המסעדה הגדולה
New member
שנה לבחירות: וידויו של מצביע קדימה
לירון תמם 19/03/2007 11:58 "כיום, שנה אחרי, אפשר לדבר על כך שאולמרט וממשלתו הביאו כליה על קדימה, וכך המפלגה שחוללה היסטוריה והפכה למפלגת המרכז הראשונה שמנצחת בבחירות, תהפוך בקרוב להיסטוריה בפני עצמה" נזק ארוך טווח לפני פחות משנה, הלכתי אל הקלפי בתקווה ובחשש. התקווה היתה שהפתק אותו אניח בקלפי, יקיים את אשר הבטיח. החשש היה, שאתבדה. שנה אחרי, אני יכול לומר בוודאות, לא רק שהפתק לא קיים את הבטחתו אלא אני מודה שיצאתי טמבל, לפחות אני מבין את זה. אני מניח שכמוני רבים וטובים אשר הצביעו לקדימה, לא עשו זאת בגלל שהם חשבו שאהוד אולמרט הוא המנהיג הטוב ביותר שיכול להיות. למען האמת, מעולם לא אהבתי את ההתנהלות שלו, שתמיד העלתה חשד קל של אהבת האינטרס האישי. גם לא הצבעתי לקדימה מתוך געגוע או ערגה לדמותו ולצלמו של מקים המפלגה, אריק שרון, אשר מעולם לא אהבתי לא את דמותו ולא את צלמו. הסיבות שהצבעתי לקדימה, התחלקו לשתיים: ראשית, באמת האמנתי שהאנשים שהתגבשו יחד למפלגה, הם הטובים ביותר שיש בפוליטיקה הישראלית, בטח ובטח שבוחנים רשימה מול רשימה, גם אם יש ברשימה הזו כמה וכמה יוצאים מן הכלל. שנית, קדימה היתה היחידה שהציגה תוכנית ברורה לעתיד, תוכנית שהתאימה לדעותיי. שנה אחרי אני יכול לומר, לא רק ששתי הסיבות נשבו ברוח, אלא גם שהחששות המוקדמים לא התבדו. להיפך, הם התגלו במלוא מערומיהם בלי לתת לנו אפשרות להגן על עצמנו מפניהם. אולמרט הוכיח, שהוא מנהיג יהיר בלי המנהיגות, קור הרוח שלו איננו אלא כיסוי להתנהלות לא נכונה ומתרברבת שהורסת כל חלקה טובה. עם זה לא מספיק, גילינו פוליטיקאי מוצלח שהרס כל סיכוי למדינאי שבו לצאת החוצה וכך נשארנו עם ממשלה ששורדת היטב רק לא ברור לשם מה. שנה אחרי, אפשר לדבר על כך שאולמרט וממשלתו הביאו כליה על קדימה. המפלגה שחוללה היסטוריה והפכה למפלגת המרכז הראשונה שמנצחת בבחירות, תהפוך בקרוב להיסטוריה בפני עצמה. כדי לא להאמין בזה, צריך להיות אופטימיסט חסר תקנה או עסקן שיודע שאין לו לאן לחזור אחרי שעבר לקדימה. ההצבעה לקדימה נבעה מאסקפיזם מסוים, ואולי כאן היתה הטעות של בוחריה (ביניהם אנוכי). במקום לבחור במציאות הקשה לפי נתניהו או במציאות שדורשת סבלנות אין קץ של השמאל, הבחירה בקדימה היתה בריחה מסוימת מן המציאות, שבירת המסגרות הישנות ותוכנית ההתכנסות. הבעיה היתה שהמציאות המשיכה בשלה ולא ממש שמה לב שברחנו ממנה. אלו שמנהיגים את המדינה, לא ממש מנסים להשפיע עליה וכאשר הם נאלצים להשפיע עליה, הם עושים זאת רע, כמו בזמן המלחמה. אך לא רק על עצמה הביאה קדימה את סופה, אלא על דבר עמוק