שנה.
קמתי הבוקר והעיניים שרפו לי. אני חושבת שחלמתי עליך. נסעתי לעבודה והיה לי קשה לפקוח את העיניים כל הנסיעה. הם פשוט לא הפסיקו לשרוף לי. כל היום רק דמעתי. אפילו עכשיו כשאני כותבת אני דומעת. יכול להיות שמשהו שם למעלה מזכיר לי אותך. אולי אתה נכנס למחשבות שלי בכוח כדי שאני אזכר בך. כדי לבקש ממני באיזושהי דרך סליחה על זה שעזבת אותי ככה. על זה שעזבת את כולנו. ועוד בדרך כל כך מכוערת. אני בחיים לא אבין אותך. ואני בחיים לא אסלח לך. כי היה לך את כל מה שבנאדם רוצה בחיים. כולם אבל כולם כולם, אהבו אותך. העריצו אותך. נהנו להיות בחברתך ולצחוק מכל הבדיחות שלך. היית דמות חינוכית בשבילי ובשביל עוד מאות בני נוער שהכירו אותך ולקחו ממך דוגמא. ראו בך דמות שצריך ללמוד ממנה. היה לך ג'וב חשוב. שמרת על אנשים. נראית טוב. היתה לך חברה. היתה לך משפחה גדולה שאהבה אותך.ואני בחיים לא אבין למה לא ביקשת עזרה. למה לא ניסית לדבר עם מישהו על הדבר הנוראי הזה,שאף אחד לא יודע מה הוא, שהציק לך שבגללו החלטת לברוח. לגמור את החיים שלך שנראו כל כך טובים. כואב לי לחשוב שבזבזת אותם ככה. שבשניה אחת של אי שפיות, הצלחת לאזור אומץ רב כל כך ולירות כדור אחד. כדור אחד ! בראש שלך. כואב לי עליך. כואב לי לחשוב שאני בחיים לא אראה אותך. שאני לא אוכל לבקש ממך עצות. שאני לא אשמע אותך צוחק יותר. שאני לא אצחק ממך. כואב לי, שאכזבת אותי. שנתתי בך אמון. שאהבתי אותך. ואכזבת אותי. אמרת לי להתמודד עם הבעיות שלי, ואתה בעצמך לא התמודדת. אומרים לי הרבה אנשים, ש"חבל" אומרים על מי שמת. קשה לי לתאר את האובדן שלך במילה כל כך שיגרתית וקטנה. אופיר, אני מתגעגעת אליך. ואני תמיד אזכור אותך. גם אם זה בדרך של כעס. תשמור עליי שם למעלה. תשמור שיהיה לי טוב. ידעת פעם איך לעשות את זה.
קמתי הבוקר והעיניים שרפו לי. אני חושבת שחלמתי עליך. נסעתי לעבודה והיה לי קשה לפקוח את העיניים כל הנסיעה. הם פשוט לא הפסיקו לשרוף לי. כל היום רק דמעתי. אפילו עכשיו כשאני כותבת אני דומעת. יכול להיות שמשהו שם למעלה מזכיר לי אותך. אולי אתה נכנס למחשבות שלי בכוח כדי שאני אזכר בך. כדי לבקש ממני באיזושהי דרך סליחה על זה שעזבת אותי ככה. על זה שעזבת את כולנו. ועוד בדרך כל כך מכוערת. אני בחיים לא אבין אותך. ואני בחיים לא אסלח לך. כי היה לך את כל מה שבנאדם רוצה בחיים. כולם אבל כולם כולם, אהבו אותך. העריצו אותך. נהנו להיות בחברתך ולצחוק מכל הבדיחות שלך. היית דמות חינוכית בשבילי ובשביל עוד מאות בני נוער שהכירו אותך ולקחו ממך דוגמא. ראו בך דמות שצריך ללמוד ממנה. היה לך ג'וב חשוב. שמרת על אנשים. נראית טוב. היתה לך חברה. היתה לך משפחה גדולה שאהבה אותך.ואני בחיים לא אבין למה לא ביקשת עזרה. למה לא ניסית לדבר עם מישהו על הדבר הנוראי הזה,שאף אחד לא יודע מה הוא, שהציק לך שבגללו החלטת לברוח. לגמור את החיים שלך שנראו כל כך טובים. כואב לי לחשוב שבזבזת אותם ככה. שבשניה אחת של אי שפיות, הצלחת לאזור אומץ רב כל כך ולירות כדור אחד. כדור אחד ! בראש שלך. כואב לי עליך. כואב לי לחשוב שאני בחיים לא אראה אותך. שאני לא אוכל לבקש ממך עצות. שאני לא אשמע אותך צוחק יותר. שאני לא אצחק ממך. כואב לי, שאכזבת אותי. שנתתי בך אמון. שאהבתי אותך. ואכזבת אותי. אמרת לי להתמודד עם הבעיות שלי, ואתה בעצמך לא התמודדת. אומרים לי הרבה אנשים, ש"חבל" אומרים על מי שמת. קשה לי לתאר את האובדן שלך במילה כל כך שיגרתית וקטנה. אופיר, אני מתגעגעת אליך. ואני תמיד אזכור אותך. גם אם זה בדרך של כעס. תשמור עליי שם למעלה. תשמור שיהיה לי טוב. ידעת פעם איך לעשות את זה.
