"שמעתם על האלבום החדש של מתי כספי?"

[caspit]

"שמעתם על האלבום החדש של מתי כספי?"

כתבה על חוסר תשומת הלב שזוכה לה האלבום החדש.

 

[סאביבית]

אני מסכימה עם הרבה דברים

אני מסכימה שהאלבום הזה מצויין, ממש תענוג לאוהבי כספי.

אני מסכימה שמתי מתעלם משיקולים מקצועיים ונותן לבנות שלו לשיר במקום לקחת זמרים מקצועיים, זה היה יכול להיות חמוד פעם אחת אבל זה כבר תבניתי על גבי כמה אלבומים. לא שחסרים הורים דוחפים אבל ממתי אנחנו מצפים ליותר.

גם אני, כמו הבוס שלי (זאב שליק NMC) חושבת שהאוספים לא יכולים לפגוע במכירות של אלבום חדש וטוב כמו זה ואולי אפילו להפך - מחממים את השוק עם השם מתי כספי כמו שנאמר "אם אתה לא שם אתה לא קיים". [זכותכם לחשוב שזאת חנפנות לבוס

]

אני מסכימה שיחסי הציבור לא היו מספקים. התקשורת אוהבת את מתי ויחסי הציבור קרו מעצמם אבל מתי בתגובה הערים קשיים בלי סוף (אין לי ידע אישי אני ניזונה מהתקשורת כמוכם). די מתי, יש באג בעברך, אף אחד מאיתנו לא מושלם, תלמד לחיות עם זה, לצחוק על זה ולהמשיך הלאה.

קליפים נשמע לי דבר חשוב.

גם פוסטרים.

דבר גם עם האוזן השלישית שלא יחביאו את הדיסק.

 

[caspit]

פוסטר דווקא יש

אני יודעת כי עשיתי אותו בעצמי

 

[סאביבית]

מה הוא היה עושה בלעדיך?

אני אומרת את זה לא בציניות בכלל, העיצוב של הדיסק ממש מדהים!

 

[la orejita]

ואי מה את עשית?

ממש מדהים יש התאמה בין הכל. יפה..

 

[החטא והשופטת]

מה אני צריכה לעשות

בשביל לקבל פוסטר כזה לתלות אצלנו בתחנה?

 

[caspit]

השאלה היא מה אני צריכה לעשות

בשביל לקבל פוסטר... היית מאמינה שאין לי?? (אבל ביקשתי.)

 

[trilliane]

אני נחלקת בדעותי

אני חושבת שהאלבום לא רע, גם אם נוטה להיות דביק במקצת, כשמגיעים לסוף יש תחושה של מנת קיטש מרוכזת (שזה לא בהכרח רע, אבל המינון קצת כבד מדי אם לא מאזינים במצברוח המתאים). אני נהנית להאזין לו, הוא הפתיע אותי לטובה - בהחלט מתעלה על 'עולם אחר' אבל כמובן שלא מדגדג את הפסגות של אלבומי שנות ה-70.

אני חושבת ששילוב הבנות (והמשפחה בכלל) הוא מאד נחמד וחינני לפרקים, אבל לפעמים לא מתאים, תלוי במקרה. סה"כ הבנות מוזיקליות ביותר וגם רחל זמרת טובה. אין לי השגות על השילוב באלבום המדובר - אני חושבת שהמינון של דואט עם כל אחת מהבנות (וקצת קולות רקע של רחל) הוא ממש לא מוגזם, ואאל"ט Something Stupid (שכחתי פתאום את השם העברי) מושר גם במקור ע"י אב ובת, לא? (הסינטראים, כמדומני). לעומת זאת סינגל הבונוס של סויאן מיותר לחלוטין - לא מתאים לקונספט של האלבום, לא משתלב עם שום דבר, זה לא המיקום הנכון שלו (ולמעשה אני גם ממש לא אוהבת את השיר, הייתי מוותרת עליו מלכתחילה).

אני לא חושבת שאוספים פוגעים במכירות של אלבום חדש, אבל אני חושבת שהם כן יוצרים תחושת מיחזור קשה ופוגעים בתדמית של האמן, ואני מבינה בהחלט למה מתי לא מרוצה מהכמות המטורפת של NMC. נכון שגם אלבומי הופעות ואלבום כמו "דואטים" יוצרים מיחזור מסוג מסויים, אבל יש הבדל מהותי בין שני הסוגים.

