שמתם לב ש....

[LEATHER REBEL]

שמתם לב ש....

שני שירים מתוך האלבום MORE... אם תשמיעו את שני השירים האלה לחובבי רוק אבל -לא תספרו להם- מה הם שומעים, הם בטוח יאמרו שזוהי להקת גראנג' אמריקאית מתחילת שנות ה 90! אני יודע כי את הניסוי הזה ערכתי בעצמי על כמה אנשים. איזה שירים? כמובן THE NILE SONG ו IBIZA BAR. כאן בפורום כולם מכירים אותם... והעיקר שאפילו לא אחת מהלהקות בסצינת הגראנג' האמריקאית מנתה את פינק פלויד כהשפעה. אפילו לא אחת! האין זה מוזר?

 

[MilkShack]

פינק פלויד נגעו בהרבה צלילים

כבר הזכירו את זה פעם שהם יכולים להישמע פעם ככה ופעם ככה... הסגנון המוזיקלי שלהם די משתנה עד לתקופה של האלבומים הגדולים.

 

[holo]

לא ממש מזכיר לי גראנג'

יותר לכיוון רוק כבד בריטי של אותה תקופה. גילמור מנסה לשיר בצורה מצ'ואיסטית, וזה נשמע קצת מצחיק, אבל זה די נחמד אחרי הכל. זה אולי השיר היחידי של פינק פלויד בסגנון כזה, ככה שאני לא חושב שהם יכולים להיות ממש משפיעים כלהקה על סגנון המוזיקה של הגראנג'.

 

[LEATHER REBEL]

מסתבר שעל נירוונה כנראה כן...

ראה תגובה של itaikuskus בשרשור זה ממש. יש לקרוא את התגובה ההיא מההתחלה ועד הסוף.

 

[itaikuskus]

לא זה בכלל לא מוזר

יש מליון להקות להיות מושפעים מהם, בטח מעבר לשני שירים מאלבום דיי אזוטרי שמתבססים פחות או יותר על אותם אקורדים. להקות ה"גראנג'" של תחילת שנות ה90 מושפעות בעיקר מלהקות ההארדקור של תחילת-אמצע שנות ה80 (פליפר,הוסקר דו,מיט פאפטס היו להקות שבאופן ישיר השפיעו על להקות כמו סאונדגארדן ונירוונה). להקות כמו פרל ג'אם ומאדהאני הם גילגולים של green river, להקת הארדקור פאנק בפני עצמה. כמובן שהם לקחו את הלא קונבנציונלי בסגנון- סאונדגארדן בתקופת הסאב-פופ היו "הלהקה שאוהבים לשנוא" בגלל שניגנו מאוד איטי וכבד. מצד שני, המעבר של ג'ף אמנט וסטון גוסארד מגרין ריבר, דרך mother love bone וכלה בpearl jam, בניגוד לחברם ללהקה, מארק ארם (מאדהאני), הותנה בהעדפה לסגנון הרוק גיטרות סטייל לד זפלין, בלאק סאבאת' והדברים היותר "קלאסים", מה שנתן ללהקות כמו פרל ג'אם, סאונדגארדן בתקופת פוסט-סאב פופ (אני חושב מbadmotorfinger והלאה), ואליס אין צ'יינס את הצליל הנגיש יותר של הרוק גיטרות שאנשים חיפשו באותו זמן. נירוונה לעומת זאת הלכה בכיוון של פאוואר-פופ, לכן לדעתי זה עדיין מגוחך לשייך את כל הלהקות האלה תחת אותה מטריה גנרית, אבל גראנג' זה כנראה יהיה תמיד גדול ממה שזה באמת. הפואנטה שלי היא שאין ממש פלא באי שיוך פינק פלויד לרשימת ההשפעות. מה שכן, דייב גרוהל, או כמו שאיזה מתבגר-יודע-הכל בפורום כינה אותו "האידיוט מנירוונה", עשה אחלה קאבר לhave a cigar, מה שנותן מושג על איזושהי הערכה לפינק פלויד מצד חלק לפחות מהנגנים.

 

[ציףציף1000]

יפה כתבת!

למרות שאני חולקת על התיזה המסורתית שלך, לפיה אין דבר כזה "גראנג'"

אני זוכרת היטב את התקופה, ובהחלט היה zeitgeist כזה, גם אם מדובר בלהקות ששאבו השראה ממקורות מגוונים.

 

[MilkShack]

דייב גרוהל ? האידיוט מנירוונה ?!

הבן אדם אגדה חייה, הוא תותח על ומתופף אדיר.

 

[Anuerysm]

זה שאתה מתופף אדיר לא עושה אותך חכם יותר

 

[FunkyMonk]

מישהו דיבר על חוכמה?

 

[The Walrus]

ה*אידיוט* מנירוונה

אידיוט לפי הבאבילון - שוטה, מטומטם, טיפש, אוויל וכן הלאה והלאה... בכל מקרה, אני לא לוקח צד בסיפור הזה. הוא אחלה מתופף אבל אני לא מת על נירוונה בלי קשר.

 

[MilkShack]

אהה... ומאיפה לו לדעת עד כמה הוא חכם ?

נו באמת, מה שאמרת עכשיו זאת סתם התחכמות.

 

[RoieL]

זה אני

אני מאוד לא אוהב לא את החומר של נירוונה ועוד יותר לא את החומר של הפו פייטר, HAC הוא באמת פנינה שיצאה להם, שאגב גם בריאן מאי לקח בה חלק.