שמעתי היום סיפור

[אופירושלמי]

שמעתי היום סיפור

אלכסנדר הגדול נהג לפעול בדרך מסוימת במלחמות כאשר הקרב החל הוא הורה להחזיר את כל הסוסים ולהוציא אותם מאזור המלחמה ככה לחיילים שלו לא יהיה לאן/איך לברוח וכשאין לאן לברוח מוכרחים להילחם (או למות) כשמישהו נמצא עם הגב לקיר אי אפשר לדעת מה יצא ממנו כשמישהו מודע למוות...

 

[עמנואל זיטנר]

נניח שהסיפור נכון

אז גם נניח שאני לא רואה שום קשר בין מה שאתה מתאר לבין מודעות למוות אם הסיפור נכון אז החיילים היו מודאגים מהמוות ולא מודעים למוות.

 

[אופירושלמי]

איך אפשר להיות מודעים למוות?

 

[עמנואל זיטנר]

לא עניתי לך בעבר?

 

[אופירושלמי]

למיטב זכרוני ענית

 

[עמנואל זיטנר]

אז...?

אתה מחפש תשובה אחרת? אתה מחפש את ה-Blue pill? את גלולת הפלא לא תמצא אצלי....

 

[אופירושלמי]

אז... נזכרתי רק לאחר ששאלת אותי

נזכרתי שענית לי, רק אחריי ששאלת אותי "לא עניתי לך בעבר?" אז... תודה וגם לגלולת פלא אני לא אתנגד

 

[עמנואל זיטנר]

חבל....

הגלולה תמנע ממך לצבור עוצמה אישית- להגדיל את האנרגיה הפנויה וכו' וכו'.... ואני לא מספיק מניאק בשביל למנוע ממך להתפתח.

 

[אופירושלמי]

אגב,

אם עוד אנשים (חוץ מעמנואל זיטנר) קוראים את ההודעה הזו, אני אשמח לשמוע גם מכם על איך אפשר להיות מודעים למוות על פי הבנתכם וניסיונכם. וזה בשונה מלענות ע"פ משהו ששמעתם ממישהו אחר והאמנתם, למשל.

 

[רשף כשף]

לדעתי ../images/Emo163.gif

איך שאני רואה את זה מנקודת מבטי, הכוונה היא: לכבד את החיים. להודות בכל רגע ורגע על היותך יצור תבוני שבחר להיות מודע לדרך שהוא צועד בה. לכבד ולקבל באהבה את המכשולים הנקרים בדרכך, ואת השמחות, את הביקורות והמחמאות ללא שיפוט.

 

[אנדרומדה X9]

למה../images/Emo163.gif?

מה שאת כותבת מתיישב לי יותר עם אחת התוצאות שיכולות להיות כאשר מודעים למושג מוות, מודעות שהיא תריגר לשינוי השקפת העולם והגישה לחיים ולעצמך, את כתבת על אחת מהתוצאות המבורכות. התוצאה הזו היא לדעתי באה מנתון שידוע לנו על זה שיש מה שנקרא מוות, אבל זה לא עושה אותנו ממש מודעים למוות כיישות עצמאית כמהות שיש לה "אינטלגנציה" משל עצמה. איך אפשר להיות מודעים אליו לנוכחות שלו שהולכת איתנו לכול מקום? אין לי מושג איך אפשר. הכוונה שאת כתבת עליה, הבחירה להסתכל על החיים כך כמתכון להתפתחות והתקדמות מודעתית, היא לא פחות טובה. אם ניהיה מודעים למה שכתבת ותמיד נראה לפחות את זה לנגד עיניינו - דיינו.

 

[רשף כשף]

תודה, אני גם לא יודעת

איך אפשר להיות מודעים אליו לנוכחות שלו שהולכת איתנו לכול מקום. אני באמת לא יודעת מה עושים עם המוות ואני גם לא יודעת איך להשתמש במוות כיועץ, חוץ מלהודות שאני אדם שהולך למות בכל רגע. טוב, זה גם שימוש

אבל אין לי מה לעשות בזה. אם למשל אני אמות מחר, אז אני אדע. אולי הרעיון הוא לא לחשוש למות מחר.