יחסי הציבור הם אכן בעיה קשה... ברור שמתי נכווה קשה מהתקשורת והסיבה מובנת, אבל כדי להצליח ביחסי ציבור הוא חייב להסיק מסקנות ולהמשיך הלאה, ובעיקר לנסות להיות יותר דיפלומטי בלי ללכלך על כל מיני גורמים (חברות התקליטים והתקשורת, לדוגמה) לא משנה עד כמה זה מוצדק ומגיע להם. האימרה "בכביש אל תהיה צודק, היה חכם" נכונה לא רק לכביש, אלא לחיים בכלל.

קליפים זה חשוב, אבל אני מנסה לדמיין שירים מהאלבום האחרון של מתי בין הקליפים האחרים בערוץ 24, וזה פשוט לא משתלב לי. אלה לא אותם חומרים, והקהל של 24 לא ממש מתעניין במתי, לצערי... אלה שאוהבים את מתי לא צופים ב-24 (זו הכללה, אבל אני חושבת שבאחוזים היא דיי נכונה) וכבר ימצאו דרכים אחרות להגיע למוזיקה שלו.

פוסטרים זה מאד חשוב, בעיקר כי הקהל הותיק של מתי (זה שלא מכור לפורומים ולאינטרנט) יכול להיחשף לפוסטרים בכל ביקור בחנות תקליטים (בעיקר לקראת החגים).

הייתי לפני כחודש בסניף של האוזן בת"א ודווקא לא החביאו (אבל אני עדיין לא בטוחה שזה עזר).

 

[פוזנא]

מתי אוחז את החבל בשני קצותייו

מתי כספי מנסה לאחוז בשני קצוות החבל ועושה לעצמו אגב שירות דוב. מצד אחד מלכלך על העיתונות באופן חופשי בהתבטאויותיו באתרו ובמקומות אחרים. מצד שני מתרצים את חוסר היעילות של היחסי ציבור שלו בכך שהוא לא מעניין את הציבור או שעיתונים לא רוצים אותו. הנושא הפך להיות כל כך גרוטסקי ומביך - שהאייטם היחיד שזכה לפרסום בעיתונים הגדולים זה התנאים שלו לראיון שלדעתי מקובלים אך אופן הניסוח הילדותי והעילג שלהן זכה להתייחסות משועשעת, שלא בטוח שציפה לה ושבטוח רק עושה ממנו צחוק. ובפן אחר - מצד אחד הוא תוקף את חברות התקליטים ומדבר עליהם בלשון שלא משתמעת לשתי פנים, ומצד שני מקטר על חוסר חשיפה בחנויות ופוסטרים וכו', שכיודע נשלטות על ידי אותן חברות תקליטים. ובפן נוסף - מתי מעלה את בנותיו ואשתו לשיר בהופעות, משלב אותן בתקליטים וכו'. אחר כך הוא מתרגז שאנשים מתערבים לו בחייו הפרטיים. זה הזמן גם לציין שלדעתי לילדות שלו, חמודות ומוכשרות ככל שיהיו - יש דיקציה נוראית וצורמת. אדון מתי היקר צריך להחליט מה הוא רוצה ומה הוא מצפה. אלו הם כללי המשחק של השוק החופשי, ושל שוק המוזיקה בפרט מאז ומתמיד ואין כאן שום חדש. או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה... אני מעריץ וותיק שלו, קונה כל תקליט שלו כמעט באופן אובססיבי, צופה בלא מעט הופעות בשנה ובכל זאת - האישיות שלו היא בעיני בעייתית ומוטב היה לו השאיר אותה בבית.

 

[trilliane]

