שנה טובה לכולם!

../images/Emo75.gifחג בתפוז../images/Emo43.gifאנשים../images/Emo55.gif

רוצים לאחל שנה טובה קצת אחרת? בפורום תמונות מצחיקות מזמינים אתכם להעלות את הברכות שהכנתם. אל תהססו להיות יצירתיים! http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=329&msgid=86065269
תוצאות המצעד השנתי של פורום רוק ישראלי במהלך השבוע האחרון אתם הצבעתם ודירגתם- בואו לגלות מי הזוכים בקטגוריות השונות: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=575&msgid=86114969
סקעת ופלס משלבים ידיים לרגל הזכייה המשותפת של קרן פלס והראל סקעת בכל תואר אפשרי במצעדים השנתיים, הפורומים של קרן והראת מחלקים לכם את הסינגל "כל הציפורים". רוצים לקבל אותו? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=1226&msgid=86109211 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=1575&msgid=86109243
 

strawberrys

New member
תודה, גם לך!

אבל זה לא נראה לך כמו משהו שמצריך שרשור חדש?/:
 
../images/Emo92.gif ו../images/Emo51.gif

כן,את צודקת.חשבתי על זה,אבל אני לא טובה בברכות וחשבתי שההודעה הראשונה בשרשור צריכה להיות ברכה יפה כזאת לשנה החדשה.
 
שנה טובה לכולם!

טוב,החלטתי בכל זאת לנסות לכתוב ברכה,ליסטה,בבקשה תשרשרי את השרשור השני לכן אם את יכולה.מצטערת על הבלאגן. פורום דיג'ימון היקר.אני מאוד אוהבת אתכם.נכון להיום פורום זה הוא הפורום היחיד שאני כותבת בו.אתם אנשים מקסימים,מצחיקים,מוכשרים,חכמים,בוגרים וטובים.זהו ללא ספק אחד הפורומים הכי מדהימים שנתקלתי בו. עצוב לי שבזמן האחרון אנחנו כלכך מעט פה.אני מקווה שהמצב ישתפר בקרוב. אני מאחלת לנו שנת שלום ואהבה.שנהיה בריאים ומאושרים.שלנו ולמשפחות ולחברים שלנו יהיה רק טוב. שנצליח בשנה הזאת בכל מה שנעשה.שיצטרפו לפורום הרבה אנשים חדשים,ושהרבה מהישנים יחזרו. שתמשיכו להיות כאלה מדהימים ומוכשרים!שתצליחו בלימודים,בין אם זה נהיגה,בין אם זה בית ספר,בין אם זה פסיכומטרי ובין אם זה אוניברסיטה.שתצליחו בעבודה,בשירות הלאומי,בקד"ץ האחיות,בצבא,במחויבות אישית אם יש לכם,ובכל דבר אחר. שתצליחו לשלב בין כל הדברים האלה לתחביבים שלכם,לחברים שלכם,למשפחה ולפורום הזה. שתרגישו טוב תמיד,שלא תריבו עם אף אחד,שלא תכעיסו אף אחד,שלא תעליבו אף אחד,ושאף אחד לא יפגע בכם.שתקחו הכל בפרופורציות,ושלא תתייאשו לעולם. שתמיד תשאפו לטוב ביותר,אבל אל תתאכזבו אם זה לא תמיד מצליח. ושיהיה לנו חג שמח ושקט!
 

