שני בנייני מגורים מודרנים בת"א!
שני בניינים בת"א שתוכננו ע"י סטודנטים מבצלאל,שהתייחסו למגמה הפרוגרמתית, והארכיטקטונית, עם דגש לגבי ראייה שבודקת לאן מועדות פני העיר ב 20,30 שנה הקרובות על רקע והצרכים והבעיות החדשות שפוקדות ויפקדו את העיר : מצוקת שטח, עלייה וריבוי טבעי, התפתחות טכנולוגית בקצב מסחרר, רמת חיים משתנה ואתה אופי צריכת מגורים משתנה, וצפייה ולמעבר התחבורה הציבורית לרכבות תת קרקעיות. המתחם שאני בחרתי נקרא מוסך דן, בלוק של 9 דונם בין רח´ דיזינגוף במזרח לבין רח´ בן-יהודה במערב, רח´ ארלוזורוב בדרום ו רח´ וילנא בצפון. הקומפלקס שתכננתי כוללת 2 בנייני מגורים הכוללים דירות בגדלים שונים ,דופלקסים, ובריכות גג. הבניינים נובעים משני בסיסים שאחד מהם הוא מרכז תרבות הכולל מוזיאן, גלריה, ואולם כנסים, והשני הוא מרכז בריאות וספורט הכולל חדרי כושר, טיפולים, ספא, וחוגים, בריכה, מסעדה, ושלושה אולמות קולנוע. המרכזים הציבוריים מהווים את הממשק של הפרוייקט עם הקרקע וממשיכים את גובה קו הרקיע של הבניינים בבלוקים השכנים. בין שני המבנים מקשרת כיכר שהיא לב הפרוייקט המיועד גם לדיירים וגם לציבור הנהנה מהפונקציות הציבוריות. מעל הכיכר יש קירוי המקרין קלילות ורכות בגובה קני מידה אנושי המיועד לאלה הנהנים מהפרוייקט ברמת אותו הרחוב. ספת החזיתות של מגדלי המגורים משלבת בין 2 אסתטיקות המסמלות בעיני את ת"א הישנה מול ת"א החדשה. ספת החזית המסורתית המצופה בחומר טבעי של אבן או טיח עם פתחי חלונות היוצאים לרחוב באדנית עם צמחייה חיננית. ולעומתה החזית החדשה שת"א הולכת ומסגלת לעצמה - קיר המסך של המתכת והזכוכית הבוהקת. הפרוייקט הוא חלק מראייה ותפיסה אורבנית הגורסת שת"א של שנות העשרים של המאה הנוכחית תתאפיין במתחמי מגורים בקנה מידה גדול יותר, ביחס של פרוייקט פר בלוק במקום החלוקה שנעשתה באמצע המאה הקודמת שלפיה כל בלוק חולק ל קופסאות משנה עם קווי מגרש ובניין ביניהם שהיו אמורים ליצור הפסקות ירוקות אך בגלל גודלם הקטן מהווים מקום אפל שמגיעים אליו רק כדי לזרוק אשפה. כל פרוייקט מולטי פונקציונאלי כזה יכלול כמובן חניון תת קרקעי ענק לפתרון בעיות החנייה של היום, ובין החניונים יוכלו לקשר כבישים תת קרקעיים למכוניות ותחבורה ציבורית עם רכבות - לרווחת הולכי הרגל מעל פני הקרקע שיוכלו ללכת בבטחה וליהנות מאויר נקי יותר.
שני בניינים בת"א שתוכננו ע"י סטודנטים מבצלאל,שהתייחסו למגמה הפרוגרמתית, והארכיטקטונית, עם דגש לגבי ראייה שבודקת לאן מועדות פני העיר ב 20,30 שנה הקרובות על רקע והצרכים והבעיות החדשות שפוקדות ויפקדו את העיר : מצוקת שטח, עלייה וריבוי טבעי, התפתחות טכנולוגית בקצב מסחרר, רמת חיים משתנה ואתה אופי צריכת מגורים משתנה, וצפייה ולמעבר התחבורה הציבורית לרכבות תת קרקעיות. המתחם שאני בחרתי נקרא מוסך דן, בלוק של 9 דונם בין רח´ דיזינגוף במזרח לבין רח´ בן-יהודה במערב, רח´ ארלוזורוב בדרום ו רח´ וילנא בצפון. הקומפלקס שתכננתי כוללת 2 בנייני מגורים הכוללים דירות בגדלים שונים ,דופלקסים, ובריכות גג. הבניינים נובעים משני בסיסים שאחד מהם הוא מרכז תרבות הכולל מוזיאן, גלריה, ואולם כנסים, והשני הוא מרכז בריאות וספורט הכולל חדרי כושר, טיפולים, ספא, וחוגים, בריכה, מסעדה, ושלושה אולמות קולנוע. המרכזים הציבוריים מהווים את הממשק של הפרוייקט עם הקרקע וממשיכים את גובה קו הרקיע של הבניינים בבלוקים השכנים. בין שני המבנים מקשרת כיכר שהיא לב הפרוייקט המיועד גם לדיירים וגם לציבור הנהנה מהפונקציות הציבוריות. מעל הכיכר יש קירוי המקרין קלילות ורכות בגובה קני מידה אנושי המיועד לאלה הנהנים מהפרוייקט ברמת אותו הרחוב. ספת החזיתות של מגדלי המגורים משלבת בין 2 אסתטיקות המסמלות בעיני את ת"א הישנה מול ת"א החדשה. ספת החזית המסורתית המצופה בחומר טבעי של אבן או טיח עם פתחי חלונות היוצאים לרחוב באדנית עם צמחייה חיננית. ולעומתה החזית החדשה שת"א הולכת ומסגלת לעצמה - קיר המסך של המתכת והזכוכית הבוהקת. הפרוייקט הוא חלק מראייה ותפיסה אורבנית הגורסת שת"א של שנות העשרים של המאה הנוכחית תתאפיין במתחמי מגורים בקנה מידה גדול יותר, ביחס של פרוייקט פר בלוק במקום החלוקה שנעשתה באמצע המאה הקודמת שלפיה כל בלוק חולק ל קופסאות משנה עם קווי מגרש ובניין ביניהם שהיו אמורים ליצור הפסקות ירוקות אך בגלל גודלם הקטן מהווים מקום אפל שמגיעים אליו רק כדי לזרוק אשפה. כל פרוייקט מולטי פונקציונאלי כזה יכלול כמובן חניון תת קרקעי ענק לפתרון בעיות החנייה של היום, ובין החניונים יוכלו לקשר כבישים תת קרקעיים למכוניות ותחבורה ציבורית עם רכבות - לרווחת הולכי הרגל מעל פני הקרקע שיוכלו ללכת בבטחה וליהנות מאויר נקי יותר.