שמעתי משפט לאחרונה שקשור לנוסטלגיה

[dory30]

" אנחנו לא מתגעגים למה שהיה, אלא למה שיכול היה להיות". לדעתכם זה נכון?

 

[מ ש ה 53]

" אנחנו לא מתגעגים למה שהיה, אלא למה שיכול היה להיות". לדעתכם זה נכון?

א. קח קבוצה של 10 אנשים שהיו ביחד וחוו את אותה חוויה... שאל אותם (אחד אחד לחוד) מה כל אחד זוכר מאותו אירוע, וסביר שתשמע 10 גירסאות די שונות.
נכון. יהיה מכנה משותף, אבל אתה גם תיווכח שיהיו הבדלים כאלה ואחרים. כלומר: כל אחד חווה את החוויה באופן מעט שונה מחבריו.
ב. ככל שיעבור יותר זמן, כך גם הגירסאות תשתנינה. כלומר, גם לזמן יש את חלקו בעניין.
ג. סביר גם, שכל אחד מאנשי הקבוצה חווה על אמת משהו שונה. האחד נחבל. האחר חמק. אחד נוסף טיפל ברעיו... אז מה שרואים מכאן לא רואים משם...
ד. לכל אחד מאיתנו יש כמיהות שונות, ולכן, התקרבות להגשמה או התרחקות ממנה שוב משנות את עומק החוויה.
ה. שאל את 'נוסטלגיה טרום קורונה'. היא מומחית בנדון...

 

[AnarchistPhilosopher]

איך אתה יכול להתגעגע למה שיכול היה להיות? אתה לא יכול להתגעגע למשהו שלא קרה.

 

[dory30]

איך אתה יכול להתגעגע למה שיכול היה להיות? אתה לא יכול להתגעגע למשהו שלא קרה.

אפשר. או שאתה רואה שהחמצת משהו (לא אמרת, לא עשית וכו') או שאתה מבצע אידיאליזציה של העבר שלך, של המשפחה, של המדינה וכדומה.

 

[AnarchistPhilosopher]

אפשר. או שאתה רואה שהחמצת משהו (לא אמרת, לא עשית וכו') או שאתה מבצע אידיאליזציה של העבר שלך, של המשפחה, של המדינה וכדומה.

אבל אתה מאמין שהדברים קרו, יכול להיות שהפרספקטיבה שלך תמימה למאורעות שקרו.

 

[פילוסוף רוחני33]

אפשר. או שאתה רואה שהחמצת משהו (לא אמרת, לא עשית וכו') או שאתה מבצע אידיאליזציה של העבר שלך, של המשפחה, של המדינה וכדומה.

למדנו בקורס קולנוע באוניברסיטה על נוסטלגיה שקרית, שזו נוסטלגיה שקולקלה במשך הזמן ונשכח הצורך האמתי בה כמו שירי ארץ ישראל הישנה והטובה ששרים גרוע בצעקות, געגוע לדבר שלא היה. יש קטע מאוד מצחיק על זה בסרט "זולגות הדמעות מעצמן".

 

[dory30]

אבל אתה מאמין שהדברים קרו, יכול להיות שהפרספקטיבה שלך תמימה למאורעות שקרו.

נכון, אני יכול להאמין שאני פיל הודי.

 

[AnarchistPhilosopher]

נכון, אני יכול להאמין שאני פיל הודי.

או חתול.
רק אל תתחיל ליילל...

 

[פילוסוף רוחני33]

נכון, אני יכול להאמין שאני פיל הודי.

לא ייתכן שאתה פיל כי אתה מדבר בשפת אנוש. פילים לא יכולים לדבר. גם תוכים לא מבינים את מה שהם אומרים.

 

[dory30]

או חתול.
רק אל תתחיל ליילל...

היה לי חתול ולעיתים אני אומר מיאו. תראה את התמונה בפרופיל.

 

[AnarchistPhilosopher]

היה לי חתול ולעיתים אני אומר מיאו. תראה את התמונה בפרופיל.

זה למה רשמתי את ההערה.

 

[פילוסוף רוחני33]

היה לי חתול ולעיתים אני אומר מיאו. תראה את התמונה בפרופיל.

פעם היה לידי חתול וחיקיתי לו קולות כלב וחתול. כל פעם שעשיתי קולות כלב, התעצבן. בסוף חיקיתי תרנגול אז הוא נבהל, העיף בי מבט של "מה זה?" וברח. ודאי לא ראה תרנגול מימיו. סבי ז"ל התגורר במושב ואהב לצייר חתולים בזמנו הפנוי. חתול החיה האהובה עליי בעולם, כי הוא עדין.

 

[dory30]

זה למה רשמתי את ההערה.

החתול שלי נראה בדיוק כמוהו. קראתי לו יהושע ליאוניד ברונסקי. לרוב הוא ענה לשם האחרון בלבד.

 

[פילוסוף רוחני33]

החתול שלי נראה בדיוק כמוהו. קראתי לו יהושע ליאוניד ברונסקי. לרוב הוא ענה לשם האחרון בלבד.

שם מורכב וקשה, מזכיר לי שבספר קאנדיד הפילוסוף לימד ניגולוגיה מטפיזית תיאולוגית קוסמולוגית, שזו תורה שטוענת שלכל דבר יש סיבה ומטרה והכול לטובה למשל יש אף כדי שיוכלו לשים עליו משקפיים.

 

[סירוניטוש]

Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I—
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.

 

[פילוסוף רוחני33]

כן, זה נקרא נוסטלגיה שקרית. סרטים משתמשים בזה הרבה. אפשר להתגעגע לדבר שאף פעם לא היה.

 

[פילוסוף רוחני33]

שמעתי פעם בדיחה: NOSTALGIC - IT'S NOT WHAT IT USED TO BE

 

[dory30]

שמעתי פעם בדיחה: NOSTALGIC - IT'S NOT WHAT IT USED TO BE

מוכר לי מאיזה מקום באמת.

 

[פילוסוף רוחני33]

זה מקבוצת בדיחות באנגלית שאבי קרא לי כשהייתי ילד קטן.

 

[מ ש ה 53]

ויש לי חבר שבכלל טוען שכולנו מהווים חלק משלם שנקרא "תעתועי דימיון" כלומר, אתה חלק ממני וכשאני מעלה מחשבה, אתה כבר יודע לאיזה כיוון לפתח אותה. כשאני נפצה, רק נדמה למוח של כולנו שנפצעתי ולך ותמשיך עם זה הלאה. אבל מה לעשות. עובדה שהוא דווקא העלה את הרעיון. אז אולי... כמו קן של נמלים.