ומוטיבציה. ומאז, אין לאדם מנוחה.
מאז עומדו על דעתו יצא האדם למסע כיבושים ואין לו מנוחה, במסעו ראה הצלחות רבות, וגם כשלונות רבים, הוא בונה והוא סותר, הוא רופא חולים והוא הורג, הוא עוקר הרים וטוחנם בזה בזה, כוחות אלה שניתנו לאדם ושבאמצעותם עמל הוא להשלים את הבריאה, עלולים להיות לו לרועץ, עלולים הם להביאו לידי גאווה עד כי ידמה שהוא הוא האלוהים, ומה קורה כשאדם חושב שהוא אלוהים?
זאת ראינו פעמים רבות בהיסטוריה, ובמיוחד ראינו זאת בדורנו שותת הדם. כדי שהאדם יחזור לשפיות ולא יהפוך לגולם הקם על עצמו ועל העולם כולו, בחר הקב"ה יום אחד בכל שבוע, יום בו יחזיר האדם את מפתחות גורמי הגאווה המסוכנת כל כך. ומכיוון שהגאווה אינה נגרמת מיכולותיו הפיזיות של האדם שהן מוגבלות למדי ובינוניות למדי, יש בין בעלי החיים גבוהים ממנו, ויש ביניהם חזקים ממנו וזריזים ממנו, אין צורך לספק לו אמצעים לנטרל את כוחותיו הפיסיים. אם אדם בכל זאת מטפח גאווה מטופשת על סמך יכולת גופנית כלשהי - אלוף העולם בריצה, בהאבקות באגרוף וכד' - בכל תחום מתחומים אלה ניתן להראות לו בעל חיים החזק ממנו, אין צורך לספק "מנטרלי גאווה" לגאווה כל כך לא רציונאלית, ניתן פשוט לומר לו: "יתוש קדמך" (בבריאת העולם...)
יכולותיו המיוחדות המבדילות אותו משאר היצורים הם כוחות היצירה שלו. בכל בעל חיים יש תחכום רב, אך אין בו יכולת תכנון ויצירה, כמו שנברא כך ישאר.
לא שמענו על חתול שיצר כלי רכב כלשהו כדי להגיע מהר יותר אל החלב, ואילו האדם אינו נח מלתכנן ולשכלל את המצאותיו.
ולכן, באותו יום שנועד לנטרל את הגאווה הנוראה, הצטווה האדם לחדול מליצור, ולכן אסורה מלאכה יצרנית ולא עבודה.

 

[golan heights]

3 - ואיך נקבע איזה מלאכות דווקא אסורות?

ומנין נדע מה הן כל הפעולות שיש בהן יצירה?

תשובה: שלוש פעמים בהיסטוריה נוצרו כלל היצירות האפשריות ביקום:
בבריאת העולם, ביצירת האדם, ובהקמת המשכן.
לכן לומדים את כלל היצירות האסורות בשבת מהמלאכות שנעשו להקמת המשכן, הן הן ל"ט אבות המלאכות האסורות בשבת.

[והשבות אל לבבך, הרב נויגרשל, פרק יח]

 

[golan heights]

4 - "אני שומר שבת בדרך שלי"

אמר פעם פרופ' לפילוסופיה המרצה באחת האוניברסיטאות בארץ: "גם אני שומר שבת. אתה שומר שבת בדרך שלך ואני שומר שבת בדרך שלי, אתה שומר שבת והולך לבית הכנסת, ואני שומר שבת ועודר בגינה, איני הולך לעבוד באוניברסיטה".

תשובה:
בראש ובראשונה יש לומר את דברי ריה"ל בספר הכוזרי - יש החושבים שהקב"ה רצה שנשיג את התוצאות של המצוות, והדרך איך להשיג זאת נתונה לשיקול דעתו של כל אחד ואחד, והכתוב בתורה אינו אלא המלצה. גישה זו אינה נכונה, חשוב להשיג את התוצאה, אבל גם הדרך להגיע אליה חשובה, ודרך אחרת אינה באה בחשבון. הקב"ה ציווה לעשות את כל הפרטים המסוימים הכלולים בהלכותיה של כל מצוה ומצוה, וכמו בכל מצוה כך במצות השבת - יש מעשים מסוימים ומוגדרים שעלינו לבצע בשבת, וכך נצטיונו ממה להמנע מלעשות, ואין הדבר נתון לשיקול דעתו של כל אחד ולטעמו האישי.

מעבר לזאת, יש להסביר לשואל מסוג זה כי יש לו בעיה בהבנת המושג "שמירת שבת", אין אנו מדברים על התענות בשבת, אם הייתי אומר שאני מענג את עצמי בשבת בסעודות באוירה מרוממת, בתפילות ובלימוד, היה מקום לטעון שגם הוא מענג עצמו בשבת על ידי פעולות המענגות אותו, כגון על ידי עבודתו בגינתו. אבל המושג "שמירת שבת" שונה לחלוטין, שומר השבת מרגיש כמו אותו ילד בסיפור העם ההולנדי:
ילד הולנדי קטן שמע באישון לילה איוושה מכיון הסכר שאחורי חצר ביתו. תפקיד הסכר לחסום את המים מלהציף את ביתו ואת כפר מגוריו.
יצא הילד החוצה וראה שהמים חוררו בסכר נקב קטן, לא היסס לרגע עמד ותחב את אצבעו הדקה בנקב הקטן שנתהוה. הילד לא יעזוב את משמרתו, יודע הוא שאם יוציא את אצבעו, חיי משפחתו וחיי על תושבי הכפר בסכנה. הוא ימשיך לעמוד שם למרות החושך הקור והעיפות. יעבור עליו מה, הוא הרי שומר על הכפר!

