שנה לוולטה

[plants and rags]

שנה לוולטה

כן, קצת אסקפיזם מהחרדות ומשוקי. היום, פחות או יותר כמה ימים, תלוי במדינה, יצא וולטה לאוויר העולם. הרבה דובר כבר על וולטה, בקומונה לפחות, אבל עכשיו כשאנחנו בפלטפורמה אחרת ויותר דיסטינגווישד חשבתי להביא לסיכום את הדיון על האלבום ובכלל לסכם את השנה שעברה עלינו, שהייתה מלאה באירועים. אז סקירה קצרה: המדינות ש-B הכעיסה, מהכי קצת להכי הרבה: דנמרק - דווקא לא כעסו שם יותר מדי למרות שהשיר בכלל מכוון אליהם ואל זה שהם לא נותנים עצמאות לגרינלנד. סרביה - בוטלה הופעה של B בפסטיבל EXIT כי התבטאה בעד קוסובו. סין - ביורק.קום חסום בסין, לידיעתכם. לא ידוע אם היא תוכל להופיע שם בעתיד הקרוב עוד פעם והממשלה החליטה שצריך להקפיד יותר בבחירת אומני פופ\רוק שבאים מחו"ל כדי להימנע מהתבטאויות כאלו בעתיד. מכירות עולמיות: כן, אנחנו מודאגים בקשר לפנסיה של B, אלוהים יודע שסינדרי לא ידאג לה בזקנתה. טוב, יחסית המכירות מכובדות - אפילו נהדרות בהשוואה לאלבומים אחרים ומעולים שיצאו ב-2007 (כמו WC, כן, לא שוכח לרגע) שזכו למכירות הרבה יותר נמוכות. בשלושת החודשים הראשונים ליציאתו וולטה מכר 500,000 עותקים, ועד היום, נכון לויקיפדיה שהמידע שם בנוגע למכירות די מהימן, וולטה מכר קרוב ל-800,000. ליתר דיוק: 787,985 עותקים. זה לא יותר מדי, אבל אני לא חושב שזה מביש. היה ניתן לפרסם את האלבום יותר טוב ולשווק אותו יותר טוב, כנראה שוקי וייס היה אחראי על זה. בגדול, הדעה הרווחת (הדעה שלי ז"א) היא שוולטה חלש יותר מקודמיו. לא צויין יותר מדי בסיכומי שנה ולא היללו אותו יותר מדי גם כן. הביקורות היו חמודות - אול מיוסיק גייד נתן ארבעה כוכבים מתוך חמישה, גם הגארדיאן, גם דה אובסרבר, רולינג סטון החליטו להיות שונים ונתנו 3.5. אז בכללי הוא כן התקבל באהדה - אבל לא פער לסתות. אוקי, כעת אשים בכל הודעה כל סינגל שיצא ומידע עליו, הקליפ, גרסאות לייב, הוואטאבר. הבמה פתוחה לדיון בוולטה. מה אתם חושבים עליו? האם הוא טוב? האם הוא רע? שמא משעמם? באיזו תדירות אתם שומעים אותו? אתם מכינים פסטה בזמן שאתם שומעים אותו? כמה כוכבים אתם הייתם נותנים לו מתוך חמישה? ועוד.

 

[plants and rags]

EI

הסינגל הראשון שיצא מהאלבום הוא הסינגל עם הקליפ הכי מושמץ בהיסטורית העולם - EI. יצא כהורדה דיגיטלית בלבד כבר בתשעה באפריל לפני שנה, וגם כדיסקבוקס שכזאת שנמכרה בביורק.קום. בשיאו היה במקום ה-78 בטבלאות הסינגלים באנגליה, 84 בארצות הברית, וביפן כפרה עליהם - מקום 7. זכה לביקורות חיוביות מהמבקרים, האתר פופג'אסטיס (שו?) קרא לו הסינגל ה-80 הכי טוב בשנת 2007. וואו, תמשיכו להחמיא. וכעת לקישורים גזעיים: הקליפ. הופעה אצל ג'ולס הולנד. גרסה שונה לקליפ - שתי בחורות מבצעות את הקליפ. עדיף על המקור. ובכתובות אינטרנט נלוות יש ביצוע לייב גזעי של הפרואנים החביבים. נסססססרי וודו.

