שנאת האישה השניה...

[ע י ן]

שנאת האישה השניה...../images/Emo54.gif

תגידו חברים יקרים... מה עושים כשהשנאה לא נגמרת ?? כבר עברו למעלה משלוש שנים , הכרתי את חד כשהיה רק פרוד וחי בדירה בנפרד מס' חודשים בלבד לאחר שעזב את הבית. אז תהליך הגירושין שלו היה כואב וקשה מנשוא... אבל התגרש. בנינו בית לא בלי קשיים, כזה שבו יש מקום לכל הרבעייה השניים שלי ,במשמורתי והשניים שלו - במשמורת אימם , כאשר הסדרי הראיה ,המזונות האסטרונומים וכו' - נשמרים על ידנו בחרדת קודש ממש... ואפשר היה לחשוב שעם הזמן אפסיק להיות בעניה "הזונה " ... והאמנו שיום יבוא ויפסקו טריקות הטלפון כשאני זו שעונה לה ... כלום!!! כמו ביום הראשון שנודע לה על הקשר ביננו . לא חשוב כמה עברנו , לא חשוב מה נותנים , מה עושים .היא מלאת שינאה אינסופית. אני מבחינתי מעולם לא ניבלתי את הפה ולא נסחפתי בגידופים אחריה... והאמת שלא פעם בתחילת הדרך הבנתי לליבה...סערת הרגשות הגדולה שפקדה אותה בפרידה מהאיש היקר שהיום הוא איתי... היא אמנם הדפה אותו מחייה בבוטות ובהכפשות .. אבל ידעתי כבר אז שאחרי שהעז והלך ובעיקר אחרי שמצא לו חיים אחרים - היא הצטערה נורא... הצטערה על האבדן וכאבה את אושרו החדש... אין לי ציפיות מופרזות לאיזו חברות ביננו , רק נימוס מחייב אני חושבת... אפשר להגיד:" שלום, את חד " כשאני מרימה את הטלפון.למה לטרוק ?! והרי היא יודעת שלכל ילד שלה חדר בנפרד בביתנו ושאני מבשלת במיוחד את מה שהם אוהבים כשהם איתנו , ושאני נותנת אקמול כשהם חולים ואני נוהגת כשחד בשלילה ונוסעת להביא ולהחזיר...ואני זו שקונה את הבגדים והמתנות יומולדת... היא יודעת הכל ובכל זאת אני "הזונה". מה שעוד יותר קשה כאן זה שאינה טורחת להסתיר רגשותיה וגידופיה וצרחותיה מפני הילדים...מקללת , מקניטה , לעיתים צורחת ..ואז שולחת אותם אלינו. אז מה הם אמורים לעשות עם כל זה ??? להעריך ? לכבד ? חלילה לאהוב ...? הכל בניגוד לאמם המשמורנית ?! - זה הרי לא יתכן מבחינתם. ולכן הם חצויים , פעם ככה ופעם ככה .. לא מעזים לגלות רגשות ,לשמוח איתנו. הם באים סגורים ומונחים לקחת מה שמגיע להם - ושלום. זה נורא עצוב... בבקשה עוצו לי עיצה ידידיי החדשים..

 

[ח ד]

עוצו רוצו

אוי, כן, כל מילה בסלע. עוצו רוצו.

 

[yaeli4]

