חולת המירוץ
New member
שנה למסע....
אז אחרי שחפרתי לכם שבוע שלם שעוד כמה ימים זה שנה למסע שלי בפולין, אז היום הזה הגיע. שנה שעברה באוקטובר 2004 טסתי לפולין. לא ידעתי בדיוק למה לצפות, לא ידעתי איך זה ישפיע עלי אבל ידעתי דבר אחד אני שם בשביל לזכור. 7 הימים שהייתי בפולין עברו מאוד מהר, לוח זמנים צפוף, מאובטחים ע"י השב"כ והמשטרה הפולנית, עוברים ממקום למקום מתייחדים לפעמים ולפעמים רק חולפים. עומדים במחנות השמדה ושרים את ההימנון, עומדים מחובקים אולי בגלל הקור ואולי בגלל שפשוט קשה לעכל. בערב במלון מדברים, כל אחד מדבר ופורק את מה שראה וחווה באותו היום. שומעים הסברים מפי המדריכה והמחשבות נודדות לאז, מנסים לחשוב איך היה פה אז ואיך אנשים שרדו בתת- תנאים. חוזרים לארץ, פתאום מבינים קצת יותר מה זאת מדינת ישראל, פתאום יש חשיבות מכרעת למשפחה לחברים לבית הספר. מנסים לחזור לשגרה, חלק מצליחים ולחק זה לוקח קצת יותר זמן וספק אם הם בכלל חוזרים. אני יודעת אישית שאצלי זה לא רק עניין חולף ועברה כבר שנה ויעברו עוד כמה שנים, אני לפולין עוד אחזור ואני עוד אספר את הסיפור ואדאג שיהיה מי שיעביר הלאה..................... "שיגידו לי שואה"- סמדר פולק " עכשיו כשיגידו לי - 'שואה' כבר לא אצטרך לדמיין. עכשיו כשיגידו לי - 'שואה' כבר לא אצטרך להפעיל את כל נימי הנפש כדי להרגיש... עכשיו שיגידו לי - 'שואה' אני אראה הכל בצבעים ניגר מתוך תאי המוח האפורים כי עכשיו כשיגידו לי - 'שואה' אני אדע את הכל את כל הפרטים המצמררים ושוב אני ארגיש רחוקה כל כך קטנה עד כדי שיגעון ושוב לא אבין... " שיגידו לי שואה אני אגיד גם אני הייתי שם........ משלחת 255 אוקטובר 2004 "לזכור ולא לשכוח...........
אז אחרי שחפרתי לכם שבוע שלם שעוד כמה ימים זה שנה למסע שלי בפולין, אז היום הזה הגיע. שנה שעברה באוקטובר 2004 טסתי לפולין. לא ידעתי בדיוק למה לצפות, לא ידעתי איך זה ישפיע עלי אבל ידעתי דבר אחד אני שם בשביל לזכור. 7 הימים שהייתי בפולין עברו מאוד מהר, לוח זמנים צפוף, מאובטחים ע"י השב"כ והמשטרה הפולנית, עוברים ממקום למקום מתייחדים לפעמים ולפעמים רק חולפים. עומדים במחנות השמדה ושרים את ההימנון, עומדים מחובקים אולי בגלל הקור ואולי בגלל שפשוט קשה לעכל. בערב במלון מדברים, כל אחד מדבר ופורק את מה שראה וחווה באותו היום. שומעים הסברים מפי המדריכה והמחשבות נודדות לאז, מנסים לחשוב איך היה פה אז ואיך אנשים שרדו בתת- תנאים. חוזרים לארץ, פתאום מבינים קצת יותר מה זאת מדינת ישראל, פתאום יש חשיבות מכרעת למשפחה לחברים לבית הספר. מנסים לחזור לשגרה, חלק מצליחים ולחק זה לוקח קצת יותר זמן וספק אם הם בכלל חוזרים. אני יודעת אישית שאצלי זה לא רק עניין חולף ועברה כבר שנה ויעברו עוד כמה שנים, אני לפולין עוד אחזור ואני עוד אספר את הסיפור ואדאג שיהיה מי שיעביר הלאה..................... "שיגידו לי שואה"- סמדר פולק " עכשיו כשיגידו לי - 'שואה' כבר לא אצטרך לדמיין. עכשיו כשיגידו לי - 'שואה' כבר לא אצטרך להפעיל את כל נימי הנפש כדי להרגיש... עכשיו שיגידו לי - 'שואה' אני אראה הכל בצבעים ניגר מתוך תאי המוח האפורים כי עכשיו כשיגידו לי - 'שואה' אני אדע את הכל את כל הפרטים המצמררים ושוב אני ארגיש רחוקה כל כך קטנה עד כדי שיגעון ושוב לא אבין... " שיגידו לי שואה אני אגיד גם אני הייתי שם........ משלחת 255 אוקטובר 2004 "לזכור ולא לשכוח...........