וחשוב יותר. על הסיכוי להקים מפלגת מרכז בישראל. אולי זה מוקדם, אך קשה לי להאמין שאחרי הניסוי שהציבור נתן לו את הסכמתו לפני כשנה, הוא יסכים לבצע ניסוי נוסף ולהצביע עבור מפלגת מרכז חדשה. היו בעבר מספר ניסויים שכאלה, ד"ש, מפלגת המרכז, שינוי, כולם התרסקו. כולם על רקע אישי, כולם העדיפו בשלב כזה או אחר את הכסא על פני האידיאולוגיה שלהם, וכולם גרמו לבוחריהם תחושת מיאוס, כזו שהיתה מוכרת להם ממפלגות האם שלהם. רק ששם לפחות הם ידעו שיהיה המחר. במפלגות המרכז הישראליות, איש לא יכול להבטיח שהמחר יבוא ולא יפרק את המפלגה. קדימה, להגנתה יאמר, היתה שונה מהותית. היא הוקמה על ידי שרון כדי להביא לסוף הסכסוך, היא הציגה תוכנית ברורה לפני הבחירות, ויותר מכל, מטרתה לא היה להיות אלטרנטיבה אלא מפלגת שלטון לגיטימית. היא היחידה מבין המפלגות שהציגה תוכניות ברורות בכל רבדי החיים, ולא רק בתחום אחד, או באופן כללי. להגנתה של קדימה, חייבים לומר שני דברים נוספים בטרם חורצים את דינה סופית. ראשית, להבדיל ממפלגות מרכז כמו שינוי או ד"ש, היא אכן כללה בתוכה אישים שהמסגרת הזו התאימה להם יותר ממפלגות האם שלהם. אישים כמו חיים רמון, ציפי ליבני או מאיר שטרית, לא יכלו לראות עוד במפלגות האם שלהם בית, כפי שיכלו לראות בקדימה. שנית, קדימה הוקמה על ידי שרון, נבנתה בדמותו וצלמו, כמעט קמה בשבילו כדי שיוכל לנקום בנתניהו ובליכוד, ברגע שהוא הלך ואולמרט הומלך במקומו, יכלו האנשים שבאו לקדימה בגלל ובשביל שרון לחוש, בצדק, שהם כמו אולמרט, לא פחות טובים ממנו, דבר שהיה להם קשה לומר על שרון, ועם כך, למה אולמרט נבחר ולא הם? אם רוצים להבין איפה קדימה נכשלה, כאן הנקודה. בדיוק כמו במפלגות מרכז אחרות, יש כאלה שעזבו את מפלגות האם, לא מסיבות אמיתיות אלא מתחושה ששם הם לא יכולים לצמוח ובמסגרת החדשה כן. אפשר לצאת מהליכוד והעבודה, אך אי אפשר לשכוח מה שלומדים שם. הנזק של כליית קדימה, הוא ארוך טווח, לא רק במובן של מפלגת שלטון שקורסת, או שנה שאיבדנו תחת הנהגה עלובה במקרה הטוב, אלא שעם כלייתה, נחזור אל מסגרת של שתי מפלגות גדולות, שני גושים פוליטיים שמתגוששים ביניהם, ומשתקים את המדינה. מדינת ישראל כן זקוקה למפלגת מרכז טובה, כזו שתציג אלטרנטיבה חדשה, דרך שונה שתציג לנו את הסכסוך באור אחר ואיתו פתרון חדש, מתוך כליית קדימה יהיה קשה להקים גוף כזה, היא קיבלה את כל הקופה ובזבזה את האשראי תוך שנה. מתוך העלבון, ותחושת האכזבה של הבוחר, יהיה קשה, לא רק לחזור ולהצביע עבורה, אלא גם לתת צ’אנס למפלגת מרכז אחרת, כי מי יקיים להם שאכן מפלגה כזו לא תבטיח להם שוב מדינה שכיף לחיות בה, והם יגלו, מדינה אחרת לגמרי?