Digi Lista

New member
וואו איזו ברכה מרגשת../images/Emo24.gif

אני מניחה שכולם בארוחות חג,אני בכול אופן הברזתי,לא בא לי להיות אצל דודה שלי מצד אמא(אחותה) והמשפחה שלה,הבת שלהם(סוג של פקאצה רצינית
) בטח תתכנן שוב איך רק ללכת למועדון ריקודים עוד לפני שהארוחה תסתיים ולא יפסיקו לעשות בינינו השוואות כמה היא ככה וככה(הצהירה שהיא דתייה כדי לצאת מהצבא ולא עושה כלום מלבד ללכת למועדונים)ואיכשהו יתנו לי להרגיש רע ואם להודות באמת קמתי בבוקר עם מצב רוח רע(הכלב שלי לא חזר הביתה כבר כמה ימים ואני מפחדת שקרה לו משהו כמו לכלב שהיה לי עד כיתה ז' במשך שש וחצי שנים
)ופשוט לא בא לי על המולות מסביב,אני זקוקה לאוויר גם אם זה חג,במילא מחר ניסע בבוקר לסבתא וסבא שלי(שגם בארוחה היום) ואני מבחינתי אחגוג אצלהם...לאמא שלי לא היה כול כך קל לקבל שאני לא בדיוק מתלהבת מאחותה,אבא שלי דווקא תומך וכול שנייה אומר לי "כיף לך" כי אנחנו פשוט לא אוהבים אותם-הם עשירים מתנשאים כאלה...אף פעם לא הברזתי ככה מארוחת חג אפילו אם לא אהבתי,בכול זאת משפחה זה אחד הדברים החשובים ביותר שיש ואין מישהו שיחיה לנצח ואני אתגעגע למשפחתיות הזאת בעתיד,אבל היום בהחלטה נדירה החלטתי להבריז,אחרי שהתארגנתי החלטתי שלא בא לי על המשחק הצבוע הזה,לא היום בכול מקרה אז אני בבית ושקט לי כמו שאני צריכה היום....
ולעניינו,מאוד התרגשתי מהחתיכת ברכה שכתבת אורנית,מדהים לקרוא ולהתרגש מזה שאין פה טיפת חנפנות וכמובן שאני מסכימה עם כול מילה ומילה
רציתי להוסיף גם בריאות בגלל שזה אחד הדברים החשובים ביותר,עם כמה שאומרים שעדיף להיות חולה ומאושר מאשר בריא ומדוכא,אני עדיין מאמינה שבריאות היא עניין משמעותי,אני רואה בכול יום את הילדים שאני עובדת איתם(תזכירו לי לספר לכם משהו שקרה אתמול והוכיח שהעולם קטן לאללה),חלקם במצבים ממש בעייתים,יש כמה שהם זומבים לגמרי או צמחים המחוברים למכשירי הנשמה,ביום רביעי הייתה מסיבת ראש השנה והיה כול כך מרגש-הביאו מין עץ כזה ונתנו לכול ילד(היינו שלוש כיתות,לא כול בית ספר)לבחור איזו ברכה הוא מאחל מבין מבחר של סמלים,חלק מהילדים יכולים לדבר וללכת אז הם בחרו אבל חלק מתקשרים באמצעות מתגים,סייעות צמודות וכו' והיה מדהים לראות איך ילדה(צמח,מחיסון) שבדרך כלל מחוברת רק למכשירי הנשמה הובאה עם מכונת ההנשמה והאחות הצמודה שלה והביאו אליה את העץ וכמובן איחלו עבורה בריאות וזה היה מדהים,כשרואים את הדברים האלה(בכיתי מהתרגשות,וצילמתי כול פיפס מכול המסיבה)מבינים אפילו יותר כמה אנחנו צריכים להעריך את מה שיש לנו אפילו שמבלי להשוות החיים שלנו יכולים להיות לא קלים וכמובן שגם התאונה של אחי לפני כמעט שנתיים לימדה אותי יותר כמה אסור לזלזל בבריאות שלנו ובעובדה שאנחנו חווים את החיים גם אם הם לא תמיד מפרגנים לנו,חשוב לי להוסיף את הבריאות
חוץ מיזה אני מוסיפה גם המון סיפוק מכול עשייה באשר היא,אהבה ואתגרים שידרבנו עוד למצות את עצמנו ואת היכולות שלנו ומי יתן ונזכה לעוד שנים נדירות כמו שהיו בפורום הזה מאז הקמתו
 