 

[רשף כשף]

אני עוד חיה ../images/Emo6.gif

 

[אנדרומדה X9]

שיהיה לך לבריאות../images/Emo24.gif

את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק....כפי שאני תופסת זאת, המוות הוא דלת שמעבירה אותנו מנקודה א' לנקודה ב' וכן הלאה עד הסוף או הנצח או לא יודעת עד לאן...... כל ההפקה האדירה המושלמת המתוזמנת הזו רק לפעם אחת? לא נראה לי. רצוי "שהוא" יעביר אותנו בזמן שטוב וראוי לנו, רצוי שנדע את "מקומנו" במעבר, רצוי שנעבור כשאנחנו במודעות יותר גבוהה ממה שנכנסנו. ועבורי כדי שזה יהיה אפשרי אני מתרכזת מה שכתבת למעלה, בחיים. בכל מקרה, אנרגיה לא מתכלה היא רק משנה צורה גם אם צורתה הייתה דחוסה חזק בחומר [ אנחנו למשל....ושוב כך נראה לי

]

 

[אנדרומדה X9]

נראה לי

שכתבת משהו שהוא מפתח לעניין ואולי לא שמת לב. אמרת לפי הבנתכם וניסיונכם, אלו שני פרמטרים חשובים, הבנה וניסיון במיוחד במושג כל כך מעורפל. לדעתי ככל שנבין נשתדל להבין, ושההבנה תהיה גבוהה כל שתיהיה זו עדיין רק הבנה, שאגב יכולה לעזור בהחלט, אבל היא לא ממש הדבר שיביא אותנו לדעת מהוא מוות באמת. לדעת אותו זה לחוות אותו להפגש איתו "לראות" אותו באחת הנקודות שמפגש כזה יכול להתקיים, הניסיון הזה [באם שרדת אותו] הוא זה שנותן לך את הידיעה. גם אם היא לא אבסולוטית, היא תורמת אלפי מונים להתפתחות על כל הבנה שכלית תחושתית מודעתית. אם תשאל איך הניסיון הזה אפשרי? זה כבר מורכב לדעתי, נראה לי שהבנה ומודעות גבוהה בכללי, מגדילה לאדם את האנרגיה הפנויה שלו הגדלה שאם האדם עושה איתה עבודה נכונה, יש סיכוי שהוא יוכל להכנס לאחת מנקודות המפגש עם המוות. נראה לי שזו תוצאה שקוראת ממשהו אחר, ואז זה עניין שאפשר לעבוד איתו בהמשך - נראה לי. קשה להגיע להבנה גבוהה ללא מפגש ישיר עם המוות מפגש שלא מתקיים, ללא שהדרך נסללה לכך. זו ההבנה שלי בכללי. ומנסיון בחיים, שאתה עסוק עם א' ללא מחשבה על ב', ב' מתהווה לו בנתיים ועשוי יום אחד להצהיר על נוכחותו.

 

[דיפ שינואנו]

נראה לי,

שזה פשוט לשים לב לעובדה שאולי לעולם לא אשלים את המשפט שאני מקליד עכשיו, כי משהו יקרה. ומתישהו זה באמת יקרה. מתישהו לא אשלי

 

[יוסי חבושה]

אתה נוסע ברכב על כביש החוף..

ואתה עוקף לנתיב ונמצא בו. אתה מזהה באותו הרגע מכונית משמאל שניכנסת לנתיב שלך במסלול התנגשות עם הרכב שלך. באותו הזמן, מכונית שימינך גם באה להיכנס לנתיב - ואתה מבין שאתה במלכודת מוות, בין 2 מכוניות וטעות הכי קטנה יכולה להפוך את הרכב שאתה נוהג בו ולהפוך לסרדין בוער. אתה מבין שאם לא תהיה במלוא העירנות, תיקח את כל המשתנים בחשבון ותפעל בהתאם - פשוט תמות. אין לך זמן לגינונים, מחשבות, שאלות, .. אתה פשוט פועל בצורה הכי מיטבית שאתה יכול באותו רגע. וכל זה יכול להיות בדיוק 3-4 שניות, .. זה גם שקול בשבילי לבאמת לחיות.

 

[מיכל הררי]

מודעות למוות

כשהצלחתי להיות מודעת למוות בצורה נכונה ומקדמת, אז זה היה מין מצב רגשי מסויים. אני לא זוכרת בדיוק איך עשיתי את זה, אבל זה לא בא פתאום. זה בדרך כלל היה תוצאה של הרבה הנחיות ותקשורת עד שנהיה "קליק", והצלחתי לראות את החיים שלי ואת ההמשך. זה לא מצב שהייתי בו הרבה, ולא יצא לי להגיע אליו לבד.

 

[מוקי הכלבלב]

נשמע אכזרי. ../images/Emo5.gif

 

[rafrider]

היי....

מודעות למוות.... במהלך היום יום , במידה ואתה ניתקל בכימעת וניפגע....בכביש ועוד... ניתן לחוש או לדמיין מה היה קורה לו זה לא היה כימעת .... לעצור ולהתבונן באופצית המוות שקרגע היתה מול עניך... לנשות להעריך עד כמה האדם שהיה מעורב בסיטואציה , מודע לזה שכימעת והמוות תפס אותו. להרגיש את הסיטואציה , ומה גרם לה להתרחש , כמו חוסר תשומת לב ועוד... ולשמוח על כך שאתה חיי.... אוהב רפי