שנות השמונים - או - איך הכל התחיל
שלום...... בתור "זקן השבט" פה, נתבקשתי לכתוב פה מאמר על דפשמוד. אבל אי אפשר לכתוב על דפשמוד בלי לכתוב משהו על הגל החדש ועל שנות ה 80. וגם אי אפשר לכתוב על הגל החדש בלי להזכיר מאיפה הוא בא ולאן הוא התפתח בשנות ה 80, ולמה מייחסים לתקופה הזו של שנות ה 80 חשיבות של כך רבה מבחינה מוסיקלית. אז... לפניכם סקירה קצרה, בלתי מחייבת, על "איך הכל התחיל" ואיך היגענו למה שהיגענו. (לאן היגענו?.... מממ... שאלה טובה.) בשנות החמישים אלה היו ביל היילי , אלביס פרסלי, ובאדי הולי שהביאו לעולם את הרוק´נ´רול. בשנות השישים – הביטלס, בוב דילן, האבנים המתגלגלות, ג´ימי הנדריקס, ג´ים מוריסון ו"הדלתות". . לכל אחד היה את הייחוד שלו כמובן, אבל כולם עשו את אותו הדבר: מוסיקת רוק´נ´רול, אפופה בסמים ובמריחואנה, כששיאו בפסטיבל וודסטוק ב 1969. בשנות השבעים זה היה דיויד בואי, החייזר המוזר, הפינק פלוייד, המוסיקה הפופולרית באמצע שנות ה 70 התחלקה לשניים: האמנים הגדולים ששרדו את ה 60 ושגדלו על התקופה – האבנים המתגלגלות, לד זפלין, סגול כהה, פינק פלוייד, ברוס ספרינגסטין… הם המשיכו בשלהם, עשו רוק, מילאו אצטדיונים, דיברו על אהבה, שלום ואחווה ובעיות חברתיות. הכיוון השני הגיע מצד המוסיקה השחורה, והמציא את הדיסקו. דונה סאמר, אדמה רוח ואש, הבי גיז… השיא כמובן – בסרט "שגעון המוסיקה" בכיכובו של ג´ון טרבולטה. ואז הגיע הפאנק, בדיוק בשנת השיא של הדיסקו. בשנה של "שגעון המוסיקה " והבי ג´יז הגיעו ה"סקס פיסטולס". להקה בעלת תספורת משונה, צלילי גיטרות מחרישות אזניים, צעירים מתפרעים זועמים ורעבים לתהילה ולפרובוקציות חברתיות. בעקבותם קמו להקות רבות נוספות, שרק מעטות שרדו תקופה: החונקים, הקלאש… וכמו תמיד – על כל מהפיכה קמה מהפיכה חדשה והפוכה, וכאן היגענו לעינינינו. מה שנקרא אז "הגל החדש", NEW WAVE, או גם "הרומנטיקנים החדשים". חיפשו אז את ההיפך מהפאנק ומהרוק. . עשרות ואפילו מאות של להקות "ניו ווייב" צצו בסוף שנות השבעים / תחילת השמונים. לבושים בחליפות, מעונבים בעניבות. מסורקים ומסופרים כמו ילדים טובים, מאופרים ומצוחצחים. אין עוד גיטרה ומגברים מרעישים, יש סינטיסייזר. מוסיקה אלקטרונית, נקייה. אין מתופף שישבור את התופים בהופעה, אין גיטריסטים שירסקו את הגיטרות או יעלו אותן באש. רק סינטיסייזרים. תיכנותים של מחשבים וסיקוו´נסרים. סאונדים מתוקים וילדותיים משהו, להחליף את הרעש שהיה בפאנק. זו היתה ההתחלה של קראפטוורק, חלוצת המוסיקה האלקטרונית, דפשמוד, ספנדאו בלט, דוראן דוראן, ויסאז´, תאומי תומפסון, אולטראווקס, הליגה האנושית, TALK TALK , OMD, ומושג חדש – "צמד". לא היו צריכים עוד 10 אנשים בלהקה. מספיק שניים… בין הבולטים: SOFT CELL , TEARS FOR FEARS , BLANCMANGE, ABC, YAZOO, EURYTHMICS, ועוד רבות וטובות. האמנים הבולטים זאן מישל זאר הצרפתי, גארי ניומן שהשפיע רבות על צביקה פיק שלנו, יותר מאוחר גם בוי ג´ורג´, הווארד ג´ונס, ניק קרשאו, ועוד ועוד……. חלק בלתי נפרד משנות ה 80, ללא ספק, היה לרשת הטלויזיה MTV שהחלה לשדר ב 1 באוגוסט 1981. 12 שניות אחרי שהחלו השידורים, כבר הוגשה נגדה תלונה במשטרה. הקליפ הראשון ששודר, VIDEO KILLED THE RADIO STAR שיקף בדיוק מה שעמד להתרחש. להקות חדשות ניצלו את עידן הוידאו לטובתן והמראה החיצוני שלהם היה לא פחות חשוב מהמוסיקה שהם עשו. אמנים השקיעו מליונים כדי לקדם את המוסיקה שלהם באמצעות המדיום הטלויזיוני החדש. מייקל ג´קסון היה אחד החלוצים בתחום, כשכל וידאו קליפ שלו הושקע בתקציבי ענק למען אותה מטרה נעלה, וכמובן דוראן דוראן, שכל קליפ שלהם צולם במקום אקזוטי ומהמם ברחבי העולם. נחזור לארצנו הקטנה - זה היה אבא של יוסי שריד שאסר להכניס לארץ את הביטלס ב 1964, בטענה שזה עלול לקלקל את הנוער. ישראל תמיד נשארה מאחור, מה לעשות. כשבחוץ היתה התפתחות מוסיקלית בלתי פוסקת. שנות השישים הגיעו אלינו בשנות השבעים, ושנות השבעים בתחילת השמונים. אולי בעקבות אותה טלויזיה, אם טי וי, היינו יותר חשופים למה שקורה בחו"ל, ולכן בשנות ה 80, כאן בישראל, אזרנו אומץ וניסינו לחקות את מה שקורה בחוץ, ואני חושב שגם הצלחנו לא רע. בשנות ה 80 היה שיגשוג של מועדוני ני וו´ייב בת"א, (פינגווין, שירוקו, ליקוויד, קולנוע דן, כולם ז"ל), להקות ניו וו´יב ביקרו אותנו ללא הפסקה , רובן אפילו בתחילת דרכן, עשו כאן את הופעותיהן הראשונות, ורק בודדות נזכיר כאן – מארק אלמונד, סוזי והבנשיז (שהגיטריסט שליווה אותה פה בהופעה היה רוברט סמית מה"קיור", BLUE ZOO, FIXX, CLASSIX NOUVEAUX, NINA HAGEN והרשימה ארוכה ארוכה….. להקת מינימל קומפקט, שהיו חברים בה רמי פורטיס, ברי סחרוף , סמי בירנבך ומלכה שפיגל עשתה חייל בחו"ל, שם גרה ושהתה, בעקבותיה גם להקת "סיאם" האגדית. להקות ניו וו´יב ישראליות – "הקליק", "זאן קונפליקט", "כרומוזום", "היחידה לטיפול נמרץ", שלושת האחרונות היו תחת שרביטם של פורטיס / סחרוף/ /בירנבך. הקדימו את זמנם בכמה שנים טובות, חיקו את מה שקרה בחו"ל, הביאו לארצנו הקטנטונת את מה שלא הגיע בעצמו – ז´אנר חדש של מוסיקה, אופנה, תסרוקות, איפור, והופעה. אני יודע שאי אפשר במאמר וחצי לתאר את כל מה שהיה בשנות ה 80, היה גם רוק, היה גם דיסקו ויורופופ, נכון, אבל על זה אולי בפעם אחרת.