תודה,מאמי!../images/Emo24.gif

אני מקווה שהכל בסדר עם הכלב שלך.לדעתי אין לך מה לדאוג.בכל אופן אני מאחלת לך שהוא יחזור הביתה בריא ושלם. כן,אני מסכימה איתך.משפחה זה אמנם דבר חשוב אבל גם אני לא אוהבת צביעות.אני גם אוהבת להיות רק איפה שטוב לי ולא איפה שאני צריכה להעמיד פנים ולהיות נחמדה אל אנשים שאני לא מסתדרת איתם,ושאנשים לא באמת נחמדים אליי,אלא מעמידים פנים. אני גם מצטרפת לכל הברכות.אני מסכימה איתך שבריאות זה הדבר הכי חשוב ומה שסיפרת באמת נשמע מאוד מרגש.כנראה גם אני הייתי בוכה.כל הכבוד לך על זה שאת שם!כבר אמרתי לך שאני מעריצה אותך על זה. ומה קרה לך אתמול והוכיח לך שהעולם קטן לאללה?זה נשמע ממש מסקרן.
 

Digi Lista

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אחרי שאבא ואני חיפשנו את הכלב אתמול עם האוטו בכול האיזור,הוא חזר בלילה כשכבר כמעט הרגשתי דז'ה וו מטורף...כרגע הוא ישן בבית,הוא רזה קצת העיקר שדאגה אחת ירדה מהלב... אתמול דווקא כן נסעתי לארוחת צהריים עם המשפחה והיה נחמד,הגיעו גם איזה קרובי משפחה שאני לא חושבת שראיתי אי פעם(משהו כמו האחות של סבא שלי,אחת הבנות שלה שהיא בערך בגיל של אבא שלי ובעלה,וגם אח של סבתא שראיתי כמה פעמים),אכלנו אוכל של סבתא שזה כבר הופך כול אירוע למוצלח(אין מצב שאני אוותר על אוכל של סבתא,גם כשאני בחו"ל אני נוטה להתגעגע לאוכל שלה
)אחר כך דיברנו כמה שעות והיה נחמד ולא צבוע כי קודם כול אני בכלל לא מכירה אותם אז אין לי בכלל דיעה עליהם ודווקא בגלל זה היה נחמד להכיר,הם טוענים שהם זוכרים אותי עושה להם מופע בסלון של סבתא לפני איזה 11 שנה,אני אומנם לא זוכרת אבל כנראה שזה נכון כי המון פעמים אני נוטה להשתולל עם שירים גם בבתי ספר שאני נמצאת בהם(לפעמים זה בגלל עודף אנרגיות אבל לפעמים זה כדי להקל קצת על המראות הלא פשוטים),אחות של סבא שלי אמרה גם שהבת השנייה שלה גרה קרוב אלינו והבנים שלה למדו איפה שאני למדתי בתיכון ושהיא זוכרת שלפני כמה זמן הראו לה כתבות שלי מהעיתוני בית ספר והיא זוכרת שיש לי כישרון כתיבה מה שגרר כמובן שאלות על העתיד בתחום הכתיבה והתקשורת(יקח לי עוד שנים להתבשל עד שאני אוציא רבע ספר<האמת שבינתיים אני בכלל לא מנסה> וכרגע גם לא בוער לי לכתוב שום כתבה עיתונאית,מקסימום לערוך)ועל כמה לדעתה עדיף אם הייתי בצבא,אלא שגם אמא שלי וגם הבת שלה טענו שאני עושה עבודה לא פחות חשובה ובמילא בצבא לא הייתי קרבית או בעלת תפקיד ממש רציני ועצם זה שלא בחרתי לוותר לגמרי על תרומה זה כבר משהו...זה נמשך אבל היו גם צחוקים ושיחות באמת נחמדות על החיים. לגביי העולם הקטן-ביום חמישי אני מוציאה איזו ילדה בכיינית אחת לטיול עם הכיסא גלגלים כדי שלא תפרע כהרגלה בצרחות לכול הכיתות(סירנה רצינית וזה שהיא לא יכולה לדבר ולא ללכת לא בדיוק עוזר להבין אותה והיא רק צורחת)פתאום אני נתקלת בדמות מוכרת,אני מסתכלת בהלם גמור אולי אני טועה?