שנות ה-20 לחיינו....היפים והזוהרים!!

[פארלין]

שנות ה-20 לחיינו....היפים והזוהרים!!

או שלא..

סתם צורך לפרוק,כי אין כ"כ איפה-ראו הוזהרתם!!

מוצאת את עצמי בתקופה האחרונה שכבר לא זכור לי מתי בידיוק התחילה (זה התחיל לפני החורף!)...
יושבת לי עם עצמי בבית.

כל החברות: רחוקות,בוחרות להתעסק בלימודים/עם החבר/עם הדימיון/עם המיטה...ולא לצאת! להתנסות,לחוות מקומות חדשים...מה שגורם לי להכנס לשגרה מאעפנה שכזאת, ולוותר בקלות על יציאות...ולפעמים אני חושבת עם עצמי שזה ממש מבאס, וחבל שאני לא מצליחה להכיר עוד אנשים חדשים בחיי או יותר נכון מצליחה להוציא את אותם קשרים מעבר לזמן הלימודים נגיד...

ונתקלתי כבר בכמה הצעות מהשותפה שלי לדירה לצאת והכל כשאני בירושלים,אבל איכשהו הרצון לישון את המינימום,העובדה שאני צריכה ללמוד לא מעט (תקפ' מבחנים קרבה,הגשה עבודות) ו...עוד שלל תירוצים! -מרגיש לי שאני נשחקת...=/

נכון יש רגעים שאני צוחקת ונהנת מהיום יום, ויש יציאות נחמדות/טעימות/משעשעות אבל חסר לי משהו... אני יכולה לספור על כף יד אחת (וזה פחות מ-5 אצבעות!) את מס' היציאות מהם חזרתי מסופקת..
(נכון ששנה שעברה לאורך תקופה עברתי שינוי לא קטן שהשפיע לא מעט על מקומי ומידת השתתפותי ביציאות,אבל זה עבר,נגמר ומאז וגם תוך כדי אצלנו בחבורה כבר אז זה הרגיש לא להיט...)

 

[Optimistic Girl]

ומה כל מה שאת אמרת,
מה את היית הכי רוצה שיקרה?

 

[פארלין]

מזתומרת?

פשוט לצאת....(ולא לבית של מישהו!)

 

[לפרוש כנפיים ולעוף]

מה זה אומר לצאת מבחינתך?

מסיבות ודאנסברים וקרחנות אקסטות עד אור הבוקר?
או מסעדות פאבים קולנוע ובתי קפה?
(אגב ידוע שהסוג הראשון קצת נשחק כשנמצאים בתקופות לחוצות או חורשים במבחנים ובעבודה, גם אצל מי שחובב בילויים כאלה.. ואם יש חבר יש אפילו פחות מוטיבציה להשתגע, בעיקר בחורף, זה לפי מה שאני ראיתי מסביבי לפחות..)

 

[פארלין]

אממ.... שילוב הייתי אומרת

מסיבות ודאנסברים פעם ב...עם פאבים,קולנוע ובתי קפה צריך איזון בהכל...

אני חושבת שלפעמים זה עניין של אינטרסים והאנשים שסביבך...
יש לי חברה שמזמן הכריזה שהיא לא אוהבת מסיבות ופאבים, והנה מאז שהתחילה את לימודיה ומצאה חברים חדשים היא לא מפסיקה מידי שבוע לצאת לפאבים ומסיבות...- ואני כן מבינה את זה באיזשהו מקום,שיש אנשים ששוחפים יותר,מעניינים,חדשים ואתה רוצה להרגיש שייך...

ויש את הרגע שאתה מרגיש שהנה אתה מתחיל להנות ובידיוק כל השאר רוצים להתקפל...=/

 

[Purple Mushroom]

אולי צריכה שינוי יסודי ועמוק.

כנראה חסר משהו. ממליץ שוב, (עדיין לא סיימתי את הספר,כמעט 3 שנים)" על ספר הסודות, או ספר ניו אייג'י אחר.
ממליץ לך גם לשנות משהו, להחשף לשונה. ולחפש את האהבה (אהבה כללית ,ולא זוגית), כדי למצוא את עצמך.
גם אולי מדיטציה או יוגה. ויכולה להמשיך להתכתב כאן, אולי יהיו תובנות פורצות דרך.

ממליץ רק בסוף. (לא חובה), ללחוץ על 3 הלינקים שלי בחתימה, במיוחד למהפכה של אהבה, אולי זה יביא את השינוי המיוחל.
בהצלחה בלימודים, ובלוח זמנים, וסדרי עדיפויות, יהיה טוב

א.א.

=]

 

[פארלין]

תודה על כל ההצלחות

את האמת אני ממש לא מתחברת לכל סגנון הספרים הזה....
אבל כן מנסה לאמץ את שאר הדברים שאמרת.

 

[GeJuFan]

אני מבינה אותך

אני גם במקום דומה, סטודנטית במשרה מלאה וזה שוחק במיוחד בתקופה שיש עומס לקראת מבחני אמצע או סוף הסמסטר.

הקטע הוא לנסות לשלב. אם סיימת את רוב מה שרצית לעשות באותו היום ואין לך צורך לקום למחרת ממש מוקדם והזמינו אותך לצאת, אז תצאי. אם השותפה מזמינה אותך לכי איתה!

