שמתם לב

reystlen

New member
שמתם לב

אחרי שקראתי שנים מהספרים של אסימוב (המוסד והארץ ופאתי המוסד ) עלתה בי השאלה האם הרעיון (הדי מוזר הזה ) של שליטה באנשים על ידי מינפולציה מקורי או שהוא מופיע גם במקומות אחרים ?
 

snift

New member
שמנו לב

את מתכוונת כמובן לפסיכוהיסטוריה.. הרעיון כמובן (!) אינו מקורי, כל מטרת הפסיכולוגיה זה בדיוק זה. חלק גדול מאוד מלימודי השיווק נע סביב העניין של מניפולציה של אנשים לעשות דברים שלא היו להם כוונות לעשות אותם. הגדולה של אסימוב היא, שלמעט "קפיצת החלל" וה-"מוח הפוזיטרוני", שעליהם הוא הודה שהוא המציא אותן ללא קשר לטכנולוגיה, אלא רק כדי שהעלילה תזוז, הרי שכל שאר הטכנולוגיה שלו מבוססת להפליא. כדוגמת הפסיכוהיסטוריה, שאמורה מראש לפעול רק על מאסות גדולות.
 

Raistlin

New member
אנשים ממש לא מקוריים

reystlen אמור להיות Raistlin או שזה דומה במקרה ?!
 

preacher

New member
אהם אהם (נדבקתי מבוג´י)

לא הייתי אומר שפסיכוהיסטוריה קשורה למדע אמיתי בצורה כלשהי. פסיכוהיסטוריה היא פנטזיה ולא יותר. אנשים הם לא גזים או פוטונים, והמקרה של הפרד בו איש אחד משנה את כל התחזיות קורה כל הזמן במציאות. חוצמזה בשנות החמישים עוד לא ידעו על תופעות כאוטיות - לשינויים התחלתיים קטנים, מסתבר, יש השפעה גדולה מאוד בהמשך. אפקט הפרפר. בכלל, לא זכור לי שאסימוב כתב ספרים עם טכנולוגיה שאמורה לעבוד. הטכנולוגיה היתה רק נקודת מוצא לסיפור ואיך היא עובדת לא היה ממש חשוב. אה כן, והוא לא המציא את העל-חלל, דוק סמית המציא אותו.
 

snift

New member
אנשים

הם לא פוטונים, אבל במסות גדולות ההתנהגות שלהם צפויה להחריד. ועל זה בדיוק בנויה הפסיכוהסטוריה. גם שינויים קטנים בעלי השפעה גדולה מוזכרים בספרים שלו, והוא מטפל בזה בצורה מזהירה (המוסד האחר). אסימוב אכן לא המציא את העל חלל. מה שכתבתי היה שהוא השתמש בו בלי להסביר אותו, והודה בכך באחד הראיונות שקראתי.
 

ronita

New member
צפיית התנהגות של מסות

הטענה כי התנהגות של אנשים היא צפויה להחריד כאשר מדובר במסות איננה מדויקת. יש תחומים מדעיים בהם נערכים מחקרים בנושא, ואחד הבולטים בהם הוא תחום התחבורה. למשל - בהינתן רשת כבישים ואוכלוסיית נהגים, כיצד אלה יבחרו במסלולי הנסיעה ומה תהיה בעקבות כך תוצאת העומס על רשת הכבישים. קיימים מודלים המדמים את הנהגים לחלקיקים הזורמים ברשת, ותוך שימוש במשוואות מתורת הזרימה ניתן בהחלט לחזות תופעות מסוימות (ואף תופעות כאוטיות). יחד עם זאת, נהגים אינם חלקיקים ולכל אחד מהם התנהגות אינדיוידואלית שונה, ולכן מודלים מתורת ההתנהגות (פסיכולוגיה) יחזו בצורה טובה אף יותר את התנהגותם. יש חוקר שעוסק בנושא הזה בטכניון. כל זה בשלבי מחקר בסיסיים ועדיין רחוק מאוד מפסיכוהיסטוריה. תחום מחקר נוסף שמאוד מעניין הוא גידול מושבות נמלים מלאכותיות וחיזוי התנהגותן - אבל נמלים כידוע הן מורכבות פחות מבני אדם, דולפינים ועכברים (בסדר הזה?)
 

bercko21

New member
לא נראה לי

לא נראה לי שמישהו המציא את המושג על חלל, זה פשוט מונח בפיסיקה שגלש למדע הבידיוני. (משתמשים במונח הזה כבר מאות שנים בפיסיקה).
 