 

[plants and rags]

ג'ולס הולנד נמצא

ממש

 

[plants and rags]

אני מתעב את תפוז.

הוא כאן, בסדר? הוא כאן: http://www.youtube.com/watch?v=wgpGJ1v6K10

 

[plants and rags]

אינוסנס

אינוסנס, שיתוף הפעולה השני עם טימבה, יצא ב-23 ביולי, גם כהוצאה דיגיטלית וכדיסקבוקס. זכה לכבוד להיות ההוצאה השנייה של ביורק שלא הגיעה בכלל לטבלאות בבריטניה, עקב העובדה שלא יצא באופן מוחשי ככל הנראה. הראשונה הייתה הלימיטד של יוגה. הייתה תחרות בין מעריצי B בכל העולם בביורק.קום ביצירת קליפ לשיר. סופר מריו היה צריך לזכות, בסופו של דבר פרד ואנאבל הצרפתים זכו. האיטלקים אהבו את אינוסנס מסתבר, הגיע למקום ה-9 בטבלאות שם, ביוון למקום ה-17 ובטבלה האירופאית, לא ידעתי שהיה קיים כזה מושג הוא הגיע למקום ה-50. הקישורים: http://www.youtube.com/watch?v=IMWJunVfZpo - ביצוע לייב של אינוסנס מתוך קואצ'לה. יש גם את כל ההופעה איפשהו, אם יהיה לי כוח אקשר אליה. http://www.youtube.com/watch?v=zSGPz_en90A - הקליפ שזכה.

 

[plants and rags]

DI

האקשן הגיע בזכות DI, באמצעותו B הצליחה להרגיז חצי פלנטה, בנות המקהלה זכו להתבטא יותר מהרגיל בביצועים, פול מקרטני מחא לה כפיים, ועוד. יצא בראשון לינואר השנה גם כדיסקבוקס. הקליפ בבימוי של גונדרי, שיתוף הפעולה השביעי, היה פסבדו גזעי ומעולם לא שודר. B הופיעה עם DI בכל הופעה מתחילת הטור של וולטה. הגיע למקום ה-19 בטבלאות באיטליה, למקום ה-68 בצרפת, ול-105 ובטבלה האירופית. עשה המון רעש, כאמור, אחרי הטיבט, טיבט, יהיה קישור עוד מעט. אני לא יודע אם הוא הפייבוריט שלי בוולטה אך ללא ספק הוא אחד מהטובים ביותר באלבום. הקישורים: http://www.youtube.com/watch?v=igOWR_-BXJU - הקליפ הרשמי. http://www.youtube.com/watch?v=wgpGJ1v6K10 - הופעה אצל ג'ולס הולנד. כאן נמצאות מחיאות הכפיים של פול, ביצוע גזעי מאוד. http://www.youtube.com/watch?v=DLKM06AzSfI - טיבט, טיבט.

 

[Karma Killer]

השיר הכי אהוב עליי בדיסק.

