שנה טובה לכל הנשים
בדרך ההחלמה

שנה טובה לכל הנשים ../images/Emo39.gifבדרך ההחלמה

מאחלת לכולנו שנה טובה ונקיה . נקיה מכפייתיות, מפעילות סרק הרסנית , ומאשליית אהבה. שנה של המרת ההתמכרות באחריות אישית ובדאגה לעצמנו. שנה של עוצמה אישית . טוב, כל זה עבודה להמון שנים אבל מאחלת לכולנו שהשנה נעלה על הדרך הזאת. באהבה נורית
 
שנה טובה../images/Emo13.gif../images/Emo29.gif

שנה של שקט ואהבה והצלחה והמון המוני אושר
נפגש במוצאי החג
יומיים וחצי של שקט.
 
"אשליית אהבה"

מדברת אליי..
אני אולי הפסקתי את זה, אבל אני חוויתי את זה כל כך קשה בזמן האחרון, שאני פשוט לא "הבראתי" מזה עדיין.. אתן קוראות לזה,לדעתכן,מחלה?.. אני רק יכולה להגיד בקשר לעצמי,שבאמת, אני מבריאה מזה (עד כמה שאני יכולה ומצליחה),בזכות האחריות האישית שלי-שיש לי בעצמי,העוצמה האישית שלי ובכלל,בגיבוש החשיבות שלי לעצמי. שתהיה לכולנו שנה טובה שכזאת, פחות עצובה מהתאכזבויות ויותר מלאה באהבה הדדית..
שנבין אחד השני ונעזור...
 
האם את מדברת על שיברון לב?../images/Emo14.gif

לא כל פרידה מכאיבה היא התמכרות לאשליית אהבה. ואהבה היא בוודאי לא מחלה (אם כי היא לפעמים עלולה להרגיש כך....) באשליית אהבה התמונה היא כשלונות מחזוריים בעלי דפוסים מאפיינים. ובוודאי שאת מחלימה באמצעות העוצמה האישית שלך ובוודאי בגיבוש החשיבות שלך לעצמך - זו דרך ההחלמה.
 
הכוונה שלי ל"אשליית אהבה"-

הייתה לאו דווקא סיפור של פרידה.., התכוונתי לסיפור שלי,שקצת שונה וקשה לי לדבר עליו.
סיפור של רצון לאהבה, החלטה שמישהו מסויים יהיה אותו אחד, נסיונות רבים וכושלים,בלי סוף.. הגעה למצב של אובססיה נוראית ומחשבות אובדניות בגלל הרצון החזק הזה לאהבה.. ובעצם,האובססיה היא העומק של הסיפור,לדעתי. כי בגלל האובססיה ניסיתי שוב ושוב ושוב... במשך יותר משנה.. והגעתי למצבים שהיו יותר מדי "על הכתפיים שלי", מחשבות מתרוצצות בלי סוף, אי יכולת להתרכז בלימודים, בכי שיכול להמשך לילות שלמים, וכ"ו וכ"ו... קשה לי כל כך לדבר על זה,אולי,כי רק לפני כשבוע הצלחתי לצאת מה"אשלייה" הזאת..
 
יקירתי

אם זה יקל עליך, את מוזמנת לפנות אלי אישית. ממה שכתבת כאן, אני מבינה שאת נעה ב"לופ" סגור . מה שלא הצלחתי להבין זה אם נוצרה מסגרת של קשר או לא. אם נוח לך כתבי כאן. אם לא , נוכל להמשיך את השיחה בתיבת המסרים.
 
../images/Emo51.gif

בוודאי שנוצרה מסגרת של קשר,אבל תמיד לא הסתפקתי.
תמיד רציתי שכמו שאני תמיד אהיה "פה" בשביל אותו מישהו מסויים,הוא יהיה בשבילי...ובכל זאת,במהלך יותר משנה-הוא היה רק פעם אחת.. תמיד רציתי שהקשר הזה יהיה הדדי מספיק,ואף פעם לא הרגשתי את זה.. הרצונות שלי-חלק מהטעות שלי והדבר שבו אני יכולה להאשים את עצמי, כל הזמן גרמו לשיחות,אולי יותר מפעם בשבועכיצד לעשות את הקשר הזה טוב יותר כי היה רע לי בקשר,כיצד שהדברים שגורמים לי להפגע לא יהיו..,אבל בכל זאת,למרות שהנושאים של השיחות האלו חזרו שוב ושוב, הקשר לא היה טוב יותר,השיחות לא עשו את שלהן.. ו...יש יותר מדי.
כל העניין הזה,הוא באמת "אשליית אהבה",או שלא בחרתי ב"שם הנכון"?.. ואגב,תודה לך.
 
