הסוד שלי, לזרום
פשוט ככה, לזרום. מעבר לנופש שהתחלנו לתכנן מראש, כי עם זה אין ברירה - להזמין מקום בבית מלון וכו', הפסקתי לתכנן, הפסקתי לחשוב קדימה יותר מידי, וזאת פשוט כדי לא להתאכזב . וכך אני נוהגת מול כל ילדיי וגם עם עצמי.
הרבה דברים הייתי רוצה לשנות, אבל גם כאן למדתי, לא עושה יותר רשימות. עובדים על כך דבר ודבר בנפרד ולכן קשה לי לחשוב ולהצביע על דבר אחד מיוחד.
כן הייתי רוצה לראות את עצמי מאושרת, מחייכת, צוחקת יותר , אבל צוחקת בקול, צחוק מתגלגל כזה שמזמן לא שמעתי שיוצא ממני. כן הייתי רוצה להפסיק לדאוג ולחשוב כל הזמן על המחר, גם אם זה רק על המחר הקרוב כמו מהיום ליום ראשון לדוגמא. כן הייתי רוצה ללמוד לשחרר, ולמה כוונתי - אתמול היתה כתבה בטלויזיה על נושא של הורות, אכפתיות והתערבות בנושא הלימודים של הילדים, שיעורי בית ומבחנים. אז כן, אני כזו, אבל מחוסר ברירה כמובן. כשיש ילד בעל לקויות למידה, שבלי קונצרטה לא מסוגל להתרכז , ומבלי שאדחוף כל הזמן ואנדנד, לא יושיב את עצמו ויעבוד כמו שצריך (דוגמא חיה מהשבוע - קיבל להכין עבודת הגשה למחר, ליום ראשון. לאורך כל השבוע לא מצא זמן לשבת ולעשות. ורק אתמול כשכבר התערבתי, ניסה לשבת אבל מכיוון שהתעקש לא לקחת קונצרטה,לא הצליח להתרכז ולעבוד. ). ולכן הייתי רוצה לאחל לעצמי שאצליח באמת לעבוד על עצמי וללמוד לשחרר. לתת לילדים שיכוו, אך שילמדו להיות אחראיים על המעשים שלהם, על הבחירות, בתקווה שהמורות ישתפו איתי פעולה ולא יפנו אלי בתלונות .
לעשות בפעם הראשונה - השנה, אחרי עשרים שנות נישואין נסענו לראשונה לחופשת סופ"ש קצרצרה בת לילה אחד, והשארנו את הבנים לגמרי לבד. מאחלת לעצמי שנוכל להרשות לעצמנו עוד נופשונים כאלה ואפילו יותר ארוכים.