לירון תמם 19/03/2007 11:58 "כיום, שנה אחרי, אפשר לדבר על כך שאולמרט וממשלתו הביאו כליה על קדימה, וכך המפלגה שחוללה היסטוריה והפכה למפלגת המרכז הראשונה שמנצחת בבחירות, תהפוך בקרוב להיסטוריה בפני עצמה" נזק ארוך טווח לפני פחות משנה, הלכתי אל הקלפי בתקווה ובחשש. התקווה היתה שהפתק אותו אניח בקלפי, יקיים את אשר הבטיח. החשש היה, שאתבדה. שנה אחרי, אני יכול לומר בוודאות, לא רק שהפתק לא קיים את הבטחתו אלא אני מודה שיצאתי טמבל, לפחות אני מבין את זה. אני מניח שכמוני רבים וטובים אשר הצביעו לקדימה, לא עשו זאת בגלל שהם חשבו שאהוד אולמרט הוא המנהיג הטוב ביותר שיכול להיות. למען האמת, מעולם לא אהבתי את ההתנהלות שלו, שתמיד העלתה חשד קל של אהבת האינטרס האישי. גם לא הצבעתי לקדימה מתוך געגוע או ערגה לדמותו ולצלמו של מקים המפלגה, אריק שרון, אשר מעולם לא אהבתי לא את דמותו ולא את צלמו. הסיבות שהצבעתי לקדימה, התחלקו לשתיים: ראשית, באמת האמנתי שהאנשים שהתגבשו יחד למפלגה, הם הטובים ביותר שיש בפוליטיקה הישראלית, בטח ובטח שבוחנים רשימה מול רשימה, גם אם יש ברשימה הזו כמה וכמה יוצאים מן הכלל. שנית, קדימה היתה היחידה שהציגה תוכנית ברורה לעתיד, תוכנית שהתאימה לדעותיי. שנה אחרי אני יכול לומר, לא רק ששתי הסיבות נשבו ברוח, אלא גם שהחששות המוקדמים לא התבדו. להיפך, הם התגלו במלוא מערומיהם בלי לתת לנו אפשרות להגן על עצמנו מפניהם. אולמרט הוכיח, שהוא מנהיג יהיר בלי המנהיגות, קור הרוח שלו איננו אלא כיסוי להתנהלות לא נכונה ומתרברבת שהורסת כל חלקה טובה. עם זה לא מספיק, גילינו פוליטיקאי מוצלח שהרס כל סיכוי למדינאי שבו לצאת החוצה וכך נשארנו עם ממשלה ששורדת היטב רק לא ברור לשם מה. שנה אחרי, אפשר לדבר על כך שאולמרט וממשלתו הביאו כליה על קדימה. המפלגה שחוללה היסטוריה והפכה למפלגת המרכז הראשונה שמנצחת בבחירות, תהפוך בקרוב להיסטוריה בפני עצמה. כדי לא להאמין בזה, צריך להיות אופטימיסט חסר תקנה או עסקן שיודע שאין לו לאן לחזור אחרי שעבר לקדימה. ההצבעה לקדימה נבעה מאסקפיזם מסוים, ואולי כאן היתה הטעות של בוחריה (ביניהם אנוכי). במקום לבחור במציאות הקשה לפי נתניהו או במציאות שדורשת סבלנות אין קץ של השמאל, הבחירה בקדימה היתה בריחה מסוימת מן המציאות, שבירת המסגרות הישנות ותוכנית ההתכנסות. הבעיה היתה שהמציאות המשיכה בשלה ולא ממש שמה לב שברחנו ממנה. אלו שמנהיגים את המדינה, לא ממש מנסים להשפיע עליה וכאשר הם נאלצים להשפיע עליה, הם עושים זאת רע, כמו בזמן המלחמה. אך לא רק על עצמה הביאה קדימה את סופה, אלא על דבר עמוק וחשוב יותר. על הסיכוי להקים