כך חש שומר השבת, הוא שומר על השבת! ויחד עמה שומר הוא על העולם.
מאמין הוא ששמירת השבת היא היא שמירתו של העולם. שום הון שבעולם לא יסיט אותו מעמדתו, לא יסית אותו לעזוב את משמרתו.
אם רגעים ספורים לפני צאת השבת יבטיחו לו עולם ומלואו ובלבד שיעשה פעולה אחת האסורה בשבת, במידה ושומר שבת הוא באמת ובתמים - לא יעשה, הוא הרי באמצע השמירה...

האם גם הפרופ' הנכבד העודר בשבת, יעדור ויעדור גם אם ישלמו לו כסף רב לבל יעשה זאת?
הרי עושה הוא זאת להנאת עצמו ואם יהנה יותר מדבר אחר או מהמנעות מעשיה זאת, מדוע שימשיך לעדור?

ולכן כדאי להפסיק לדבר שטויות ולהבין על מה מדברים.
העודרים בגינה בשבת (וכן שאר עושי מלאכה) אינם "שומרים שבת בדרך שלהם". הם מחללים את השבת, ולרוב מפני שאינם מבינים את משמעותה. איש לא הוכיח להם עדיין שהתורה אמת, ולא להסבירו הם את חשיבות השבת, אבל אי אפשר לסלף את המושגים.

[והשבות אל לבבך, הרב נויגרשל, פרק יח]

 

[golan heights]

5 - אבל הלכות השבת לא כתובות בתורה...

הלכות שבת כוללות פרטים ופרטי פרטים כה רבים, ספרים כה רבים נכתבו, היכן כל זה כתוב בתורה?

תשובה: הלכות שבת, החמורות כל כך, נקראות "הררים התלויים בשערה" מפני שבספר התורה כמעט ולא נכתב מאומה על כל אותם איסורים והם בגדר תורה שבעל פה. הדברים נמסרו למשה בסיני אך לא נכתבו בתורה.

האם מזה שלא נכתבו ההלכות ניתן להסיק שהלכות אלו פחות חשובות מאחרות הכתובות בתורה שבכתב?

תשובה: ודאי שלא, אין כתיבת דברים בתורה שבכתב מעידה על חומרתם ביחס לדברים שניתנו בעל פה. אדרבא, מצות השבת שפרטי הלכותיה, כאמור "תלויים בשערה", היא אחת מעשרת הדברות והמחלל שבת במזיד והתראה נענש באחד העונשים החמורים (ואולי החמור ביותר) - מיתת סקילה.

[והשבות אל לבבך, הרב נויגרשל, פרק יח]

 

[dor1611]

מעניין, תודה

 

[אופירA]

קודם כל - הערה

עבירה לא מכבה מצווה.
בן אדם הניח תפילין, התפלל, למד - יש לו מצוות בכף של המצוות. אף אחד לא לוקח לו אותן. לא מעניין אותי כמה השכר - מצוות יש לו והן עומדות לזכותו!
אז אי אפשר לומר לאף אחד שכל מה שעשה כל השבוע הלך לסטרא אחרא בעקבות חילול השבת.
הרעיון שכתבת מ"כביכול" ועד "לסטרא אחרא" וודאי שהוא בא מאיזה עניינים של הסוד, וודאי קשור למי שמחלל שבת במזיד בכוונה ברורה למרוד בה', ואז המצוות שמקיים באמצע השבוע וודאי נובעות מכל מיני סיבות, ולא על מנת לקדש את ה'. אז זה אולי יכול להיות שייך לסטרא אחרא, כי הכוונה שלו היא לא לשם שמיים.

בכלל, מי בדור שלנו מחלל שבת במזיד, אבל שומר מצוות אחרות באדיקות?
הדתי שמחלל שבת זה בשוגג מחוסר ידיעה, ולמעשה הוא רוצה לשמור שבת בכל יכולתו.
בעל תשובה בתחילת דרכו שעדיין מחלל שבת כי זה גדול עליו, הרי הוא רוצה ומתכוון לשמור שבת, ורק בגלל שאסור להאיץ בנפש הוא לוקח על עצמו קודם המצוות שקל לו. ואז נחשב לו על פי הרצון והכוונה, שהוא שומר שבת, כי הוא מתכוון לעשות זאת בהמשך התהליך.
ואילו החילוני שמחלל שבת עושה זאת מחוסר חינוך ומחוסר הבנה ולא מזיד דווקא ולהכעיס מתוך איזו ידיעה של קדושת השבת.
ואם הוא כופר ששנה ופירש, ומזיד דווקא להכעיס, אז בוודאי שאינו מקיים גם מצוות אחרות, ואם כן - אז לא לשם שמיים.
והגוי שבתהליך גיור - הרי הוא חייב לחלל את השבת...