אגב דיקציה

הבנות שרות יפה, אבל "סוחבות" מבטא כלשהו, או ליתר דיוק קושי בהגיית עיצורים מסויימים באופן "צברי". נדמה לי ששון לא מבטאת ח' גרונית (וגם ה-כ' הרפויה שלה נשמעת מאד מוזר) ואצל סויאן אני לא ממש זוכרת, אולי משהו באופן הביטוי של "ר" או "ל". קושי בהיגוי עיצורים כאלה ואחרים הוא בעיה המשותפת לילדים רבים, וחבל שלא לנסות לטפל בה באמצעות קלינאי תקשורת, כי אם זה לא עובר לבד (עד גיל מסויים) זה נתקע, ובגיל מבוגר זה כבר לא נשמע חינני וחמוד... (ע"ע כמה מהפוליטיקאים הבכירים שלנו). הילדות היא בדיוק השלב הנכון לטפל בזה, עם קצת תרגול מתגברים על הקושי וזה הופך את החיים להרבה יותר קלים ונעימים. את כל זה אני כותבת מנסיון אישי - עד כיתה א' לא הייתי מסוגלת להגות "צ" או "צ'" כמו שצריך (במקום הייתי מבטאת "ס") וזה היה נורא. זה גרם לי לאומללות כל פעם שנאלצתי לומר מילה שיש בה "צ", וזה כמובן רק החמיר כשגם הילדים האחרים צחקו עלי... למרות שגיל 6 הוא עוד יחסית מוקדם ולרוב עוד לא מטפלים בילדים בגיל הזה (אולי כיום כן, בזמני לא) הנחישות והרצון העז שהפגנתי הרשימו את האחראים על הנושא, ובמשך שנה שלמה נפגשתי פעם בשבוע עם קלינאית תקשורת. נהניתי מהמפגשים איתה (היא היתה נותנת לי לצייר עם המון טושים צבעוניים! המחברת שמורה אצלי עד היום) ועד סוף אותה שנה כבר ידעתי להגות "צ" וגם "צ'" כמו שצריך, סוף טוב הכל טוב. אני לא יודעת אם מתי קורא בפורום, אולי הוא מקבל דיווחים; הלוואי שהמידע הזה ימצא את דרכו אליו. חבל להזניח בעיות כאלה, על אחת כמה וכמה אם הבנות מתכננות קריירה בשירה (או קריירה ציבורית) ולמעשה גם בלי כל תכנון, זה שווה את זה. אני זוכרת עד היום כמה הייתי מתוסכלת לפני ושמחה אחרי.

 

[מוגג]

נכון. ../images/Emo127.gif

 

[trilliane]

אגב, הערב ראיתי את האלבום בטאואר

בסניף הקטן שיש בתחנה המרכזית חוף הכרמל בחיפה. (קטן קטן, אבל במיקום אסטרטגי). אחד מהסטנדטים הראשונים בכניסה (ממש מול הקופה) מוקדש לאלבומים ישראלים "מומלצים לחג" (שזה בגדול אלבומים של אמני מיינסטרים בולטים שאפשר בקלות לקנות מתנה, כמובן) ושם בין גידי גוב, שלום חנוך ושלמה ארצי, עידן רייכל וכו' היתה גם כמות עותקים מכובדת ביותר מ"את האישה שלי" שפוזרה על 4 חוצצים כאלה, אחד ליד השני (כך שזה היה בולט ביותר). למעט מי שנכנס למטרה מאד מוגדרת וישר מוצא וקונה (בלי לשוטט), כל מי שקצת מסתובב בחנות לא יכול לפספס את זה. מסקנה? אולי יחסי הציבור לא משהו, אבל לפחות בסניף הנ"ל אי אפשר לומר שהאלבום זוכה להתעלמות (וזה סתם סניף של טאואר, לא האוזן או משהו מיוחד).

 

[Drorrrrrr]

התייחסו פה בשרשור לעניין ששתי

בנותיו של כספי שרות. גם אותי זה די הרגיז. לא יודע אם הרגיז, או תסכל. עם כל הבנות לבנותיו של כספי, ואני מעריך שיש מספיק כבוד, כשאני רוכש אלבום אני רוצה לשמוע את האומן הספציפי ולא את בנותיו בשלושה שירים. אני לא יודע אם להתייחס לזה כגימיק, כהלצה או כשגיאה.

 

[orbiti]

הגזמת

לאמן יש את הזכות לבחור איזה מבצע שירצה, לצורך הגשמת החזון האומנותי שלו. אתה טוען שפינק פלויד לא היו צריכים לתת לקלייר טורי את סולו השירה בGreat gig in the sky, כדי לא לפגוע ברוכשי האלבום המסכנים שדרשו אך ורק את הקולות של ווטרס וגילמור? הבעיה במקרה הזה, היא כאשר בחירת המבצעים לא תורמת במיוחד לחזון האומנותי, ואז זה לא לגמרי מסתדר.

 

[Drorrrrrr]

זו דעתי וזו דעתך.

אותי זה הרגיז לשמוע את שתי הבנות שלו שרות.

 

[orbiti]

נסה להבין את כוונתי

היה מרגיז אותך גם לגלות, למשל, את יהודית רביץ שרה באלבום?