 

[plants and rags]

וונדרלאסט

קליפ גזעי לשם שינוי. וונדרלאסט הוא הסינגל הרביעי ובינתיים האחרון, ממה שאני זוכר היו דיבורים על ISWYA אבל לא יודע מה קורה עם זה. הוא יצא ממש לאחרונה, ב-7 באפריל כהורדה דיגיטלית והדיסקבוקס ב-14. B קוראת לוונדה הלב של וולטה. היא אומרת שהשיר הוא על מצב של חיפוש אחר משהו בזמן שאתה כמעט יודע שאתה לא הולך למצוא אותו לעולם, ושהוא צוחק על הרעב התמידי שלה ל"משהו חדש". יצא קליפ אותו יצא לנו לראות 5,000 פעם, מאוד גזעי, תלת מימדי, הייתה פרימיירה בניו יורק, המשיך להיות גזעי, לא ראיתי אותו אף פעם ב-MTV. ההוצאה הדיגיטלית של וונדה הגיעה למקום ה-8 בטבלה האלטרנטיבית בארצות הברית באייטיונס. הקישורים: http://www.youtube.com/watch?v=KJRiBDMfrTU - הקליפ בדו מימד. http://www.youtube.com/watch?v=ibQpAHospM8 - ביצוע לייב בקואצ'לה.

 

[Pygmy puff]

איזה קטע.

בדיוק הקשבתי לוולטה היום, לא ידעתי שהוא יצא היום שנה. בכל אופן. אם תשאלו אותי, זה אלבום מבאס לאללה בהשוואה לשלושת הקודמים שלה, שהיו מעולים אחד אחד. לעיתים רחוקות אני מוצאת את עצמי רוצה להקשיב לו וגם, אם כבר, אז אף פעם אין לי כוח לאלבום בשלמותו ואני שומעת רצועות בודדות פה ושם. למשל, הרצף של I See Who You Are ואז Vertebrate by Vertebrate ואז ההוא, מהשמו, זה עם הדלקת גרון - לא עושה לי את זה בעליל. שלושה מהשירים הכי משעממים של הגברת ועוד אחד אחרי השני? הגזמנו. ISWYA לא כ-זה גרוע, האמת, אבל VbV זה שיר כל כך אנמי עד שאם אני שומעת אותו בשאפל של הנגן אי מתחילה לתהות אם שמעתי את השיר הזה פעם. חוץ מזה, ואני חושבת שמישהו אמר את זה פעם, הדואטים עם אנתוני די מיותרים. ביורק לא צריכה לעשות דואטים, ובעיקר לא עם אנשים עם קול שנחשב מיוחד, כי היא מספיק מיוחדת בעצמה. (אני מוסיפה בהסתייגות שאם כבר דואטים, דואט עם ת'ום יורק זה בסדר גמור ואף רצוי

). My Juvenile עוד נסבל (אם כי בחירה מבאסת לרצועה אחרונה) אבל The Dull Flame of Desire פשוט ארוך ונמרח מדי. Wanderlust הוא לדעתי השיר הטוב ביותר באלבום, ובניגוד לאלבומים אחרים לא היו לי הרבה התלבטויות בקשר לבחירה של השיר הכי טוב, שזה אולי מראה שוב על האיכויות של וולטה, אבל בכל אופן- אני מתחברת למה שביורק אמרה, "הלב של האלבום" וכו'. הקליפ המעולה כמובן הופך את הבחירה לקשה אפילו פחות. (אה כן! והרימיקס המגניב ההוא מהגרסה של הפרומו). ותהייה קטנה- האם אני היחידה שלא מבינה למה הקליפ של Earth Intruders כל כך מושמץ? כלומר, כן, הוא לא קליפ טוב במיוחד, אבל ראיתי גרועים ממנו. רציתי להגיד עוד משהו אבל שכחתי, אז אני נשענת על מה שביורק אמרה בריאיון לפני כמה זמן, משהו ברוח וולטה שבדיעבד נדמה לה קצת אלים מדי והאלבום הבא יהיה רגוע יותר. זה נשמע קצת כמו וספרטיין בהשוואה להומוג'ניק, מה שמשאיר אותי אופטימית.

