שנה טובה לכל משתתפי הפורום והקוראים
זוכרים שלא ידעתי אם לקחת את אמא לארוחת החג? בסופו של דבר, אחרי שקראתי את כל התגובות החלטתי לחכות לרגע האחרון כדי לראות איך היא. הרי הכל לא צפוי. בצהריים היא היתה מנותקת, הכניסה ידיים לפה והוציאה את האוכל ואח"כ הטביעה אותו במיץ, סרבה לאכול, היתה רגוזה. אחה"צ בשדרה, אנשים איחלו לך שנה טובה והיא שאלה למה. בשבע כשבאתי לראות אם אפשר לקחת אותה, היא היתה לבושה יפה, עם שרשרת פנינים ואודם (תמיד מסרבת לזה מאז שחלתה) ולידה המטפלת מוכנה ומזומנה. והיה בסדר. במגבלות, אבל שעה שלמה , אולי אפילו יותר, היתה עם כולם, אכלה ואחר כך היתה די מנותקת אבל לא רגוזה. רק רצתה הביתה ולקחנו אותה. היום אפילו נזכרה שהיה שולחן ארוך ויפה והיו המון אנשים. היא לא זכרה למה אבל כולנו שמחנו... אז לפעמים יש הפתעות. כפי שאתם כותבים, יש לנצור כל רגע נחמד ולשמוח בו. שתהיה לכולנו שנה באמת טובה. אני מודה על הפורום הזה שנותן כוחות ותמיכה ברית
זוכרים שלא ידעתי אם לקחת את אמא לארוחת החג? בסופו של דבר, אחרי שקראתי את כל התגובות החלטתי לחכות לרגע האחרון כדי לראות איך היא. הרי הכל לא צפוי. בצהריים היא היתה מנותקת, הכניסה ידיים לפה והוציאה את האוכל ואח"כ הטביעה אותו במיץ, סרבה לאכול, היתה רגוזה. אחה"צ בשדרה, אנשים איחלו לך שנה טובה והיא שאלה למה. בשבע כשבאתי לראות אם אפשר לקחת אותה, היא היתה לבושה יפה, עם שרשרת פנינים ואודם (תמיד מסרבת לזה מאז שחלתה) ולידה המטפלת מוכנה ומזומנה. והיה בסדר. במגבלות, אבל שעה שלמה , אולי אפילו יותר, היתה עם כולם, אכלה ואחר כך היתה די מנותקת אבל לא רגוזה. רק רצתה הביתה ולקחנו אותה. היום אפילו נזכרה שהיה שולחן ארוך ויפה והיו המון אנשים. היא לא זכרה למה אבל כולנו שמחנו... אז לפעמים יש הפתעות. כפי שאתם כותבים, יש לנצור כל רגע נחמד ולשמוח בו. שתהיה לכולנו שנה באמת טובה. אני מודה על הפורום הזה שנותן כוחות ותמיכה ברית