"שנה ויום"\"יום ושנה"

[Marsha Figg]

"שנה ויום"\"יום ושנה"

כנראה שכאן זה מקום יותר מתאים לדיון שכזה מפורום מאגיה וכישוף. אז כמו שאתם בוודאי יודעים, היום בו אדם לומד את הוויקה כשנה ויום נחשב ליום שמתאים לחניכה, מין "בגרות" עיסוק בוויקה. מה אתם יודעים על הזמן הזה? האם יש טקסים אופייניים לו מוכרים? האם אתם חגגתם משהו ביום השנה ויום שלכם? ומצטערת אם זה יישלח פעמיים

רחלי

 

[מוסורסקי]

בניגוד לדיעה הרווחת

במיוחד בקרב הרבה וויקנים בארץ, ה"שנה ויום" אינם תקופה שלאחריה אדם יכול להיחשב כ"בוגר וויקה", אלא דווקא להתחלה. אם נשתמש בדימוי, זה כמו מכינה לקראת מסלול אקדמי. שנה ויום, במקור, נועדו כדי לתת לאסיפה (קוון) הזדמנות להכיר את המועמד לחניכה טוב יותר, לתת לו כלים דתיים, פילוסופיים ומאגיים ע"י לימוד והשתתפות בטקסים. לרוב, מי שלא מתאים מבחינת האסיפה עוד ינשור קודם לכן, לרוב מי שיסיים את ה"שנה ויום" ייחנך לאסיפה המיועדת (אם כי כיום יש "תוכניות לימוד" בארגונים שונים בארה"ב שלא חונכים את המועמד לאסיפה מסויימת אלא למסורת בכללותה, כמו המסורת הקורליאנית לדוגמא). מבחינה פרקטית, לוויקן הסוליטרי המשמעות של "שנה ויום" היא סמלית בלבד וסוליטרים בוחרים לעצמם אם הם רוצים לציין את התקופה הזו או אם לאו. לא מעטים בוחרים לעשות כן, בכדי לדעת אם הם עצמם עדיין מעוניינים להיות וויקנים. כאשר מדובר באסיפה מאורגנת, הטקס הוא טקס החניכה לאסיפה עצמה. יוצאי דופן פה הם המסורות דוגמת המסורת הקורליאנית שהזכרתי ממקודם, אשר מאפשרות לעיתים את מה שנקרא "חניכה עצמית, וכך גם סוליטרים רבים (ודעתי האישית היא כי המושג "חניכה עצמית" הוא אוקסימורון במקרה הטוב ואבסורד במקרה הרע). לעומת זאת, קיימת גם ה"הקדשה העצמית" אצל סוליטרים, בה מקדיש החניך את עצמו בפני אליו, בהבטחות ובשבועות, בדומה לשבועות הנלקחות בזמן טקס חניכה של אסיפה, אך בלי אלמנט של החניכה (שלדעתי לא קיים גם ב"חניכה עצמית").