מפלגת מרכז בישראל. אולי זה מוקדם, אך קשה לי להאמין שאחרי הניסוי שהציבור נתן לו את הסכמתו לפני כשנה, הוא יסכים לבצע ניסוי נוסף ולהצביע עבור מפלגת מרכז חדשה. היו בעבר מספר ניסויים שכאלה, ד"ש, מפלגת המרכז, שינוי, כולם התרסקו. כולם על רקע אישי, כולם העדיפו בשלב כזה או אחר את הכסא על פני האידיאולוגיה שלהם, וכולם גרמו לבוחריהם תחושת מיאוס, כזו שהיתה מוכרת להם ממפלגות האם שלהם. רק ששם לפחות הם ידעו שיהיה המחר. במפלגות המרכז הישראליות, איש לא יכול להבטיח שהמחר יבוא ולא יפרק את המפלגה. קדימה, להגנתה יאמר, היתה שונה מהותית. היא הוקמה על ידי שרון כדי להביא לסוף הסכסוך, היא הציגה תוכנית ברורה לפני הבחירות, ויותר מכל, מטרתה לא היה להיות אלטרנטיבה אלא מפלגת שלטון לגיטימית. היא היחידה מבין המפלגות שהציגה תוכניות ברורות בכל רבדי החיים, ולא רק בתחום אחד, או באופן כללי. להגנתה של קדימה, חייבים לומר שני דברים נוספים בטרם חורצים את דינה סופית. ראשית, להבדיל ממפלגות מרכז כמו שינוי או ד"ש, היא אכן כללה בתוכה אישים שהמסגרת הזו התאימה להם יותר ממפלגות האם שלהם. אישים כמו חיים רמון, ציפי ליבני או מאיר שטרית, לא יכלו לראות עוד במפלגות האם שלהם בית, כפי שיכלו לראות בקדימה. שנית, קדימה הוקמה על ידי שרון, נבנתה בדמותו וצלמו, כמעט קמה בשבילו כדי שיוכל לנקום בנתניהו ובליכוד, ברגע שהוא הלך ואולמרט הומלך במקומו, יכלו האנשים שבאו לקדימה בגלל ובשביל שרון לחוש, בצדק, שהם כמו אולמרט, לא פחות טובים ממנו, דבר שהיה להם קשה לומר על שרון, ועם כך, למה אולמרט נבחר ולא הם? אם רוצים להבין איפה קדימה נכשלה, כאן הנקודה. בדיוק כמו במפלגות מרכז אחרות, יש כאלה שעזבו את מפלגות האם, לא מסיבות אמיתיות אלא מתחושה ששם הם לא יכולים לצמוח ובמסגרת החדשה כן. אפשר לצאת מהליכוד והעבודה, אך אי אפשר לשכוח מה שלומדים שם. הנזק של כליית קדימה, הוא ארוך טווח, לא רק במובן של מפלגת שלטון שקורסת, או שנה שאיבדנו תחת הנהגה עלובה במקרה הטוב, אלא שעם כלייתה, נחזור אל מסגרת של שתי מפלגות גדולות, שני גושים פוליטיים שמתגוששים ביניהם, ומשתקים את המדינה. מדינת ישראל כן זקוקה למפלגת מרכז טובה, כזו שתציג אלטרנטיבה חדשה, דרך שונה שתציג לנו את הסכסוך באור אחר ואיתו פתרון חדש, מתוך כליית קדימה יהיה קשה להקים גוף כזה, היא קיבלה את כל הקופה ובזבזה את האשראי תוך שנה. מתוך העלבון, ותחושת האכזבה של הבוחר, יהיה קשה, לא רק לחזור ולהצביע עבורה, אלא גם לתת צ’אנס למפלגת מרכז אחרת, כי מי יקיים להם שאכן מפלגה כזו לא תבטיח להם שוב מדינה שכיף לחיות בה, והם יגלו, מדינה אחרת לגמרי?