חד יקרה

המילים שכתבת הן כאילו נלקחו מסיפור חיי גם כן. אני "הזונה" ואני זה "ההיא" ואני זה פשוט אוויר. היא לעולם כבר לא מתקשרת לטלפון של הדירה אלא רק לפלאפון של בעלי, את הילדים שלה היא מחנכת לתעב את כל מה שיש בבית הזה. מבחינתם הם באים לאבא ותו לא. לא משנה שאבא התחתן לפני שבע שנים ויש לו בן חדש שהוא חצי אח שלהם, אבל הם מונחים לא לאכול מהאוכל שלי, לא להגיד שלום כשנכנסים וכשיוצאים ולהיות בחדר שלהם שאנחנו כבר קוראים לו בינינו לבין עצמינו "המאורה". עם החצי אח שלהם, בני, הם לא מחליפים מילה. לדעתי, אם יחלוף על פניהם ברחוב הם לא יידעו שזה הוא. (והוא בן חמש כבר). עד לפני שנה בני חשב שהם "חברים של אבא", רק לאחרונה דיברנו איתו והסברנו לו שהם ילדים של אבא שנולדו לאמא אחרת וגרים בבית אחר. הוא הפנים למרות שהוא לא מדבר על זה. הם לא מדברים איתי מטוב ועד רע. ולברית של הבן הקטן הם גם לא הגיעו. אמא שלהם מתעבת אותי ואת בתי ואת בני ואת בעלי, שהוא בעלה לשעבר. וגם כאן, היא זו שיזמה את הפירוד וסיימה את הנישואין. היא לא חיה עם גבר חדש ולא נישאה מחדש וממורמרת וקשה ושונאת את העולם. אין לי הרבה עצות בשבילך. כנראה שצריך כל הזמן לזכור שלא נשנה את העולם. את לא תשני אותה והיא לא תשנה אותך. את צריכה להמשיך בחייך ולדאוג שהיא לא תפריע לשלוות הנפש שלך ושל משפחתך החדשה. צריך לצמצם מרווחים. צריך אולי לבקש מבעלך שיגיד לה להתקשר רק לפלאפון שלו ולא הביתה כי הוא לא מעוניין שהיא תנתק. אם זה לא יעבוד, אפשר תמיד להחליף את מספר הטלפון בבית ולא לתת לה את החדש וכמובן גם שהילדים יתקשרו רק לפלאפון שלו. אם אין ברירה, חייבים לנקוט בדרך הזו. אני בדעה שצריך להרחיק את הגורמים שהופכים את חיינו לגיהינום ולהשתדל למצוא דרכים כאלה ככל האפשר. אין ספק שאין פתרונות לכל דבר, אבל צריך לנסות לחפש אותם ככל שניתן. בהצלחה,

 

[yaeli4]

אוי, סליחה, זה היה צ"ל "עין יקרה"

אני מבינה שחד זה הגבר ועין זה האישה. נכון? התבלבלתי.

 

[ע י ן]

גילוי מרעיש....../images/Emo124.gif ומעודד...

יעל יקרה, ואני חשבתי שאין עוד אחת כזאת.... מדהים. איך את מסוגלת לספוג כזה יחס מעליב מצד ילדיו? גם אצלנו זה קשה .... אבל בעקשנות רבה ,בנחרצות התעקשנו על דברים בסיסיים כמו שלום כשנכנסים וכשיוצאים , על ארוחות משותפות ... זה לא היה פשוט כלל וכלל כפי שאת יכולה לשער, אבל התעקשנו ויש לפחות שלום - קר , יבש , מסתנן מבין שיניים קפוצות ופרצוף זועף נצחי- אבל יש שלום. נכון את צודקת , וגם אני משננת לעצמי יומם וליל שאני יכולה לשנות רק בעצמי...ולא את העולם או האחר... אבל כאמור, לעיתים מועדת ...בעיקר לנוכח העוול המיותר כל כך הנגרם לכולם , לנו לילדים ואפילו לה ... אני מאמינה שאינה גאה בעצמה על ההתייחסות העויינת ארוכת השנים... בכל אופן , אני מכירה סיפור נפלא על אישה שלאחר שניסתה להסיט ולהמריד את ארבעת ילדיה כנגד אביהם , הגרוש ממנה ונשוי בשנית וראתה שהילדים בגרו , והם מפסידים את האבא שיכול היה להיות להם לולא ההמרדה ... בלעה צפרדע גדול (כי בסיפור הזה היא ננטשה ולא נטשה את בעלה..)והחלה בעצמה לבקש את קרבת אשתו ובעלה לשעבר... כך יצא שבשנים האחרונות - כולם חוגגים בביתו של האב את החגים , הילדים , האישה השניה והראשונה ... הילדים משוחררים ועצמאיים בקשר עם האב, האישה החדשה התגלתה בעינהם כמקסימה ומיוחדת...ובכך בעצם אמרה : טובת הילדים חשובה לי יותר מהאגו , מהקינאה , מהפצע.... אשה אצילה בעניי- אמא שלי. תודה אמא, על שעזרת להסיר מכשולים,שקרבת לבבות והיית בן אדם . כן ירבו כמותך אמא , נשים נאורות,אצילות ,טובות לב ,וחכמות שטובת ילדיהם האמיתית מעל הכל....