 

[plants and rags]

מסכים עם הרוב

למרות שאני יותר עדין עם וולטה, בכל זאת. אני מסוגל להקשיב לו בכיף, אני עדיין חושב ש-VBV טוב, האלבום פשוט ככלל פחות טוב מקודמיו, כמו שציינת. אה ותוכלי לעשות לי טובה, זאת את שתמיד מוסיפה את התמונות לערכים של אלבומים שאני כותב בויקיפדיה, נכון? תוכלי להוסיף לפוסט? אם זאת לא את התעלמי מההודעה הזאת ותעמידי פנים שלא כתבתי אותה. אנחנו מכירים מהמון פלטפורמות.

 

[Pygmy puff]

הוספתי ../images/Emo45.gif

אכן, זו אני. אבל בחיי, לקח לי חצי שעה להזכר איך זה עובד שם, התמונות. ואז הייתי צריכה לקור שוב את כל דפי ההסברים של ויקיפדיה והקשקושים על זכויות יוצרים. מזעזע. אם תרצה אני יכולה להסביר לך, מסתבר שהם סתם מנפחים הכל, זה עניין של שניות [כל עוד זה שימוש הוגן, אחרת באמת אין לי כוח להתעסק איתם]. נו, מה לא עושים בשביל ביורק. כל הכבוד על ההשקעה, אגב.

 

[plants and rags]

תודה רבה

האמת שאני אוהב את זה ככה, זה משהו שאני לא צריך לדאוג לו, החיים נראים הרבה יותר קלים ככה. אלא אם כן זה באמת פשוט ואז אין לי בעיה לקבל הסבר. תודה, אני משקיע כי אין לי משהו אחר לעשות. נאמר לי שכך שרי אריסון התחילה.

 

[Seasonal Beast]

ככה.

זה יבוא בנקודות תגובה, כי להקל על כולנו. וולטה מתיימר להיות אחיד-משהו, עם צלילי הבאסים והתזמורת, אבל בסופו של דבר הוא לא מתפקד כדיסק שלם. עניין הרצועות הבודדות בהחלט נכון, לפחות לגבי. I See Who You Are הוא בין השירים שאני יותר אוהב שלה. הוא פיסה אישית וקטנה בתוך הדיסק המפוצץ הזה, והבחירה בכלי נגינה[מישהו יודע בוודאות מה זה?] מעולה לדעתי. VBV באמת מרגיש מיותר, אנמי וחוזר על עצמו. זו בהחלט רצועה שאני מדלג עליה. דלקת ריאות[Pneumonia] הוא טראק חביב+, אבל לא משהו שייזכר. להכריז על שלושתם כרצף משעמם זה לא כזה נכון. וונדרלאסט הוא בהחלט השיר הטוב ביותר בדיסק, בלי קשר לרמה הכוללת שלו. הוא גם בין השירים הטובים של ביורק. הקול שלה בשיר הזה פשוט מרגש, ומגיע לעוצמות מעולות. מעטים השירים שלה שהשירה נשמעת ככה. הוא באמת השיר הכי מושקע באלבום מבחינת יחסי ציבור. הקליפ המדהים והמושקע והרימיקסים. בעניין הקליפ של EI, והקליפים של וולטה בכלל. ביורק די אכזבה בקטע הזה. כמו שאמרת "הוא לא קליפ טוב במיוחד, אבל ראיתי גרועים ממנו". ביורק הציבה לעצמה רף מסוים בקליפים שלה, בין אם היא התכוונה ובין אם לא. כשהמעריצים מקבלים את הקליפ לסינגל הראשון, והוא פשוט מאכזב/בסדר זה קצת ירידה ברמה. נראה לי שזו הסיבה שקוטלים את הקליפ כל-כך. דבר נוסף שמשפיע היה הקליפ של אינוסנס[אם זה בכלל קליפ] שהוצע לתחרות. ביורק לא צריכה תחרויות, כמו שביורק לא צריכה את אנתוני. הקליפ של DI התחיל את העליה ברמת הקליפים, ועל וונדרלאסט אין מה לדבר

אני חושב שעניין הקליפים נובע מהסיבוב הופעות המטורף והארוך שהיא תכננה לעצמה. נקווה שהוא ייגמר, ונקבל קליפים או דיסק שוקולדי חדש.

