בהתחלה היו המון תסכולים אבל הלימודים נותנים המון כוח בנוסף לתסכולים חדשים שאינם קשורים למגדר. הכרתי לאחרונה את בן זוגי העכשווי ובקרוב חופשת חג של 3 שבועות, אני דווקא מוצאת את הדברים החיוביים שבדברים אילולא לא הייתי מתחילה תואר אני מניחה שחיי היו מסתכמים בעבודות מזדמנות וחוסר ציפייה לעתיד. הייתי כאן לפני כמה שנים... עוד בתחילת דרכי, היה מאוד נחמד ועזר להעביר את התהליך בכמה שפחות סבל נפשי, כיום דיי סיימתי את התהליך, לא עברתי ניתוחים אבל מספיק שלמה עם איך שאני נראת. האם יו איפה עדיין מנהלת כאן? ותודה רבה!
מדהימה! אני גם התחלתי מוקדם, אנחנו מאוד נדירות כאן מסתבר. אבל אני כבר אחרי הכל.
אני ממש לא בכיוון של רפואה אלא הייטק, הלוואי שהיתה לי את הסבלנות לרפואה, בחרת דרך מעניינת ומאתגרת, כל הכבוד לך.
אשמח אם תעזרי לי להעלות את המודעות של התחלת התהליך בגיל מוקדם, כי נראה שהגיל הממוצע שבו מתחילות בפורום הוא 25-30.
ושוב כל הכבוד לך.
רפואה אכן מאתגר מאוד ובתכלס לא הייתי ממליצה על זה למי שלא יכול ללמוד חומר חדש כל יום כל הזמן. זה מתיש. אפילו שינוי מין יותר קליל מזה (מבחינתי). להעלות מודעות לתהליך בגיל צעיר זה מבורך אך זה לא תלוי רק ברצון, זה תלוי בהחלטת ההורים מגילאי 18 ומטה, תלוי בבצפר, בחברה, יכולת התמודדות של הבנאדם (בעיקר!!). אני יודעת שבזכות זה כיום אין שום ניתוח חובה שאני צריכה לעשות על מנת לעבור, כי את זה ההורמונים עשו, עוד בתולת ניתוחים למרות שיש כמה בתיכנון אבל לא ממהרת. כן צריכים להעלות מודעות מול הורים, שלא יעצרו את התהליך של הילדים שלהם כי עדיף מוקדם מאשר מאוחר, אבל יותר מזה עדיף כשהבנאדם מוכן לזה מאשר כשהוא לא. גם אם זה בגיל 50. זה תהליך קשה וצריך לדעת אם תוכלי להתמודד איתו עם כמה שפחות כאב וסבל. אני יודעת שאני פשוט קפצתי למים העמוקים כי ידעתי שזה לא משהו שיעלם ואני לא מעוניינת להתמודד עם זה לאחר ימי התיכון. פשוט סיימתי אותו בכיתה יא וכיום בספק אם מישהו בכלל מבדיל. אז כן, חשוב לעורר מודעות לתהליך בגיל מוקדם אבל יותר לעודד תהליך רק מתי שמוכנים לזה ב 100%