שמישהו יבדוק אם אני צודק , בנושא ההידמות שיש בגזרת חפ"ן.

trilliane

Well-known member
מנהל
צודק מבחינת הניתוח לפעיל/סביל, ההסבר קצת מוזר...

ראשית, טרם נתקלתי ב"נידח מהתחרות" אלא רק "הודח" (הדיחו אותו) שהוא כמובן סביל (בהופעל). "נידח" אני מכירה רק בצורת בינוני במשמעות שם תואר – אי נידח.
&nbsp
זה אכן נפעל והמשמעות אכן סבילה, אבל לא נכון לומר "הוא פסיבי ולכן הוא נפעל". הפועל בנפעל כי הוא בתבנית של בניין נפעל. לניתוח הצורני אין קשר הכרחי למשמעות, רוצה לומר – הבניין הוא X בהתאם לתבנית ותו לא (גם אם המשמעות לא מסתדרת עם המשמעות העיקרית של הבניין). המשמעות יכולה לעזור בזיהוי הבניין, ואם המשמעות לא מסתדרת זו יכולה להיות טעות (צריך לבדוק), אבל אולי לא...
&nbsp
דווקא במקרה של נפעל, יש לו כמה וכמה משמעויות, לא כולן סבילות. חלקן פעילות לחלוטין (הוא נכנס לחדר, הוא נזהר בחציית הכביש) חלקן דו משמעיות (הוא נדחף בתור לפני כולם / הוא נדחף אל הגדר כשהקהל פרץ פנימה; המטמון האבוד נמצא / אני נמצא בבית עד 5), חלקן דומות/מקבילות להתפעל, למשל שינוי מצב/ תהליך (שיכול להיות פעיל, יזום, ויכול להיות משהו שפשוט "קורה") – נעמד, נשכב, נסתם, נקרש...
&nbsp
אחרון חביב, אני לא מכירה שימוש כזה בפועל "נפעל", ולמיטב ידיעתי אי אפשר לומר ש"הפעולה נפעלה עליו" (אולי נכפתה עליו...). גם לו היה שימוש כזה בנפעל, הוא היה סביל, ולכן, אם כבר, הפעולה פעלה עליו והוא נפעל (המכונית דרסה אותו והוא נדרס). כך או כך, זה לא ניסוח שהייתי מנסחת, ובלאו הכי די בכך שכתבת "סביל", זו משמעות המונח ואין צורך להגדיר אותו (כך גם בפעיל, אין צורך לכתוב גם פעיל וגם אקטיבי, אין צורך להגדיר את המונח...).
&nbsp
אגב, אף שפיעל הוא בניין פעיל, אפילו בו אפשר למצוא קצת פעלים שהם לא בדיוק פעילים, כלומר לא בדיוק יזומים, למשל שיהק, פיהק, טפטף... אלה גם פעלים עומדים (אין להם מושא למעט מושא פנימי).
&nbsp
כל ההסבר הזה הוא הרחבה, אין צורך לזהות בבגרות משמעויות שאינן פעיל/סביל או להבדיל בין פעלים עומדים ליוצאים. למיטב ידיעתי בזיהוי משמעות הבניין בבגרות די בכתיבת סביל/פעיל. אם נראה לך שזה לא מספיק, אנא צרף את השאלה כדי שאפשר יהיה להתרשם מהניסוח שלה.
 
עקרונית ניצח

עקרונית ניצח בעבר, יכול להיות נפעל וגם פיעל (ובעבר היה שימוש בשורש נצ"ח בשני הבניינים האלה. וגם היום בביטוי: "תשובה ניצחת" הבניין הוא נפעל).
איך תדע באיזה בניין משתמשים היום (הרי המשמעות אותה משמעות)? על פי הטיות בזמנים אחרים.
העתיד של ניצח בנפעל הוא יִנָּצֵחַ (כמו שהעתיד של נשבר הוא יישבר).
העתיד של ניצח בפיעל הוא יְנַצֵּחַ (או: יְנַצַּח).
אתה רואה שבימינו השימוש בצורה השנייה (בניין פיעל) היא הנפוצה.

אגב, ב"ניצח" וב"נידח" במשפטים שכתבת (כלומר בזמן עבר), הניקוד צריך להיות בפתח ולא בקמץ.
אומנם נראה לי שלא דורשים ידיעת הניקוד בבגרות (בזמני לא דרשו, והדרישות רק הולכות ויורדות עם השנים). בטח טריליאן יכולה לאשר.
 
רק להבהרה (הרחבה)

גם בעבר כשהשתמשו במילה בבניין נפעל המשמעות העיקרית הייתה פאסיבית - מי שיִנָצח הוא מי שינצחו אותו (עם זאת, בביטויים כמו "תשובה ניצחת", למילה יש כנראה משמעות אקטיבית, תשובה מנצחת).
וכמו שטריליאן ציינה, בניין נפעל אינו רק פאסיבי (הוא נלחם באויב. נלחם זה אקטיבי)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אכן לא דורשים לדעת לנקד, אבל צריך לדעת לקרוא נכון

ולפעמים עוזר גם להיעזר בהבדלים בין קמץ לפתח למשל (בזיהוי הבניין או הזמן).
 
למעלה