 

[Pygmy puff]

מסכימה

אני חושבת שזה משהו שמפריע לרובנו, העניין של חוסר-השלמות של וולטה. אני חושבת שדווקא האחידות בסאונד שהיא ניסתה ליצור (?) בסופו של דבר פעלה לרעתה, כי אין אחידות באיכות של השירים. אתה צודק גם בקשר לקליפ של EI, לא חשבתי עליו בתור "הקליפ הראשון" אבל אני יכולב להבין את האכזבה כשמדובר במישהי עם היסטוריית קליפים מפוארת כמו ביורק. בעצם, הרי זה גם מה שהופך את וולטה לאלבום פחות מצלח, לא? האלבומים הקודמים של הגברת. כל אלבום שהיא תוציא עכשיו מיד יושווה לקטלוג הנכבד שלה, ועם כל הכבוד, להתעלות על קטלוג כמו שלה זו עבודה לא קלה בכלל. (איכשהו זה גרם לי להעריך את וולטה יותר עכשיו)

 

[plants and rags]

../images/Emo45.gif

יש רף שהמשיך לעלות ולעלות, למעשה מאז דביוט, ווולטה פשוט לא עמד ברף ש-B הציבה עם מדוזה ועם אלו שקדמו לו.

 

[סריט]

באמת שנה לוולטה?

לא שמתי לב. מתי הוא יצא? בנוגע לוולטה- על האלבום הזה נאמר עוד לפני שהוא יצא, שזה הולך להיות אלבום שנועד לבמה. בחיי, אם למישהו פה יצא לראות הקלטות מהופעות, במיוחד מהתקופה האחרונה, יכול לראות איזה שינוי ואיזה נפח השירים האלה קיבלו. ממש חיים חדשים. HOPE לדוגמא. אני ממש אהבתי את השיר הזה בהאזנות הראשונות שלי באלבום, אבל הוא לא תפס את כולם. בהופעה הוא פשוט מעולה. אחד השירים החזקים בהופעה שלה. הביטים מחודדים יותר ועם הבאסים והנגינה של התומאני הזה יש ממש חגיגה. דוגמא- http://www.youtube.com/watch?v=rry5yoyrR_0 וכך כל השירים. בלי יוצא מן הכלל, מקבלים גוונים חדשים ומרעננים בהופעה. אני ממש מחכה לאלבום ההופעה החיה שהובטח. הוא צריך להיות מעולה. תודה היירלום, השקעת

.

 

[plants and rags]

אין על מה

יש משהו בדברייך ללא ספק, אבל זה כאילו לא מאפשר למחול לוולטה עצמו. זאת אומרת, סליחה גברתי האלכוהוליסטית, אם זה אלבום שמיועד לבמה, תוציאי אותו רק בגרסה שהיא על הבמה.

 

[shlook]

אני כנראה המשוגע היחיד...

שפשוט מת על הדיסק הזה! לדעתי שלושת הדיסקים הכי טובים של ביורק הם הומוג'ניק, ווספרטין ווולטה. לדעתי הדיסק הזה פשוט מעולה וכל כך מיוחד. דיסק אחיד ומגובש שכל שיר ממנו הוא גאוניות שלא תמיד ברורה גם למעריצים של ביורק. אני בהחלט יכול להאזין לאלבום הזה ברצף ואני אוהב את כלללל הרצועות בו (חוץ מאינוסנס המעצבן). אני אוהב את ההשתפכויות והשירים הנמרחים וחוסר התבניתיות והחצוצורות המדהימות.וכן, גם אנתוני מצויין. בנוסף, אני אוהב גם את כל העיצוב, הגרפיקה והתלבושות שקשורים לאלבום ולסיבוב ההופעות בעקבותיו. הכל צבעוני ומיוחד ואקסטרווגנטי - כמו שרק ביורק יודעת לעשות. מטורף ומעורר השראה. אני אומר לכם, לוקח המון זמן להתרגל לאלבום הזה. פשוט "תסבלו" אותו ותשמעו ברצף כמה פעמים ואחרי זה הוא כבר לא יעזוב אותו ותבינו שזו פשוט גאונות צרופה!