אבל לא זאת אכן אותה האחת,מדובר במישהי שהייתה שנה שעברה מורה מחליפה בביה"ס לילדים עם ההפרעות התנהגות(וזה לא בעפולה,מה שמגדיל את צירוף המקרים,בשונה נגיד מכשהייתי בגן בקיץ ועבדתי עם עפולאיות שאמרו שעובדות בבית ספר של השיתוק מוחין בעפולה עילית שאני נמצאת בו עכשיו) וכשהיה לי את הבלאגן עם הכיתה שלי יצא שהייתי לא מעט בכיתה שלה וגם ביום הפרידה שלה כשהיא אמרה בדמעות לתלמידים שהחלום שלה הוא שתהיה לה עבודה קבועה,זה היה כול כך מוזר להיתקל בה בדיוק כשכבר חשבתי שאין לי יותר קשר למקום ההוא(מלבד געגועים לילדים כי לא הרשו לי להיפרד כמו שצריך ועם כמה שהם קיללו והרביצו לי עדיין מאוד אהבתי אותם וכשבמקרה אני נתקלת באחד מהם אני ממש מתרגשת),הסתבר שאחרי שהיא יצאה מהביה"ס ההוא היא אפילו לא ניסתה להישאר שם בתפקיד קבוע(לפי מה שהיא אומרת) בגלל הסיבות המוכרות(מנהלת נבלה),היא התקבלה לביה"ס של השיתוק מוחין כמורה קבועה לליקוי הראייה שם והיא תעבוד עם כול הכיתות,זה היה מוזר במיוחד,כמובן שהתחבקנו ואמרתי לכול מי שנתקלתי בו אם כבר יצא לו להכיר אותה ושהיא ממש בסדר וכול פעם שנתקלתי בה בביה"ס אמרתי לה בצחוק שהיא עוקבת אחריי...עולם קטן
מה שכן אני ממשיכה להתעלם מהרכזת שלי שלא זוכרת איפה אני נמצאת ורוצה לבוא לבקר(כמו כול רכזת-פעם בשבועיים-שלושה שבעות אלא אם יש אירועים חריגים),אבל האמת שלי פשוט אין עצבים אליה,כבר שמעתי איך אחרי שאני עוברת לינץ' של חצי שעה מכות וקללות מהתלמידים ועוד השפלות פומביות מהמנהלת היא ממליצה לי לקנות משקפיים ורודים וגם ראיתי איך במלחמה העמותה שלי לא עשתה כלום וזה שאני עוד שם זה אך ורק מטעמים פוליטיים שהם חטפו בתככנות את התקן שהתקבלתי אליו דרך עמותה אחרת אחרי שהתייאשתי מהם ומלשמוע כמה אני בעייתית כי אני לא רוצה עבודות מזכירות(ואני גם לא ארצה ואני לגמרי לא רואה את הבעיה אצלי ברצון לעשות משהו משמעותי ומאתגר יותר מבחניתי)ובעצם אילצו אותי להישאר אם אני רוצה את התפקיד הספציפי שכבר התקבלתי אליו...ברור שזה לא יחזיק מעמיד לאורך זמן ההתעלמות שלי ממנה ואם היא הייתה חושבת קצת היא יכלה בקלות למצוא דרך דרך מממנת התקן מאגף חינוך רמת ישי(היא הרי יודעת לאן ההסעה שאני מלווה מגיעה...) או האגף חינוך בעפולה שאצלהם הייתי עד ה31.8 ואיתם סיכמתי שאני יכולה להיות גם בבית ספר רגיל כמה שעות בשבוע...החלטתי שמבחינתי אני לא יוזמת איתה קשר ולא מתרגשת מבואה,שתבוא או לא תבוא ממש לא איכפת לי(אם היא תבוא אני אשתדל להיות נחמדה,בעבר אומנם כבר צרחתי עליה כמה פעמים כי ממש עברו פה גבולות אבל אני לא מכסחת אנשים כשאין סיבה,אבל אני לא צבועה איתה והיא יודעת בדיוק את דעתי עליה ועל ההתנהגות של העמותה בזמן מלחמה למשל),אני יודעת שזה נשמע מגעיל אבל נשבר לי ובכנות אם עד עכשיו כשהייתי זקוקה לה ולעמותה הם לא עמדו לצידי ורק הקטינו אותי יותר ככה אין לי רבע סיבה לחכות בציפייה כולשהי,אם אני צריכה להסתדר לבד אז אני אסתדר רק שיהיה ברור שאני לא תלויה בה בשום צורה. למרות שחלק ממה שכתבתי לא קשור אבל בער לי להוציא החוצה... איך עבר המשך החג?
 