בואי נעזוב את "השם" ונדבר על העניין

עצמו. את מתארת משהו שחוזר שוב ושוב - כלומר, ניתן להצביע על דפוס חוזר. רצונות אינם טעות!!! מה שכן, אני חושבת שאפשר לעשות עם רצונות ותשוקות "משא ומתן" בהתאם ליכולת של הצד השני למלא אותם . אבל ראש לכל לנסות להבין עם עצמך מהיכן הם נובעים. למשל, הייתי שואלת את עצמי אם אני מכירה את ההרגשה של "לתת יותר ממה שאני מקבלת"? האם אני מכירה את התחושה שאני אף פעם לא מרוצה מההדדיות ביחסיי עם אנשים ועם איזה אנשים? האם זה נוגע רק לתחום הרומנטי , או שאני מכירה את זה במקומות אחרים: למשל עבודה, למשל אחים ואחיות , למשל חברים וחברות וכדומה. הייתי שואלת את עצמי כמה זמן אני כבר מכירה את ההרגשה הזאת ומתי היא החלה אצלי. התשובות לשאלות הללו אולי תהיינה קשות. אבל הרבה פחות מאשר להסתובב בעולם עם הרגשה שאת נותנת יותר ממה שאת מקבלת ושאת שם עבור מישהו שאינו שם עבורך.... לדעתי. אני שומעת המון הלקאה עצמית. וזה לא מקדם אותך לשום מקום. הבנה וחמלה הם מקומות הרבה יותר מצמיחים. בהצלחה.
 
אני לא ממש מבינה..../images/Emo9.gif

אכן,אני יודעת שהדפוס הזה חוזר שוב ושוב.., אך אני גם יודעת שזה חוזר רק אם אותו הבן-אדם, אולי בגלל כפי שכבר אמרתי,שהאהבה הזאת הייתה כבר אובססיה.. אם אני מכירה את ההרגשה של "לתת יותר ממה שאני מקבלת"?-בהחלט כן, אני מטבעי רגילה לתת לאנשים ולא משנה כמה אקבל.., אבל כשקשור לקשר שההרגשה בו היא שצד אחד רקנותן,וצד שני רק מקבל,אם הוא מחליט לקבל..וככה הקשר...זה כבר לא ממש קשר,זה קשר שרק צד אחד פעיל עם רצונות והצד השני פשוט מקבל מה שמתאים לו,כשמתאים לו. האם אני מכירה את התחושה שאני אף פעם לא מרוצה מההדדיות ביחסיי עם אנשים ועם איזה אנשים?-ממש לא. הקשר הזה היה הפעם הראשונה שחוויתי את הדבר הזה.היו לי כבר קשרים רומנטיים בעבר,יש לי חברות,והדברים הללו לא קורים ולא קרו עם אף אחד.. אולי דווקא בגלל זה,שכולם רואים שרק לי היה אכפת,כל החברות שלי תמיד אמרו לי להפסיק את הקשר הזה כי הוא לא היה עושה לי טוב, אבל הלב שלי תמיד אמר לי אחרת,אפילו כשהגעתי למצב שידעתי שאני צריכה להקשיב לשכל ולא ללב..,עדיין חזרתי לקשר הזה...וככה היה שוב ושוב. כמה זמן אני כבר מכירה את ההרגשה הזאת ומתי היא החלה אצלי? -אני מכירה את ההרגשה הזאת כפי שכבר אמרתי,בערך שנה,מהקשר הזה.. כשהתחלתי את הקשר לא ידעתי שאכנס לזה,אבל הכל קרה מהר.., אחרי חודש וחצי כבר מצאתי את עצמי בדכאונות בגלל זה. ניתן להבין מהתשובות שלי עוד דברים..?
 
כן../images/Emo8.gif

בואי נראה מה יש לנו כאן.... את אומרת שלמעשה זה מקרה בודד בתוך מערכות יחסים תקינות והדדיות. את אומרת שהקשר מסב לך דיכאונות אבל את מסרבת להיפרד משם. את אומרת שאת לא מכירה שום צורך התקשרות כזאת מעברך הצעיר . אז מה כל זה אומר? אגיד לך שוב מה אני הייתי שואלת את עצמי. הייתי שואלת את עצמי מה כן טוב באדם הזה שכל כך מדביק אותי אליו. מעבר ל"אני אוהבת אותו".... אז ילדת אהבה יקרה ..מה כל כך מקסים וכובש אותך בו?
 
כל אדם הוא מיוחד...

ואני נוטה להסתכל על הדברים החיוביים ועל הדברים הטובים. אם נסתכל רק בדברים השליליים...לא יהיה כל כך טוב. :S והאדם הזה היה אחד האנשים הכי מיוחדים שהכרתי.
 
אלא ששאלתי מה מיוחד עבורך - את!

לא מה מיוחד בו. אלא מה הוא עושה לך שכל כך מרתק אותך אליו.
 
אני לא יודעת את התשובה.. ../images/Emo10.gif

ניסיתי המון פעמים למצוא את התשובה ולא מצאתי..
 
זקוקה לעצה..../images/Emo7.gif

אני לא רוצה "לטחון" את הנושא,"טחנתי" אותו מספיק. אני פשוט צריכה עצות, איך מפסיקים לחשוב על בן אדם מסויים... אומרים שהכי טוב להתעסק בדברים אחרים,אבל זה לא עוזר.. כי בסופו של דבר כמה שאתעסק בדברים אחרים-עדיין יהיה לי מספיק זמן פנוי בשביל לחשוב עליו.. פשוט תתנו לי עצות,אם אתם יכולים,איך מפסיקים לחשוב על זה.. איך מצליחים למחוק חלק מהעבר,אם אפשר בכלל.. ?
 
למעלה