לנטפק? לנטפק?

פיסיקה לא קיימת מאות שנים. מכאן, שלא משתמשים בשום דבר בה מאות שנים. על חלל, כמו כל מונח בפיסיקה, הומצא. אולי זה לא נראה לך, אבל היה איש יחיד שהמציא את המושג הזה.
 

preacher

New member
השימוש בפיסיקה

במילה על-חלל הוא לרוב לתיאור חלל בעל ארבעה מימדים - HYPERSPACE כמו HYPERCUBE או HYPERSPHERE - גופים גאומטריים ארבע-מימדיים. אני חושב שהוא התחיל במאה התשע עשרה. תיקון עצמי: הראשון שהשתמש בשם כדי לתאר את המרחב בו חלליות עוברות כדי לעקוף את מהירות האור היה, ובדקתי את זה כרגע, ג´ון קמפבל, והוא התכוון לקיפול מרחב במימד הרביעי.
 

galahead

New member
נכון. פיסיקה לא קיימת מאות שנים,

היא קיימת כמה אלפי שנים. מאז שהיוונים הקדומים החליטו להסתכל מסביבם ולחשוב על כך הייתה הפיסיקה. על-חלל הוא לא מונח שהומצא בפיסיקה. זהו מונח שהומצא שתחום המתמטיקה על מנת לתאר מרחבים להם יותר משלושה ממדים, ובאנגלית: HYPERSPACE. כמו בהרבה מאוד מונחים שהמוצאו במתמטיקה ומאז מצאו את שימושיהם בתיאורים פיזיקליים, כך גם מונח זה. המינוח הפיזיקלי של על-חלל משמש בעיקר כאשר מדברים על תוצאים של תורת היחסות הכללית (תיאור של המציאות ע"י 3 ממדי מרחב וממד של זמן המקושרים יחדיו) ובזמן האחרון (20 שנה האחרונות) ביחס לתורת המיתרים המתפתחת שאחת מתוצאותיה/השערותיה הבולטות היא הכרחיות קיומם של 10 או 11 ממדים.
 
פיסיקה לא קיימת מאות שנים

היא קיימת רק מאז שהוגדרה מחדש כמדע מדויק, ניסויי, חייב במתודיקה המדעית, ושימושי לתיאור תופעות ברות הפרכה בלבד. כיוון שכך, אפילו ניוטון לא היה פיסיקאי במשמעות העכשווית של המילה. נכון, על חלל מקורו במתמטיקה N ממדית, אולם אין זה סותר את העובדה שאדם יחיד המציא או טבע את המונח. ושאלה לגבי תורת המיתרים המתפתחת: 10/11 מימדים זה לא בדיוק תוצאות, יותר כמו בסיס הכרחי לקיום המבנה, לא?
 

