שניים ,כמו זוג עיניים.
אז את פוגשת בו , לא כל כך בררנית ,הרי את הטעויות עדיין לא עשית , לא היה לך ממה בדיוק ללמוד ,מהיכן להפיק לקחים, יש טיפ טיפה אהבה , כך חשבת ,הרי אז ,עדיין לא ידעת להגדיר מה זו אהבה. אז מתחתנים ,-שייבה ,חופה ,ורב שמקדש ,וגם דורש טיפ, ולא טיפ טיפה. ואת הרה לו , נפיחויות ונפיחות,ומשקל עודף ,ותנועות בתוך הרחם ,היי ,זה חי ונושם, והחזה ממש לא מקל, ואת יולדת, שומעים צרחות של תינוק מבעד לחלון, טיטולים ומטרנות ובקבוקים והרתחות , ומחלות ותרופות , ובגדים קטנטנים תלויים על חבל בחצר האחרוית. עוברים כמה שנים, בנתיים הספקת להשיל מעלייך את זכרונות ההריון הראשון... ושוב את הרה לו ,שוב אותם תחושות,תנועות בתוך הרחם ,כעין שריר שזז ,נעים ,לא נורא , הפעם את יותר נזהרת ,שומרת על תזונה נכונה ,ממשיכה בהליכה היומית , עד החודש האחרון. שמחה , הפעם יש לך בן. מה רע ? שניים משני המינים ,ממש מושלמת , והנה בערב הולכים יחד לבדוק ,לכסות,כבר לא ילד אחד , בודקים את נשימתם של שני הילדים , "המשפחה מתרחבת,"הוא אומר לך בשמחה , יש לה אח ,יש לו אחות ,מסודרים , אחד בעגלה ,ואחת כבר למדה ללכת,-אוחזת בידה בעגלה , אחרי שנה ,את מרגישה אותם יותר -שניים, אחד מכל צד אוחז בידייך, אחר כך באות המריבות ,חלוקה צודקת ,אפליוות ,-כך הם חושבים , למה לה כן לי לא, מריבות, שירטון, נשארת לבד , מגדלת שני ילדים , היום ,יום ראשון בבית הספר , הוא מול כיתתה של אחותו ,היא צופה בו ,משגיחה עליו בהפסקות אחים או לא? נחמד , את מתרגשת ,מזילה דמעה ,-לבד. אין לך את מי לשתף,אין לך על מי לכעוס ,אין לך , לא כי הוא לא מרגיז , לא כי הוא לא הגיע , שנה ראשונה שלא כעסת עליו ,על כך שלא הגיע , כי הוא בעצם "איננו", רק עכשיו מעכלת...... וואו. רמז. סתם חשבתי בקול רם.
אז את פוגשת בו , לא כל כך בררנית ,הרי את הטעויות עדיין לא עשית , לא היה לך ממה בדיוק ללמוד ,מהיכן להפיק לקחים, יש טיפ טיפה אהבה , כך חשבת ,הרי אז ,עדיין לא ידעת להגדיר מה זו אהבה. אז מתחתנים ,-שייבה ,חופה ,ורב שמקדש ,וגם דורש טיפ, ולא טיפ טיפה. ואת הרה לו , נפיחויות ונפיחות,ומשקל עודף ,ותנועות בתוך הרחם ,היי ,זה חי ונושם, והחזה ממש לא מקל, ואת יולדת, שומעים צרחות של תינוק מבעד לחלון, טיטולים ומטרנות ובקבוקים והרתחות , ומחלות ותרופות , ובגדים קטנטנים תלויים על חבל בחצר האחרוית. עוברים כמה שנים, בנתיים הספקת להשיל מעלייך את זכרונות ההריון הראשון... ושוב את הרה לו ,שוב אותם תחושות,תנועות בתוך הרחם ,כעין שריר שזז ,נעים ,לא נורא , הפעם את יותר נזהרת ,שומרת על תזונה נכונה ,ממשיכה בהליכה היומית , עד החודש האחרון. שמחה , הפעם יש לך בן. מה רע ? שניים משני המינים ,ממש מושלמת , והנה בערב הולכים יחד לבדוק ,לכסות,כבר לא ילד אחד , בודקים את נשימתם של שני הילדים , "המשפחה מתרחבת,"הוא אומר לך בשמחה , יש לה אח ,יש לו אחות ,מסודרים , אחד בעגלה ,ואחת כבר למדה ללכת,-אוחזת בידה בעגלה , אחרי שנה ,את מרגישה אותם יותר -שניים, אחד מכל צד אוחז בידייך, אחר כך באות המריבות ,חלוקה צודקת ,אפליוות ,-כך הם חושבים , למה לה כן לי לא, מריבות, שירטון, נשארת לבד , מגדלת שני ילדים , היום ,יום ראשון בבית הספר , הוא מול כיתתה של אחותו ,היא צופה בו ,משגיחה עליו בהפסקות אחים או לא? נחמד , את מתרגשת ,מזילה דמעה ,-לבד. אין לך את מי לשתף,אין לך על מי לכעוס ,אין לך , לא כי הוא לא מרגיז , לא כי הוא לא הגיע , שנה ראשונה שלא כעסת עליו ,על כך שלא הגיע , כי הוא בעצם "איננו", רק עכשיו מעכלת...... וואו. רמז. סתם חשבתי בקול רם.