צודק מבחינת הניתוח לפעיל/סביל, ההסבר קצת מוזר...
ראשית, טרם נתקלתי ב"נידח מהתחרות" אלא רק "הודח" (הדיחו אותו) שהוא כמובן סביל (בהופעל). "נידח" אני מכירה רק בצורת בינוני במשמעות שם תואר – אי נידח.
 
זה אכן נפעל והמשמעות אכן סבילה, אבל לא נכון לומר "הוא פסיבי ולכן הוא נפעל". הפועל בנפעל כי הוא בתבנית של בניין נפעל. לניתוח הצורני אין קשר הכרחי למשמעות, רוצה לומר – הבניין הוא X בהתאם לתבנית ותו לא (גם אם המשמעות לא מסתדרת עם המשמעות העיקרית של הבניין). המשמעות יכולה לעזור בזיהוי הבניין, ואם המשמעות לא מסתדרת זו יכולה להיות טעות (צריך לבדוק), אבל אולי לא...
 
דווקא במקרה של נפעל, יש לו כמה וכמה משמעויות, לא כולן סבילות. חלקן פעילות לחלוטין (הוא נכנס לחדר, הוא נזהר בחציית הכביש) חלקן דו משמעיות (הוא נדחף בתור לפני כולם / הוא נדחף אל הגדר כשהקהל פרץ פנימה; המטמון האבוד נמצא / אני נמצא בבית עד 5), חלקן דומות/מקבילות להתפעל, למשל שינוי מצב/ תהליך (שיכול להיות פעיל, יזום, ויכול להיות משהו שפשוט "קורה") – נעמד, נשכב, נסתם, נקרש...
 
אחרון חביב, אני לא מכירה שימוש כזה בפועל "נפעל", ולמיטב ידיעתי אי אפשר לומר ש"הפעולה נפעלה עליו" (אולי נכפתה עליו...). גם לו היה שימוש כזה בנפעל, הוא היה סביל, ולכן, אם כבר, הפעולה פעלה עליו והוא נפעל (המכונית דרסה אותו והוא נדרס). כך או כך, זה לא ניסוח שהייתי מנסחת, ובלאו הכי די בכך שכתבת "סביל", זו משמעות המונח ואין צורך להגדיר אותו (כך גם בפעיל, אין צורך לכתוב גם פעיל וגם אקטיבי, אין צורך להגדיר את המונח...).
 
אגב, אף שפיעל הוא בניין פעיל, אפילו בו אפשר למצוא קצת פעלים שהם לא בדיוק פעילים, כלומר לא בדיוק יזומים, למשל שיהק, פיהק, טפטף... אלה גם פעלים עומדים (אין להם מושא למעט מושא פנימי).
 
כל ההסבר הזה הוא הרחבה, אין צורך לזהות בבגרות משמעויות שאינן פעיל/סביל או להבדיל בין פעלים עומדים ליוצאים. למיטב ידיעתי בזיהוי משמעות הבניין בבגרות די בכתיבת סביל/פעיל. אם נראה לך שזה לא מספיק, אנא צרף את השאלה כדי שאפשר יהיה להתרשם מהניסוח שלה.