או שתחפשי עוד חברים. זו התשובה שלי אלייך. זה לא קל, תאמיני לי שזה לא קל. אבל אם יש לך תחומי עניין כלשהם, תחביבים שווה לבדוק את זה אולי יש קבוצות שאת יכולה לצטרף אליהם ולהכיר אנשים חדשים.

 

[פארלין]

האמת חיפשית חוגים כאלו ואחרים...

אבל זה בדר"כ לא מתאים ללו"ז/למיקום ועוד כמה סיבות...(נשמע כמו תירוצים,אה? חח)
כן קשה באמת להכניס לחיים פתאום ככה עוד מחויבויות...נראה נמשיך לחפש

תודה בכל מקרה על ההתייחסות

 

[LINKING5]

חייבת להתייחס

אז אני לא רווקה( את רווקה נכון?)
ואני סטודנטית כבר המון זמן, עם קושי בלסדר סדרי עדיפויוצת ( לכן התואר נמרח כבר שנים ... )לאחרונה עברתי עם בעלי ( שנתיים ) לעיר שרחוקה שעת נסיעה מכל החברים בעיר הולדתי, דווקא בגלל המעבר הבנתי על כמה שהם רחוקים מלהיות חברים,התרחקתי מהרבה, לא מזמינים אותנו כי אנחנו לא באזור( למרות שהרבה פעמים בסופש אנחנו מגיעים ), הכאב הזה שאת מרגישה שבא לך לצאת ולהנות אני כבר שנתיים פלוס עם הרגשת כאב על כמה שזה חסר לי...
אבל... לאחרונה אני חושבת אחרת משנה את הגישה -
המרחק הזה והאי יציאות: זה למען מטרה חשובה שתהייה לנון קרירה שנרוויח יפה ובזמן הזה נוכל לבלות ולהנות בכיף בלי מצפון, אז אצלי המרחק גם בגלל שיש לי עבודה פה באזור ויש לי את השקט שלי עם בעלי ואת החיים שלנו אחד עם השני.

אני רואה כך את החיים, נורא מזדהה איתך ולכן הרגשתי צורך לשתף.
תסתכלי על החיובי התקופה הזאת היא שלך עם עצמך, הרבה לא נמצאים במאבק שלך עכשיו לעבור עוד מבחן לסיים עוד עבודה להבין עוד פרק...

 

[פארלין]

קודם כל תודה על ההתייחסות!

זה נחמד באיזשהו מקום לשמוע שמדובר בהרגשה ומצב שעובר על אחרים...צרת רבים חצי נחמה?

ואני ממש מקנאה ביכולת של אנשים ליהיות שלמים עם אורח החיים שלהם,עם אותו "מאבק" שאת מדברת עליו...

אבל לצערי אני מוקפת באנשים המנהלים אותו "מאבק"...ככה שקשה לתת לעצמי נקודות זכות בעניין חח
ובאמת צריך לנסות לשלב את הדברים, למרות שיש תקופות שזה לא תמיד יוצא...

ואני חייבת לציין את העובדה שזה לא רק עניין של עדיפויות מבחינתי, זה פשוט העובדה שבמהלך השבוע בלימודים האנשים שאני איתם יותר בקשר,שאיתם התחברתי הם פחות הבליינים אם אפשר להגיד ככה.... במהלך היום לימודים ממש טוב לי איתם!
והבליינים המעטים שיש אין לי איתם כ"כ את החיבור הזה...שנה שעברה היו כמה יציאות בודדות,אבל זה לא זה.
והחברים מהבית כמו שאני קוראת להם הכירו חברים נוספים, ואני לא מהנדחפים... ולפעמים יש תחושה שכל אחד שומר את החברים החדשים שלו לעצמו..
זה תקף לירושלים איפה שאני לומדת

וכשאני חוזרת בסופ"שים הביתה... זאתי עם החבר, לשניה אין כוח,האחרת צריכה ללמוד... - קיצר סבתות כמו שאנחנו נוהגות לכנות את עצמנו

 

[GeJuFan]

תראי, זה גם עניין של התבגרות

אני לא יודעת מהו הגיל המדויק שלך, כתוב 18 אבל אני מניחה שיותר?

ככל שמתבגרים יש יותר אחריות, ויותר מטלות ואין מה לעשות.
אם תשאלי אותי כל סרטי המתבגרים האמריקאיים למיניהם על הלימודים באוניברסיטה עושים מה זה עוול, הם מראים לנו משהו שהוא לא בהכרח אמיתי, לא לרבים מהאוכלוסייה. אגב כמי שלומדת בקולג' בארה"ב אני יכולה לומר לך שמה שבסרטים גם לא בהכרח תקף לקולג'ים בארה"ב (טוב לפחות לא בהכרח לקולג' שבו אני לומדת, למרות שאני מודה אני חיה מחוץ למעונות ואני מבוגרת מרוב חברי לספסל הלימודים אז יכול להיות שדברים קורים ואין לי מושג מהם).

בכל מקרה, זה לוקח זמן, וזה לא קל. אבל אני באמת ממליצה לנסות למצוא תחביבים, לקחת קורס בשבת של משהו שמעניין אותך. אני למשל מאד מתעניינת בציור וצילום (וזה גם עוזר לי בלימודים) אז אני מתכננת בקיץ הקרוב לעבוד על העניין הזה.