galahead

New member
ומתי היה הרגע בתפתחות

הפיסיקה בו התרחשה ההגדרה מחדש? הגדרת המדע השלמה (לאו דווקא שלמה, אבל זה ויכוח אחר) שאתה מביא היא הגדרה שהתבססה בעולם המדע בעקבותיו של פופר. לפני היותו של פופר עסקו אנשים במדע תיאורטי וניסיוני למכביר וגובו במתודיקות מדעיות שהיו נכונות ומעודכנות לאותה התקופה (ולמען האמת לא חרגו בהרבה מחלק מהעיסוק המדעי הנהוג היום..). מה היא המשמעות העכשווית של המילה פיסיקאי היא נגזרת של העיסוק והמתודה ששלטת כיום בתחום הפיסיקה, כשם שמשמעות המילה פיסיקאי בזמנו של ניוטון הייתה נגזרת של המתודה המדעית שהייתה שלטת אז (ומנקודת הסתכלות זו, ניוטון היה מדען לעילא ולעילא), כשם שמשמעות המילה פיסיקאי בזמן יוון הקדומה היה נגזרת של יכולת התיאור של היוונים את תופעות הטבע שמסביבם. לא היוונים הקדומים ולא ניוטון עצמו העידו או ראו בעצמם פיסיקאים, מפני שאז למילה לא הייתה המשמעות המלאה של עיסוקם. אבל זה עניין סמנטי, לכל עניין התפתחות הפיסיקה עצמה והחשבה הפיסיקלית הרי הפיסיקאים של היום הם ממשיכי דרכם (הישירה) של היוונים הקדומים, דרך גליליי, ניוטון וכו´ (אפילו ניתן לראות בתפיסה הקוונטית של הטבע חזרה לצורת החשיבה האריסטוטלית, שהייתה דחוקה בפינה במשך שנים רבות). על-חלל הוא מושג מתמטי שלקוח מגיאומטריה דיפרנציאלית או טופולגיה (מצטער על הניחוש, אבל זה מה שאני יודע ובהחלט יכול להיות שאני טועה). לא הסתייגתי מכך שאדם יחיד המציא או טבע את המונח, הסתייגתי ממה שנאמר כאילו על-חלל הוא מונח ש"הומצא" בתחום הפיסיקה, דבר שהוא טעות. 10/11 ממדים הם אכן לא בדיוק תוצאות ולכן נזהרתי בכתיבתי וציינתי: "תוצאות/השערות". זה לא בדיוק נכון שזהו הבסיס ההכרחי לקיום המבנה. ישנן משוואות מסויימות שמתארות את התנהגות של אותם גופים מיתריים (או ממברנות), אבל אלה הן משוואות מקורבות בלבד! מנסים לפתור את המשוואות האלה והפתרונות שהגיעו אליהם הם פתרונות מקורבים בלבד גם! אותם 10/11 ממדים הם תוצאה של ניסיון לפתור בצורה מקורבת (ומתמטית טהורה) את אותן משוואות. התגלה (וזה היה די להפתעתם של החוקרים והפותרים) כי שימוש במתמטיקה של 10/11 ממדים מאפשרת פתרון של המשוואות (אנחנו עדיין מדברים רק על דברים מקורבים...) בצורה סגורה. המשוואות נפתרות בצורה סגורה גם למספר גבוה יותר של ממדים (נדמה לי שזה 24 או 22), אבל באמת שאין סיבה להניח קיומם של מספר גבוה יותר של ממדים אם 10/11 מספקים פתרון. ורק לסיום - המבנה של תורת המיתרים התפתח יחד עם ניסוח המשוואות והניסיונות לפותרן. למען האמת הוא עוד משתנה ... טוב, מצטער על הכתיבה המרובה (אני מתאר לעצמי שיהיו תלונות על כך), פשוט היה לי הרבה מה לענות לך..:) גל.
 
צודק לגבי פופר כמובן, אך לגבי השאר

אאז"נ המונח המקובל היה פילוסוף. מבחינת המתודה, תסכים בוודאי שהמתודה העכשווית שונה מכל שקדם לה. על חלל אכן נשמע כמו מונח טופולוגי (או אולי אלגברי - אני יכול לדמיין את רימן משתמש במשהו דומה, גם אם תחת שם אחר). תורת המיתרים - ממה שזכור לי מלימודי, הייתה תורה בוסונית בת 26 מימדים שהסתמכה על קיום טכיונים. מאז עברו הרבה מים, ושתי מהפכות, ונותרנו עם פרמיונים בתורות סופר-סימטריות. לגבי קיומם של מימדים גבוהים יותר - זה לא כ"כ עניין של הנחה. 16 המימדים הבוסוניים של העסק הם לא בדיוק מימדי זמןחלל. מה הם כן? זה אני לא יודע. אבל יש לי הרגשה שכאן אנחנו טוחנים מים. וכמו שאיש חכם אחד אמר "We still don´t know what the fundamental theory behind string theory is, but judging from all of these relationships, it must be a very interesting and rich theory, one where distance scales, coupling strengths and even the number of dimensions in spacetime are not fixed concepts but fluid entities that shift with our point of view." או "אם תמצמץ בעין אחת, ותעמוד על הראש תוך קריאות קוקוריקו, אתה עשוי לגלות עוד מימד אחד מסתתר בין השערות שבפופיק"
 

galahead

New member
מסכים....

