הממ, בואי נראה:
שלוש ההמלצות העיקריות שלי הן: >
אנג'ליקה - יש לה פן של חיות, והוצאה ממצב של כישלון אל מצב של עשייה (דרך הרחה) והוצאה ממלנכוליה. >
ארז אטלנטה - [פייבוריט שלי] מעצים את האומץ, מגביר את החוצפה וההצלחה, וטוב לאנשים מעופפים ותלושים מהמציאות. מגרש פחדים למיניהם ומקרקע. עוזר להשתחרר מחרדה, דיכאון, פחד, ומוביל לדרך הנכונה. הוא גם עוזר למדיטציה, לכן יהיה נפלא לתרגילי דימיון מודרך למיניהם שתוכלי לנסות בעצמך (אני בטוח שיש כאלה שיתאימו למצבך בספרות המקצועית). >
רוזווד (עץ השושנים) - גם טוב למדיטציה, הולך טוב עם הארז, מאפשר התבוננות פנימה, מעצים את יכולת ההבנה. אלה גם שמנים "מחוברים לאדמה" ונשמע שזה מה שאת צריכה. לאנג'ליקה יש בכלל ריח אדמתי ושורש-י, לארז יש ריח עץ-עתיק, ולרוזווד עץ-י עם נגיעה של תבלין-י. הם גם יילכו לך נהדר עם הפטצ'ולי
. לגבי הריח של האנג'ליקה, אני מודה, יש לי יותר הסתייגות שכן הוא לעיתים "אדמתי מדי" לאנשים. בגלל הפן הנפשי-קוגניטיבי כאן, עדיף שתגיעי למקום בו יש את השמנים הללו, ותריחי כל אחד מהם. אם יש מישהו מהם שאת לא אוהבת - אל תקני. ברגע שאת לא אוהבת את ריחו של השמן תכונותיו הטובות הן כקליפת השום ותמיד חשוב שהריח יהיה ל... טעמך (?). אגב, דחייה נוראה מאנג'ליקה מרמזת על הרגשת פספוס, ופוטנציאל לא ממומש. נסי לראות איך השמן מרגיש לך, אולי תוכלי למצוא מקור לתחושות הפחד וההיסוס. ההמלצה שלי היא להשתמש בהם במבער, לא בצורה אחרת. אם תרצי, אשמח אם תעדכני איך הרגשת ומה הייתה השפעת השמנים עלייך.
כל טוב!