שנה טובה.

u r i el

New member
שאלה.

באיזה שהוא מקום כתב ליבוביץ שלא נמצא בגוף החי שום מנגנון שממית אותו, אדרבא - כל המנגנונים פועלים בכוון קיומו של החי והמוות נגרם מבחוץ.
יחד עם זאת הוא אומר שאין דבר וודאי מזה שבעל חיים ימות.
האם זו קביעה מדעית ?
האם זה שאנשים מתו עד היום מבטיחה מבחינה מדעית את הבטחון שזה יקרה גם מחר ?
הרי אי אפשר להחיל את הבטחון הזה על זריחת השמש, למשל, וגם אי אפשר לומר שממהותו של האדם למות ( שהרי לא נמצא בו מנגנון ממית ) אז אם שמים הצידה את התורה הקוצבת את חיי האדם - מניין הוודאות שהחי ימות ?
 

iricky

New member
הידע של ליבוביץ

בכל רזי הגוף, הכימיה והגנטיקה שלו, הוא די מיושן, ולכן אין שום בטחון שהוא צודק בקביעה ההיא שלו. יתכן שיש מנגנון שממית, אולי לא באופן ישיר, שהוא לא הכיר. אפשר גם שכל עוד הגוף פועל כתיקונו, אין בו שום מנגנון שממית, אבל כמו כל מכונה גם הגוף מתקלקל במשך הזמן ואז הוא נחשף למחלות ולכל מיני צרות שמביאות בסופו של דבר למותו.
ובאשר לבטחון שבדבר, כמו שלא היית מהמר על כך שהשמש לא תזרח מחר למרות שאין ודאות גמורה בעניין, כך גם לא כדאי להמר שתחיה לעד.
שנה טובה וחיים ארוכים
 

u r i el

New member
במילים אחרות

גם קביעות "מדעיות" נשענות לעתים על ספוקלציות, ולא סתם ספוקולציות עיוניות כגון "סיבתיות" אלא גם ספקולציות אמפיריות, היינו - מתוך כך שמעולם לא כבתה השמש ושום בעל חיים לא נותר בחיים מעבר לקיצבת חייו מסיק המדע שלעולם ועד כך יהיה גם להבא.
ואני שואל האם זו קביעה מדעית קלאסית או אפ' קביעה מדעית לאחר הערתו של פופר שתיאוריה הינה מדעית כל אימת שהיא ברת הפרכה ... ??
 
איריקי לא אמר שזו קביעה מדעית

ליבוביץ התכוון שזה יותר ודאי מכפי שזריחת השמש ודאית. אבל זה עדין לא אומר שמדובר בוודאות מדעית.
 
למעלה