 

[יונה לבנה 1]

עין אהלן

כמעט אמרתי ,יה איזה מזל שאצלי האישה מתחת לאדמה..... אך בהמשך אסביר למה לא אמרתי. אני קוראת את דברייך וממש נרגשת ,תמיד יש קינאה תמיד יש רכושנות וקינאה. האישה הקודמת כואבת שבעצם אתם מצליחים.אין לי ספק שהרצון שלה זה שחד יראה אותה מאושרת ויתפוצץ מקנאה.אך זה קרה ההפך. במקרה שלך עין, כשהיא מתקשרת ודורשת את חד,פשוט אימרי את שלום בנחת ותעבירי אותה אליו. תביני שכאשר אנחנו במצב של קינאה קשה להיות נחמדים ,להיות נחמד זה צורך של אנשים בריאים.וההפך המרירות והכעס השנאה שיכיך לאנשים שתקועים חזק חזק בתוך האגו. נ.ב. היום את נותנת את הנשמה לילדים של חד,תשאלי כל אמא חורגת איך התחילה את היחסים שלה עם הילדים החורגים ,היא תענה,נתתי את הנשמה,ומה קורה אחרי שנים שנאה,לכן היי זהירה תני הכל חוץ מהנשמה ,אותה תשאירי לילדיך.חד,אל תכעס ,זה הרבה יותר בריא גם לילדים שלך,כדי שהאמא שלהם לא תתפוצץ מקנאה,וגם כדי שהם לא יהיו קרועים בין עין לבין האם הביולוגית,לפעמים זה יוצר מצב של תחרות. מקווה שעזרתי קצת

 

[ע י ן]

כל מילה בול!!../images/Emo41.gif

את יודעת יונה יקרה , אין לי הזדמנות להיות אליה נחמדה ומנומסת... כי כשאני מרימה את הטלפון והיא שומעת את קולי היא מנתקת . ההבלגה שלי מתבטאת רק בזה שכשאנחנו ברכב והיא מצלצלת (בדיבורית ) אני שותקת לנוכח גל הקללות וההשמצות וכל הביקורת ... לא מזמן היא שלחה את הקטנה עם חום גבוה , חולה. בקיצור בערב כבר עלה החום לכמעט 40 ונורא נבהלנו , החלטנו מייד לקחת אותה למוקד קופת החולים שנמצא בקומת הקרקע בבית בו גרה גרושתו של חד... (אנחנו באים מעיר אחרת ... ) רגע לפני ארוחת ערב , עזבנו את ערימת הילדים לאכול בעצמם וכמעט יצאנו...(די בהיסטריה...) כשצילצל הטלפון,למשמע קולי -היא ניתקה . אני נוהגת והוא אוחז בקטנטונת הקודחת מחום..., טלפון...עניתי ישר : שלום. "שום שלום ... זונה, מזדיינת...בהמה..." כולה רצינו לבקש ממנה את כרטיס קופת החולים של הילדה... איזו צביטה חשתי בלב....לנוכח כל התקיפות הזו על רקע הבת שלך שקודחת מחום בזרועותיי....ישנם מצבים בהם כל בר דעת , קנאי , רכושני,ככל שיהיה מבין שלטובתו ולטובת נישמתו כדאי לו להיגמל מהטינה... זה רגש קשה שמרע בראש ובראשונה לאוחז בו... כפי הנראה , היא אכן מקנאה...וקינאה מאכלת כל חלקה טובה...זה ידוע. אין פתרונות... ואני יכולה לקוות בשביל כולנו שתמצא לה חיים , ואהבה להתעסק בהם במקום מדון... הנשמה שמורה רק לילדים . חוץ מהנשמה היקרה ,יש בעניי המון דרכים לתת... וזאת אני עושה בשלמות מוחלטת. כל ילד יודע ... שנשמה הוא ימצא רק אצל אמא.ואמא יש באמת רק אחת. ועדיין , כאמור,יש המון לתת ...וטוב שכך. תודה יונה יקרה.