לגבי המינוח והמתודה באמת אין טעם להמשיך דיון כאן... אף על פי שזהו דיון מעניין מאוד לכשעצמו..:) הם לא צריכים להיות ממדי זמן חלל, אותם ממדים. לפחות לא במובן הקונבנציונלי. קח פונקציה של עבודה במפעל שלה משתנים של זמן כיול מכונה, זמן אספקה, כמות חומרי גלם, עומס עבודה ליח´ זמן, ועוד כל מיני - הרי בנינו פונקציה שלה 4 ויותר משתנים ונניח גם שניתן להגדירם כבלתי תלויים. זוהי פונקציה של 4 ממדים ויותר. מספיק לחפש משתנים או פרמטרים בלתי תלויים שמגדירים את המצב של המערכת או הגוף (או החלקיק או המיתר) ואז ניתן לבנות מרחב בעל מס´ ממדים כמס´ הפרמטרים המוכללים הללו. ד"א, אמרת "ממה שזכור לי מלימודיי", עד כמה שאני מכיר, תורת מיתרים נלמדת לתואר שני בפיסיקה. האם עליי להניח שכבודו סיים תואר שני בפיסיקה כבר מקדמת דנא? :) גל
 
assume makes ass of u and me

או בקיצור - אל תניח דבר. לא, לא סיימתי תואר שני, ראשון, או אחר בלימודי פיסיקה. בזמן לימודי פשוט התענינתי בנושאים שכמות אלו, ורוב ידיעותי עליהם מקורן בזמן זה. אבל לכתוב "ממה שזכור לי מהזמן שבו למדתי משהו אחר ולגמרי לא קשור" זה קצת מסורבל. ידוע לך מדוע הלימודים הם לתואר שני בלבד, אגב? המתמטיקה אינה מסובכת יותר מהדרוש במקצועות אחרים, אאז"נ, ויש עניין בכך כמקצוע בחירה, לא? הכוונה כמובן למבוא בלבד, מעין טעימה שעל קצה המזלג לסטודנטים המעוניינים בכך. ואני בכלל את דנא ראיתי רק מאחורה :) בשיעורי מד"ח אוויר...
 

galahead

New member
ועל כן סימן השאלה והחיוך...:)

המתמטיקה אינה מסובכת יותר מהדרוש במקצועות אחרים? המממ... ובכן, היא יותר מסובכת מהדרוש ברוב (אם לא כל המקצועות) ולכשעצמה היא קשה להחריד! העיסוק הוא בעיקר בתחומי הטופולגיה, פיתרון נומרי של סטים גדולים של משוואות ובעיות פרטורבציה (נדמה לי שקוראים לזה תורת ההפרעות בעברית..). ורק לשם הדגמה - בין הפיסיקאים הבכירים ביותר שמתעסקים כיום בתורת המיתרים, ישנו אחד בשם אדוארד ויטן שזוכה לכבוד והערכה עצומים אצל עמיתים וגם סתם אנשים ששמעו עליו. אותו אדוארד ויטן אחראי (לא לבד, אבל רעיונית הוא ה"אבא") של בים מהפיתוחים וההתקדמויות בתורת המיתרים. אותו אדוארד ויטן גם זכה במדליית פילדס למתמטיקה ב- 1990 על תרומה מכרעת להתפתחות המתמטיקה. מה לעשות, תורת המיתרים היא לא פשוטה כמו שהיא נשמעת (זו רק בדיחה, כי היא נשמעת מספיק מטורפת כדי לא להיות פשוטה כל ועיקר). למען האמת גם תורת היחסות הכללית, שרעיונותיה הבסיסיים (אפשר להגיד שזו בעצם הפילוסופיה שמאחוריה) וכמה מתוצאיה הפופלריים יותר או פחות מובנים לרבים כבר, היא בפני עצמה אתגר מתמטי והיא הרבה יותר מסובכת (טכנית) מהנוסחא הידועה...:) ולמה לא מלמדים אותה לתואר ראשון? שוב חוזרת כאן הבעיה שתורת המיתרים כוללת בתוכה רעיונות מתחומים רבים בפיסיקה, אותם צריך להכיר כמו שצריך לפני שניגשים לחזית הפיסיקה המודרנית. יש עוד בעיה עם תורת המיתרים - בניגוד אולי למכניקת הקוונטים ותורת היחסות להן רעיונות בסיסיים ותוצאים הניתנים להסבר לא-מתמטי, תורת המיתרים דורשת מתמטיקה כבר מההתחלה (כי משם היא "נולדה" - משחקים של פיסיקאי בשם ונציאנו, ב- 1968, בפונקציית בטא של אוילר). הייתי גם מעדיף שיתנו לי לטעום ממנה כבר, אבל אחרי שראיתי שגם הדברים שנראים פשוטים יכולים להסתבך בצורה לא נורמלית (מכניקה, אלוהים אדירים, כמה שאפשר לסבך אותה...:)), אני לא מוצא כל פגם בכך שקורסים בתורת המיתרים נלמדים לתואר שני. המממ... שוב יצא לי לכתוב הרבה, אני אנסה להיגמל... גל
 
