כמה מילים על אלבומי הסולו של מייסון
מייסון הוציא שני אלבומי סולו תחת שמו. האחד הוא הנ"ל, Profiles, והשני הוא Fictitious Sports (שכחתי מתי). שני האלבומים היו תוצר של מדיניות חברות התקליטים בשנות השבעים, כאשר חוזים סטנדרטיים עם להקות הבטיחו לכל אחד מחברי הלהקה אלבומי סולו. מכיוון שהיה מדובר בהרבה כסף, נגנים רבים ניצלו אופציה זו, ללא קשר לכשרונותיהם. היינו, גם נגנים שלא היו כותבי-שירים, הוציאו אלבומי סולו. תופעה זו היתה נפוצה בשנות השבעים. מייסון היה במצב זהה. מאחר והוא אינו כותב שירים, ולאף אחד לא יהיה עניין באלבום עם סולואי-תופים, הוא עשה מה שנקרא במחוזותינו "קומבינה": הוא השאיל את שמו למוסיקאים אחרים (מן הסתם חברים שלו), ע"מ שיוציאו אלבומים תחת שמו. זה היה הסדר תחתיו כולם הרוויחו. כך, האלבום Profiles הוא בעצם אלבום של אחד בשם ריק פן, בעוד Fictitious Sports הוא בעצם אלבומה של אמנית הג'אז קרלה בליי. שני האלבומים לא נמכרו במספר עותקים רב, ונעלמו מהר. שניהם לא הוצאו מעולם על גבי דיסק (CD), ואין כוונות להוציאם בפורמט זה. את Profiles לא שמעתי מעולם, וגם לא היו לי כוונות לחפשו, אלמלא ההודעה של קרייזי. קראתי את מילות השיר: הן לא כ"כ ברורות. אני מניחה שיש שם כוונות-לגלוג מסויימות על המפעל הציוני, והשוואתו למפעל הקולוניאלי האירופי של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. גם אם מייסון לא כתב את השיר בעצמו, כפי שאני משערת, הוא עדיין חתום על השיר, ויהיה מעניין לשאול אותו עליו, בהזדמנות.