יופי,אני שמחה לשמוע!../images/Emo24.gif

וואו,באמת צירוף מקרים מדהים. נשמע שהמשפחה שלך ממש נחמדה.אני שמחה שנהנית! מקווה שהכל יסתדר בסוף.אני איתך בדרך שלך. המשך החג עבר סבבה,את הימים הראשונים עשיתי עם המשפחה אצל הסבתא,וביום האחרון נסענו לאשדוד,לבקר חברים ותיקים שלא ראינו הרבה זמן.גם טיילנו באשדוד אחר כך.היה ממש נחמד.
 

Digi Lista

New member
גם היום היה לי צירוף מקרים....

אבל פחות הזוי מהקודם...הילדים באחת הכיתות הזמינו אותי להיות איתם(למעשה כול הבנות שירות היום אם בכלל הגיעו הלכו ב12 בגלל שיש איזה צום ורק אני נשארתי ומה שאמרו מהצוות ולא בפעם הראשונה זה "תסתדרי במערכת גם כמה שעות עם הכיתה שלנו כי הילדים רוצים אותך"...יש לי דז'ה וו לתחילת שנה שעברה כשהבת שירות השנייה מהביה"ס להפרעות התנהגות אמרה שהכיתה שלנו כול הזמן אומרת שהיא מעדיפה אותי מאשר אותה,האמת שזה בגלל שהיא פשוט פקאצה ולא כי אני עשיתי משהו מיוחד...וגם בעפולה אמרו לי שאני מגנט של ילדים...)ואז כשנכנסתי אחת הסייעות שאני נורא אוהבת וגם המורה שהייתה שם וכמובן הילדים(הם ברמה מתקדמת בהרבה מהאלה שאצלי בכיתה,אצלהם הנכויות בעיקר פיזיות ולא בדיבור ובהבנה)התחילו סתם לחקור אותי על השירות לאומי ועל החיים ואז הסתבר שהסייעת היא אמא של ילדה שהייתי בכיתה איתה שנה שעברה באחד מהביה"ס בעפולה וגם בעיתון(זה שבאינטרנט,תכתבו "גוונים,עפולה" בגוגל ותגיעו לאתר ומשם לעיתון הניסיוני... )והיא כול הזמן מדברת עליי ופתאום האמא עשתה אחד ועוד אחד והמסקנה הייתה שזאת אני ולא איזו מורה או משהו ושבעצם כבר נפגשנו איזה פעמיים בשנה שעברה כשהיא באה לקחת את הילדה...אחר כך היא התקשרה לילדה והילדה לא הפסיקה לצרוח בטלפון(ציטוט של האמא:"אני אתן לך לדבר איתה,אבל את ככה צורחת?") ונורא התרגשה לדבר איתי כאילו אני איזו מישהי ששינתה את העולם,היא אמרה שבסוכות היא תבוא עם אמא לעבודה ותראה אותי ואז הפתעתי אותה ואמרתי שאני אמורה להיות בביה"ס שלהם גם השנה במשך יום בשבוע ואנחנו נעבוד גם על העיתון וגם על בכלל ובאמת שאין לה מה להתרגש,קטעים כאלה מחמיאים ומביכים באותה המידה,כול עוד זה ימשך ככה אני אהיה רגועה,אבל כבר למדתי מספיק פעמים שכולם הפכפכים ומי שאוהב אותי יכול סתם פתאום מאצמע שום מקום לעשות בי לינץ' חצי שעה מכות וקללות אז אני לוקחת הכול באדישות יחסית,למרות שזה כיף וממש עשה לי את היום. יש לי חברה באשדוד שקבענו שניפגש כבר איזה 4 שנים וזה מעולם לא קרה,תיכננו להיפגש אולי באיזה חג אבל מין הסתם זה לא יצא ורק תחשבי איזה קטעים אם שתינו היינו נמצאות באשדוד באותו הזמן ולא מודעות אחת לנוכחות השנייה... גם המורה לנהיגה שלי ובני משפחתו הלכו לטחון ארוחות אצל משפחה באשדוד... טוב לשמוע שגם אצלך היה טוב בחג
מה שמבאס זה שהחגים לא פרוסים נכון ואחרי שנסיים את סוכות(שאגב אני עובדת בסוכות עד בערך 2 וחצי וגם נוסעת באחד הימים לעכו להעביר איזה הסבר התנדבותי בנושא שירות לאומי לחבר'ה מעל"מ-עמותה לנוער במצוקה שהצבא לא מגייס אותם,במקרה נתקלתי באחת האחראיות שם והיא הזמינה אותי...)החופש הבא הוא בחנוכה והאמת שאצלןי גם חנוכה הוא עבודה כי ככה זה בבית ספר לחינוך מיוחד ואני כבר מתחילה לפחד שאני אותש...נגיע לגשר ונחצה אותו
את כאן ביום כיפור?אני כנראה שכן.
 
