וואו איזו ברכה מרגשת../images/Emo24.gif
אני מניחה שכולם בארוחות חג,אני בכול אופן הברזתי,לא בא לי להיות אצל דודה שלי מצד אמא(אחותה) והמשפחה שלה,הבת שלהם(סוג של פקאצה רצינית
) בטח תתכנן שוב איך רק ללכת למועדון ריקודים עוד לפני שהארוחה תסתיים ולא יפסיקו לעשות בינינו השוואות כמה היא ככה וככה(הצהירה שהיא דתייה כדי לצאת מהצבא ולא עושה כלום מלבד ללכת למועדונים)ואיכשהו יתנו לי להרגיש רע ואם להודות באמת קמתי בבוקר עם מצב רוח רע(הכלב שלי לא חזר הביתה כבר כמה ימים ואני מפחדת שקרה לו משהו כמו לכלב שהיה לי עד כיתה ז' במשך שש וחצי שנים
)ופשוט לא בא לי על המולות מסביב,אני זקוקה לאוויר גם אם זה חג,במילא מחר ניסע בבוקר לסבתא וסבא שלי(שגם בארוחה היום) ואני מבחינתי אחגוג אצלהם...לאמא שלי לא היה כול כך קל לקבל שאני לא בדיוק מתלהבת מאחותה,אבא שלי דווקא תומך וכול שנייה אומר לי "כיף לך" כי אנחנו פשוט לא אוהבים אותם-הם עשירים מתנשאים כאלה...אף פעם לא הברזתי ככה מארוחת חג אפילו אם לא אהבתי,בכול זאת משפחה זה אחד הדברים החשובים ביותר שיש ואין מישהו שיחיה לנצח ואני אתגעגע למשפחתיות הזאת בעתיד,אבל היום בהחלטה נדירה החלטתי להבריז,אחרי שהתארגנתי החלטתי שלא בא לי על המשחק הצבוע הזה,לא היום בכול מקרה אז אני בבית ושקט לי כמו שאני צריכה היום....
ולעניינו,מאוד התרגשתי מהחתיכת ברכה שכתבת אורנית,מדהים לקרוא ולהתרגש מזה שאין פה טיפת חנפנות וכמובן שאני מסכימה עם כול מילה ומילה
רציתי להוסיף גם בריאות בגלל שזה אחד הדברים החשובים ביותר,עם כמה שאומרים שעדיף להיות חולה ומאושר מאשר בריא ומדוכא,אני עדיין מאמינה שבריאות היא עניין משמעותי,אני רואה בכול יום את הילדים שאני עובדת איתם(תזכירו לי לספר לכם משהו שקרה אתמול והוכיח שהעולם קטן לאללה),חלקם במצבים ממש בעייתים,יש כמה שהם זומבים לגמרי או צמחים המחוברים למכשירי הנשמה,ביום רביעי הייתה מסיבת ראש השנה והיה כול כך מרגש-הביאו מין עץ כזה ונתנו לכול ילד(היינו שלוש כיתות,לא כול בית ספר)לבחור איזו ברכה הוא מאחל מבין מבחר של סמלים,חלק מהילדים יכולים לדבר וללכת אז הם בחרו אבל חלק מתקשרים באמצעות מתגים,סייעות צמודות וכו' והיה מדהים לראות איך ילדה(צמח,מחיסון) שבדרך כלל מחוברת רק למכשירי הנשמה הובאה עם מכונת ההנשמה והאחות הצמודה שלה והביאו אליה את העץ וכמובן איחלו עבורה בריאות וזה היה מדהים,כשרואים את הדברים האלה(בכיתי מהתרגשות,וצילמתי כול פיפס מכול המסיבה)מבינים אפילו יותר כמה אנחנו צריכים להעריך את מה שיש לנו אפילו שמבלי להשוות החיים שלנו יכולים להיות לא קלים וכמובן שגם התאונה של אחי לפני כמעט שנתיים לימדה אותי יותר כמה אסור לזלזל בבריאות שלנו ובעובדה שאנחנו חווים את החיים גם אם הם לא תמיד מפרגנים לנו,חשוב לי להוסיף את הבריאות
חוץ מיזה אני מוסיפה גם המון סיפוק מכול עשייה באשר היא,אהבה ואתגרים שידרבנו עוד למצות את עצמנו ואת היכולות שלנו ומי יתן ונזכה לעוד שנים נדירות כמו שהיו בפורום הזה מאז הקמתו