שנה שלישית בפיסיקה כבר אמורים להכיר

את רוב הבסיס המתמטי. לגבי מכניקה - צודק לחלוטין :) אני עדיין מתחיל לפרקס אם מישהו בסביבה אומר קוריוליס... מזל שבסביבה של היום אפחד לא מתעסק עם זה :) ראית את מקסוול בצורה דיפרנציאלית? ממקסוול אתה יכול לפתח כמעט מיידית (כמעט, כמו כל דבר אחר, זה יחסי. נכון?) עוצמות שדה במיתרים. אני חושב. אני עדיין תקוע בפיתוח של מקסוול בצורה דיפרנציאלית. וזה הקטע הפשוט בכל העסק. פונקציית בטא זה בסה"כ כלי, איך שלא יהיה. ולא כלי מסובך למי שמשתמש בפונקציות גמא ובטא ויודע לפתח FFT (לא רק להשתמש) או פולינומים הרמיטיים תוך כדי שינה. ז"א סטודנט טכניוני ממוצע :) ומיתר נדיר, אם את קוראת את זה, תשאלי את גל מה הפיתוח הדיפרנציאלי של F=MA עבור M לא קבוע, וF וA ווקטוריים- כלומר הפיתוח עבור המקרה הכללי ביותר (כמובן עם תיקונים עבור dV/dt כאשר V->C). לא כ"כ פשוט כמו שטענת, אני חושש.
 

galahead

New member
לא את כל הבסיס המתמטי....

תמיד תישאר מספיק מתמטיקה להכיר וללמוד...(לדיכאונם או שמחתם של תלמידי המתמטיקה...) ממקסוול בצורה דיפרנציאלית בצורה מיידית? לא כל כך מיידית... צריך עוד כמה הנחות ועוד כמה דברים (ואני מודה בפה מלא שאת מלוא המתמטיקה והפיסיקה של תורת המיתרים אני לא ממש מבין...). ממשוואות מקסוול בצורה הדיפרנציאלית אתה יכול לפתח מיידית (כלומר, בהחלט לא מיידית..:)) עקרונות של תחומים אחרים, אבל קצת קרובים, בפיסיקה, כמו פיסיקת פלסמה וכדומה... אם אתה מנסה לבד את כל העסק אני מוריד את כובעי (אם היה לי אחד) בפנייך - זו משימה לא קלה למי שלמד ויודע, כך שאני מתאר לעצמי שלמי שלא ממש למד את זה זה ...המממ... יותר קשה:) פונקציית בטא היא אכן כלי סה"כ, אבל כאשר משתמשים בה במקרים שונים ניתן להסיק מסקנות שיש להן לעיתים תועלת פיזיקלית (כמו הדוגמה הכי פשוטה - נגזרת היא גם רק איזשהו כלי מתמטי, אבל בפיזיקה היא מקבלת משמעויות נכבדות מאוד, אם זה לתיאורי משוואות תנועה, זרימה, סטטיסטיקה של חלקיקים וכו´...). ולמיתר נדיר - כן, הוא צודק! (ברררר, עברה בי עווית קלה). גל
 

הדב

New member
כאוס זה לא "פוס ולא משחקים"

אלא אם כן אתה נוגע בברזל. גם בתהליך כאוטי קיימים מקטעים בעלי התנהגות הנתנת לצפייה. לחזות אותם היא משימה מתמטית. ונדמה לי שבספרי המוסד יש סוג של דיבור כזה שאומר לא ידוע מה יקרה בין לבין אבל בטוח נגיע לנקודה מסוימת. או שאולי אין.
 
למעלה