 

[מיסטר זנגביל]

אני מאוד אוהב את וולטה

הוא לא מושלם כמו הומוג'ניק, אבל הוא עומד ברמה של השאר (בערך, אל תתפסו אותי במילה. אני שונא להשוות בין האלבומים של ביורקי). הבעייתיות היחידה היא הקושי בזרימה שלו. שלא כמו אלבומים אחרים של B, בוולטה יש התדרדרות רצינית ברצועות האמצע (מ- See Who You Are ועד Pneumonia). כשאני שומע את האלבום במלואו אני מרגיש כאילו מישהו אחר יצר את שלושת הרצועות הנ"ל, וזה בהחלט מטריד. ועדיין, יש כאן כמה פנינות אמיתיות.Innocence (ללא ספק הכי מוצלח באלבום), שיתופי הפעולה עם אנטוני, ושאר הסינגלים. בסופו של דבר אני מרגיש שהכל נעשה כאן במחשבה, שאולי אני באופן אישי קצת מתקשה להתחבר אליה.

 

[Esmena]

אחח,וולטה וולטה.

אני עוד זוכרת איך קניתי אותו,כן!בצליל כפר סבא(המהדרין ,וזה חשוב להדר,יאמרו "כפ"ס"),חמש דקות לפני שכפ"ס הפכה לעיר השנייה -או הראשונה-שלי.אחרי-או לפני-תל אביב כמובן.וכל זה מאוד מרשים בהתחשב בזה שהמיטה החוקית שלי נמצאת בראשל"צ.אבל --לא התכנסנו כאן כדי לדבר עליי או על המיטה שלי,אלא על וולטה,שקניתי בצליל כפ"ס בלי ששמעתי קודם אף שיר ממנו,כי זו ביורק. אז את earth intruders שמעתי לראשונה בהאזנה מרוכזת לאלבום ,וכמה שהוא כן פער לסתות. אני לא אגיד שהוא נגע בנימי נשמתי החשופים ,כי הוא לא-הוא לא בדיוק בלדת פסנתר-או פתילייה-אישית ונוגה;אבל מבחינת סאונד ומוזיקליות ומקוריות,קצב ו"תנועה" הו,כן.היה בו משהו כ"כ אחר ומוצלח;כבר ראיתי את השורה "ביורק עוד לא עשתה אלבום כזה" רצה בטירוף במשהו שאכתוב על האלבום.ציפיתי להמשך,למשהו עם אותה מקוריות,התלהבות ,התפרצות כישרון מרוכז ואולי גם כלים מוזיקליים דומים שכן ירטיט לי את הנשמה (כל הזכויות לאבי ביטר).אבל זה לא קרה. בא וונדרלאסט וההתחלה ריגשה והשורה ההיא המשיכה להתרוצץ לי בראש, אבל משהו היה חסר. ולמרבה הצער רוב האלבום יותר מזכיר לי את וונדרלסט ,ולא את Earth Intruders. באמת שיש מרכיבים יפים אבל תקראו לזה הפקה,תקראו לזה מיוזיקל ארג'נ-מ-מנטס או סתם פשוט יותר השקעה של ביורק כיוצרת ומבצעת,אבל וולטה, אני חושבת שהמונח הוא,מעט בדיאטה. דיאטת חלבונים.