גולי, למרות ההבנה - אני חייב לתקן
ולהבהיר את העניינים: 1. אם כל הסיפור נכון, אז המדינה (ממ"י, בעבור המדינה/משרד האוצר) החכיר את השטח (ולא "מכר"). ההבדל הגדול הוא שהחכרה היא לפרק זמן מוגדר ואילו מכירה היא לפרק זמן בלתי מוגדר... 2. במדינה יש מספר חוקים, אליהם כפוף ממ"י וגם היזמים: א. "חוק חובת מכרזים": הקובע שנכס השייך למדינה (ולא רק "נכס", מדובר גם על שירותים, משרות ועוד) יועמד למכרז פתוח. יש כמובן חריגים, אבל מהיכרותי עם הנושא - "חוף ים", על על הכלול בו, אינו יכול בשום אופן להיות "חריג" המועלה בפני וועדת החריגים (שאגב, מורכבת מאנשי משרד התיירות ומשרד התמ"ס, לצד נציג ממ"י). ב. חוקי התכנון והבניה למיניהם (ולאחרונה נוסף גם "חוק החופים", המגביל בניה במרחק 300 מ' מקו המים: יזם שירצה לשנות יעוד הקרקע יאלץ (ואת זה אני בטוח שאת יודעת) לעבור את כל הויה-דולורוזה של מוסדות וועדות התכנון (כולל תכנית מתאר ארצית!!). להערכתי - השינוי אינו אפשרי. 3. כפי שכתבת - ייתכן שעל המקום קיימות מגבלות בניה מטעמי ביטחון, כך שהנה לך "מכשלה בלתי עבירה לחלוטין", לשינוי יעוד לשטח מבונה. בקיצור: נראה לי שמדובר בהזעקת-שווא! (למרות שבהחלט ייתכן שיש כוונה ליצור במקום "אתר פסטיבלים", במקום חוף ניצנים...) כל הכבוד לך על האיכפתיות והרצון, אבל: אם רוצים לצאת למלחמה צודקת - צריך ליצור אמון במטרות המלחמה ובמי שמוביל אותה. הצעקות: "זאב, זאב" פוגעות במלחמות ובמאבקים הצודקים והנכונים, בהחלישם את אמונת הציבור בצידקת המאבק!!!