לגבי מה עונים לשאלה: למה יהודים מצווים לשמור שבת?
כמובן שזה תלוי בשואל ובידע שלו.
אבל כעיקרון, בכל שאלה אני תמיד אחזור לתכלית הבריאה - למה נברא העולם? למה הקב"ה ברא את העולם ואת האדם?
כי רצה לברוא נבראים על מנת להיטיב להם, וזאת באופן שיעבדו אותו בעולם התחתון, ע"י שיקדשו את שמו שם בבחירה חופשית, ויקבלו שכרם בעולם העליון באופן שטוב להם.
אז יש תהליך יצירת העם היהודי מתוך שהאדם חטא בבחירתו החופשית, ואז יש מבול וירידה של הקדושה בעולם, וכשכל הדורות בוחרים לחטוא, נוצר העם היהודי מאברהם אבינו, ששם לעצמו מטרה לקדש את שם ה' בעולם, למרות שחונך לעבודת אלילים. וזה העם שהקב"ה מטיל עליו לקדש את שם ה' בעולם התחתון, ושאר בני האדם מוטל עליהם לעזור לעם היהודי במילוי תפקידו ולקיים 7 מצוות בני נוח הבסיסיות, כדי לעשות רצון ה' ולזכות לשכרם בעוה"ב על הבחירה בטוב.
כדי לקדש את שם ה', הוטלו על עם ישראל 613 מצוות, ומצוות השבת היא אחת מהן. והיא סמל ושלט של העם היהודי, היא מהווה אות בינו לבין הקב"ה, סמל לכך שהקב"ה קידש את יום השבת שבו שבת ממלאכת הבריאה, ובחר את עם ישראל שגם הוא יקדש יום זה, ויתדמה לבוראו.

ואגב, ה' לא נח בשבת. הוא מוריד גשם, משיב רוח, מצמיח צמחים, מקיים את הבריות, ובורא כל רגע ורגע מעשה בראשית. וגם אנו לא נדרשים לנוח בשבת בבחינת "לא לעבוד", כי מותר לעבוד בשבת בהרבה עבודות. מה שאסור זה ל"ט מלאכות ונגזרותיהן וגזירות חז"ל כדי לחזקן. ואכן, הקב"ה שבת ביום השבת מכל מלאכתו אשר ברא לעשות במשך ימי הבריאה, וקידש את יום השבת, והעניק לנו החובה לקדש אותו גם אנו, כדי להידמות לעליון.

 

[REALI]

שלום,

יש זמנים של יצירה ויש זמנים של מנוחה
יש זמנים של יצירת תיקון והתקדמות ויש זמנים שבהם כבר הגענו אל המנוחה והנחלה והכל מתוקן ושלם ולא עובדים על זה יותר.
יש זמנים של יצירה ויש זמנים של הנאה ממה שיצרנו.

יש באדם שני צדדים -
צד שהוא חסר ושעליו לעבוד ולתקן אותו,
וצד שהוא שלם - חלק א-לוה ממעל, שמחובר תמיד לא-להים.
בימי החול מודגש הצד החסר ולכן עוסקים בעבודה - לתקן ולקדם עיניינים.
בשבת מודגש הצד השלם ולכן יש מנוחה, אין שינויים ואין יצירה, כי הכל כבר שלם.

וכבר הזכרתי פה אתמול שזהו המבנה של העולם כולו, ששת אלפים שנה ואלף שביעי של העולם הבא.
וכך גם חייו הפרטיים של האדם העובד בעולם הזה ונח בעולם הבא, נימשלים לשבת - "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" (שנאמר על העולם הבא), וכן - "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם". שזהו בעצם אותו מבנה של זמן לעבוד ולתקן ואח"כ זמן של הנאה מהשלמות ומהתיקון שנעשה.
לכן "זכר למעשה בראשית" זה לא רק זכר למה שנעשה פעם במעשה בראשית, אלא זהו פשוט המבנה של הבריאה שנוצרה במעשה בראשית אך קיימת כל רגע ורגע בגנים של העולם וב"פיזיקה" הרוחנית שלנו. ולכן השבת מבטאת בעצם את כל מטרת העולם - לתקן עד שמצליחים לשוב אל השם ולחזור אל המצב השלם.

וגם הזכרנו פה אתמול את הזוהר שמשווה את ל"ט אבות מלאכה לל"ט מלקות ולחטא אדם הראשון, והצעתי שמלקות באות כנגד חסרונות וכנגד החוסר שיש בעולם ושנוצר בחטא אדם הראשון. כלומר ל"ט המלאכות קשורות לחסרונות שיש בעולם שיש לעבוד עליהם ולתקן אותם, ואילו בשבת אין מקום לחסרונות וממילא גם לא לעבודה ולתיקון.