בהפוך,כאילו. הלאה,If you may: לקח לי הרבה זמן לשכנע את עצמי שהאורך של The dull flames of desire מוצדק,ושאפשר לצלול לתוכו ולהתמסטל. אני חושבת עדיין שהוא וI see who you are הם יופי של שירי אהבה עם קונספט לירי מעניין מגיעים ממקום בוגר יותר בחייה של ביורק מהידועים והמצוטטטים שלה , ויכולים להיות אחלה פסקול לקריאה(או לא בהכרח)על מארי אנטואנט והרוזן פרסן. ועדיין לא אומר שלא חסר משהו,בעיקר בשני.my juvenille גם הוא שיתוף פעולה מוצלח ,אולי טבעי יותר איפושהו, עם האנטון שמעניק סגירה מינמליסטית המדהדת לסגירה היהפהפייה של ווספרטיין והוא ללא ספק מסתדר טוב גם במינמליזם ובלי דיאטת השמנה. יש בו משהו כנה מאוד,חם מאוד והוא מעניק יופי של חור הצצה לעלוקות הרכילות הגועליות שבינינו ,שעוקבות כבר שנים אחרי חייה הלא-כ"כ-מקצועיים של ביורק. אינוסנס זה שיר מגניב רצח. הוא כ"כ שיר של כוסית -טימבה -אבל זו ביורק והטריקיות הזו (נו פאן אינטדד )מורגשת בכל שנייה.מגניב,מגניב,מגניב,מגניב זו המילה(ושוב-לא מרטיט כל נים ונים בנשמה.מגניב).באיזשהו מקום נסתר וחבוי היטב, לקומנקטיביות הזו פיללתי מביורקתי. זה מזכיר את פוסט אם היה נעשה היום ואני,אני דוערת קדימה. דילקר אינפדנס מרשים בנועזתו ,בפלוטו- בפוליטית שלו,ומסוגל גם לסחוף אותי. הוא חד,חזק, ראשוני ופראי ואני מקווה שגם אותנטי בכל זה. אבל מה לעשות,כנראה שאני יותר מדיי בורגנית ועגמומית,וגם פלוטו מעולם לא היה להיט גדול אצלי .מה שכן הם שני השירים היחידים שכשאני מאזינה להם מתוך שינה,אני פאקינג מתעוררת באמצע. ואז נותרים עם שלושת האחרים. מה לעשות,שירים שגם בתור ביסיידים הם לא הכי-הכי דחופים לעולם. המקצב הלטיני בHope תמוה(והשורה הזו עושה לי כלא-סמולנית,רע) וורטרבה ביי וורטרבה היה יכול להישאר בכיף בפסקול של סרט עם לוויתנים(לא לשחרר את ווילי,השני.לא ,לא השני)והשיר עם הדלקת ריאות,אממ, קולות של נמל..מעבים את הקונספט של האלבום, או משהו? ושוב-דיאטה.דיאטה להשמנה הייתה עוזרת.באמת יכול להיות שמתחבאים פה שלושה שירים טובים מאוד אבל בוולטה לא ראינו את זה.בלייב?אולי. אני מפללת לראות אותה בלייב ביולי.בינתיים קניתי את האלבום ובו הם לא הכי מספקים ולכן אני מפללת לראות אותה בלייב בשירים אחרים,כאלה שחורכים את הדיסקמן שלי [מה,על מה אתם מסתכלים?]כבר כמה שנים.האלבום הזה לא חרך, ומעטים אלו שכן-הייתה לי שנה טרופה ביותר. אולי הוא היה,אם באמת היא הייתה מוציאה את האלבום שעליו הייתי יכולה להגיד-ביורק לא הוציאה אלבום כזה.בינתיים,נשארתי עם ההרגשה שביורק באמת לא הוציאה אלבום כזה.כאילו,אלבום שקראו לו"וולטה".עם עטיפה אדומה. ומדבקה.האא,מדבקה!ביורק עוד אף פעם לא הוציאה אלבום---שעל העטיפה שלו הייתה מדבקה! (אני עדיין מעדיפה לקלף לוולווט אנדרדראונד את הבננה הוורודה ולראות מה יש מתחתיה].