שמעון השכן נפטר לפני שלושה ימים

hilali1

New member
שמעון השכן נפטר לפני שלושה ימים ../images/Emo7.gif

לא יודעת מה איתכם אבל אני כשאני שומעת את השיר הזה אני נזכרת בשכן שגר מעלינו. הם היו מבוגרים קצת. קצת הרבה. סבא וסבתא כאלה. קראנו להם "הזקנים". כשהייתי קטנה - משהו כמו לפני 20 שנה.. - הוא היה גם הגנן..
הוא טיפח את הגינה ליד הבניין. שתל פרחים ודשא. הוא גם ניראה כמו גנן כזה. היו לו מגרפה ושלייקס וכובע רחב שוליים. היה לו מראה קלאסי כזה. תמיד בשבתות הוא היה מחלק לנו סוכריות|סוכריות|.. כולם מאוד אהבו אותו...
לפני בערך 5-6 שנים פתאום הוא נהייה חולה. והגינה כבר נהייתה מוזנחת ומלוכלת והוא כבר לא חילק לנו סוכריות והנכדים שלו כמעט לא באו לבקר. ורק את אישתו ראינו לפעמים. ויום אחד בלילה הוא ממש לא הרגיש טוב והזמינו לו אמבולנס. למחרת כבר היה תלוי שלט על הדלת
אווירת המלנכוליה הלאומית משפיעה גם עליי. זהו.. אממ רוצים לספר על השכן שלכם
 

perrinat

New member
שמעון...../images/Emo10.gif

ואי, כמה שמעונים היו לי בבניין...
הבניין שלנו ממש זקן. כל פעם שמישהו מת, בא עוד זקן אחריו.... ואז אחרי כמה חודשים גם הוא מת. אם נעשה ספירת מלאי, מתו בבניין 10 שמעונים ב-20 שנה. כל שנתיים מודעת אבל למישהו אחר, כל שבוע אמבולנס ברחוב כי מישהו חוטף התקף לב. פעם אחת ראיתי את שכנה שלי שרועה על המדרגות כי היא נפלה, היא פונתה לבית חולים ומתה אחרי 3 ימים. גם יש את אלה שהולכים לבתי אבות ואחרי כמה שנים הם מתים. עכשיו, אני הכי סנובית אליהם ואין לי כח להגיד שלום (מי אמר אנטיפטית?
) והם תמיד אומרים לי למה אני לא אומרת שלום. אז יש כאלה שלא הספקתי להגיד להם שלום "כזה מהיר" והם מתו... עצוב
שמעון
 

hilali1

New member
../images/Emo12.gif דיי.. תגידי שלום../images/Emo70.gif

מה את רוצה שימותו מצער ועלבון שלא אמרת שלום
 

Rachel47

New member
../images/Emo211.gif../images/Emo80.gifאני לא באמת חושבת../images/Emo15.gif

שהיא נעלבה ואם כן אז..לוידעת נו..זה מוזר זה לא היה נגדה אומשו כזה.. והיא גם אמרה לה את זה אח"כ
 

Rachel47

New member
../images/Emo211.gif../images/Emo80.gifאת בכלל לא יכולה../images/Emo15.gif

להתחיל להבין את ההשפעה שיש לך על אנשים אחרים (אל תחושי..אני מדברת על השפעה באופן כללי..לא ספציפית את
)
 