וואו איזה יופי!

אני שמחה לשמוע שהשפעת ככה על הילדים שם. כן,זה היה מצחיק אם שתינו היינו נמצאות באשדוד באותו זמן.אבל אשדוד היא עיר גדולה,כך שבכל מקרה לא היה הרבה סיכוי שניפגש.מאיפה את מכירה את החברה הזו ולמה 4 שנים לא נפגשתן? כן,את צודקת בקשר לחופשים.זה ממש מבאס. אולי אני כאן ביום כיפור,אני לא יכולה להתחייב.
 

strawberrys

New member
גם לי היו צרופי מקרים מדהימים.

ביום שני הייתי בשניידר. בהתחלה גשתי ילדה מהכיתה שלי, ואחר כך באונקולוגית פגשתי מישהו מבית הספר שלי שלומד שכבה מעלי, שמסתבר שהיה לו סרטן. (זיהינו אחד את השני אבל מעולם אל דיברנו לפני כן).
 

strawberrys

New member
את בטוחה שאת גרועה בברכות?

זו הייתה הכי טובה ששמעתי עד עכשיו בחג הזה.
 

Digi Lista

New member
היא בעיקר צנועה...../images/Emo39.gif

גם לדעתי זאת אחת ההכי טובות ששמעתי בחג.....האמת שלא התאמצתי השנה לכתוב לאנשים ברכות-מי שכתב לי החזרתי לו,רק לצוות בכיתה הכנתי(ועכשיו אני מכינה לבנות שירות האחרות ולעו"ס שאחראית על הבנות שירות והיא מאוד בסדר איתי בינתיים),כול חג אני אומרת לעצמי לא לכתוב ברכות לכול העולם כי אחר כך אני לוקחת קשה שהיחס לא זהה ושוכחים אותי ובסוף אני נכנעת ושולחת כי בוער לי לשלוח באמת מתוך רצון טוב,השנה דווקא עמדתי במילה שלי כנראה גם בגלל חוסר זמן ולא התאמצתי ואז יצא שדווקא קיבלתי כמה וזה נורא שימח אותי וסיפק אותי...
 
למעלה