שנה.
היום זה שנה שאני לא נוגעת בחומרים. לא סוכר, לא קמח לבן, לא תפוחי אדמה, לא פסטות. שנה. אני לא קוראת לזה נקיון, כי הנפילה בכמויות הופכת את זה למשהו אחר, אני כן אוכלת בכפייתיות, אבל תודה לאל, בחומרים לא נפלתי. שנה. אולי אני כן צריכה להיות היום אסירת תודה, לראות שכן עשיתי איזשהי דרך, כי עברה שנה ולא נגעתי בחומרים שבעבר היו הכל בשבילי, היו הסמים הכי קשים בשבילי, שצרכתי בלי סוף. כשהתחלתי חשבתי שאני לא יחזיק מעמד יום אחד בלי קצת מהחומרים האלה, והנה עברה שנה. העובדה שאני מופתעת מעידה שאבדה לי האמונה וזה חבל... אבל בכל זאת, עברה שנה...
היום זה שנה שאני לא נוגעת בחומרים. לא סוכר, לא קמח לבן, לא תפוחי אדמה, לא פסטות. שנה. אני לא קוראת לזה נקיון, כי הנפילה בכמויות הופכת את זה למשהו אחר, אני כן אוכלת בכפייתיות, אבל תודה לאל, בחומרים לא נפלתי. שנה. אולי אני כן צריכה להיות היום אסירת תודה, לראות שכן עשיתי איזשהי דרך, כי עברה שנה ולא נגעתי בחומרים שבעבר היו הכל בשבילי, היו הסמים הכי קשים בשבילי, שצרכתי בלי סוף. כשהתחלתי חשבתי שאני לא יחזיק מעמד יום אחד בלי קצת מהחומרים האלה, והנה עברה שנה. העובדה שאני מופתעת מעידה שאבדה לי האמונה וזה חבל... אבל בכל זאת, עברה שנה...