anianat

New member
אני חושבת... ../images/Emo132.gif

באופן מטאפורי וטיפה פילוסופי - הוצאת חלק מהשלם (ולא משנה גודלו) מדגישה את חשיבותו לעצם קיומו של השלם.ברור שככל שהחלק גדול יותר כך חשיבותו רבה יותר. (הפעלה מיותרת: דמייני עיגול מלא. עכשיו..תעלימי ממנו חתיכונת...האם הוא עדיין עיגול מלא??) הסגנון בשיר הוא תאורי ובזה גם חינו - השלם אילו החיים כפי שהתנהלו עד כה, עם כל השטויות הרוטינות הרגילות. וכשמישהו מת אז עוצרים לחשוב עליו באמת...פתאום חסרונו מדגיש את היותו.. זו מן דפיקות כרונית אצל בני אדם בכלל. עד שלא דורכים על מסמר לא ממש חושבים כמה טוב שהרגל בסדר. כשהכול בסדר לא ממש מעריכים את כל המרכיבים שהביאו לתוצאה. אגב בגלל זה אנחנו לומדים ומחכימים יותר - מטעויות.
, ענת
 

Rachel47

New member
../images/Emo211.gif../images/Emo80.gifשכנה שלי../images/Emo15.gif

דלת ממול..גברת שטרן..ככה תמיד קראנו לה..מתוך כבוד מאז שאנחנו קטנות אמא שלי הציגה אותה בפנינו כ"גב' שטרן" אז זה היה השם שלה מאז ומתמיד היא הייתה חברה טובה של סבתא שלי..בערך באותו גיל אישה מקסימה..נעימה..התייחסה אלינו כמו אל הנכדות שלה..ואנחנו ראינו בה כמו סבתא שנייה (כי מאז ומתמיד יש לי רק סבתא אחת) היא תמיד הייתה גרה לבד אז היינו הולכות אליה הרבה עם סבתא שלנו וסתם משחקות שם תמיד כשבאנו היא שמחה ונתנה לנו שוקולדים וממתקים.. ואז גדלנו קצת..אז הפסקנו לבוא לשחק..אבל היינו באות..הרבה..גם סתם להגיד שלום.. לספר לה על מבחנים ואירועים וכל מיני..ברצינות שכמו סבתא לפני שנתיים בערך הבת שלה עברה לגור איתה עם בעלה והבן שלהם (הוא כבר גדול..בן 28 אם אני לא טועה) הבת שלה ואמא שלי באופן טבעי נהיו חברות ממש ממש טובות ואנחנו המשכנו לבוא כאילו זה הבית שלנו ואז היא חלתה..בפתאומיות אני אפילו לא ממש יודעת מה היה לה היא שכבה שבוע בבית חולים ואנחנו לא יודעת..לא חשבנו שזה עד כדי כך..לא אמרו לנו..רק אמרו שהמצב לא משו.. ויום אחד התעוררתי..ואמא שלי פשוט אמרה לי שהיא נפטרה לפנות בוקר. לא ידעתי מה להגיד זה אפילו לא היה נשמע לי הגיוני ישר נכנסתי לבית שלה והבת שלה עמדה ליד השולחן עם ערימה של מודעות אבל עם השם שלה בגדול זה היה כל כך הזוי הסתובבתי וחזרתי הביתה סיפרתי לטלי בכינו קצת נרגענו..והלכנו לבצפר..מה יש לעשות
אחרי השבעה לא דיברנו על זה הרבה לפעמים יש איזכורים רנדומליים אבל לא משו רציני לא חשבתי על זה מאז.. הם שיפצו את הבית מאז ושינו הרבה אבל תמיד כשאני מתקרבת לדלת..אני קצת מרגישה כאילו אני הולכת לדבר איתה.. גם עכשיו אני בוכה כשאני כותבת את זה וואווו אני מתגעגעת אליה...
 

BLACKit

New member
הו זה עצוב../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif../images/Emo10.gif

באלי לבכות עכשיו
 

עדי C

New member
אממ אף פעם לא מתו שכנים אצלי בבנין.

אבל השיר הזכיר לי קצת את סבא וסבתא שלי... שנפטרו כשהייתי צעירה יחסית [סבתא-8, סבא-13] ופיספסתי כ"כ הרבה דברים איתם... פתאום התגעגעתי. ובסופ"ש הוצאתי מלא תמונות משותפות. היה שמח-עצוב להיזכר.
 
למעלה