שני חלומות צלולים הלילה
החלום הראשון התחיל בכך שראיתי את עצמי בעבודה, יושבת במשרד וסתם החלטתי תוך כדי כך לעשות בדיקת מציאות. הסתכלתי על כף היד הימנית שלי והיא נראתה רגילה לחלוטין. הסתכלתי על כף היד השמאלית, ספרתי אצבעות וראיתי שיש בה רק ארבע אצבעות! מכאן הבנתי שאני חולמת. החלטתי לצאת מהעבודה ולהתחיל להינות מהחלום. ניסיתי לעבור דרך הקירות אבל לא הצלחתי וגם העיניים נעצמו לי ולא ראיתי כלום. מתוך תסכול ניסיתי אפילו לשבור את חלון היציאה (שהיה נעול) אבל גם את זה לא הצלחתי. בסופו של דבר, כדי לא לבזבז את החלום, יצאתי בצורה רגילה דרך הדלת (שהייתה נעולה עם מפתח. מה שלא קורה במציאות). ריחפתי במסדרון ואז יצאתי החוצה באמת. בהתחלה עדיין עפתי קצת אבל אז חשבתי על זה שכדי לשמור על החלום כדאי להירגע קצת וללכת בצורה רגילה ואפילו איטית, לשדר רוגע למוח. האיזור הזה שכביכול היה יציאה מהעבודה נראה בעצם כמו האיזור של רחבת הבימה בת"א כאשר אני כאילו יצאתי מהיכל התרבות. (לא חשבתי כך בחלום, מבחינתי יצאתי מהעבודה אבל ככה האיזור נראה בערך). בצד ימין הייתה מעין מצבה או אנדרטה. הסתכלתי על הכתוב שם, הסטתי את המבט והסתכלתי שוב. הכיתוב השתנה כצפוי. עשיתי שוב את בדיקת המציאות עם הידיים. ביד הימנית ראיתי שחסרה אצבע אבל אז ראיתי שהאצבע החסרה בעצם מסתתרת מאחורי אצבע אחרת. זה היה כאילו התירוץ של המוח שלי לשכנע אותי שזאת מציאות. (אבל כשהתעוררתי באמת מהחלום, ניסיתי לעשות את התנועה הזאת של להסתיר את האצבע מאחורי אצבע אחרת והבנתי שבמציאות זה בלתי אפשרי).
למרות הניסיון להירגע ולהמשיך את החלום ברוגע, התעוררתי מהר מאוד, בקטע הזה.
אחר כך נרדמתי שוב והיה לי חלום דומה. בחלום אני כאילו בדרך חזרה מהעבודה או אולי מבית ספר ויש הסעה כאשר הנהגת היא מישהי מהעבודה (בחלום. היא לא קיימת במציאות וגם במציאות אין הסעות מסודרות). אני רואה שהנהגת כל הזמן סוטה מהמסלול ומשנה אותו ואני כל הזמן מנסה לחשוב לאן היא מנסה להגיע או איך. אחר כך פתאום אני חושבת שאולי אני שוב חולמת. אני שוב עושה את בדיקת המציאות עם האצבעות אבל לא בטוחה שאני רואה בהן משהו מוזר. אז אני פשוט קמה מהישיבה ועוברת עם חצי מהגוף שלי דרך תקרת המכונית וזה הסימן שאומר לי שאני אכן חולמת. אני מנסה לצאת מהמכונית ולהתחיל לעוף אבל מרגישה שהחלום מתפוגג ואני הולכת להתעורר. לא מצליחה לשלוט בזה ואז "מתעוררת", התעוררות שווא, שבה אני רואה את עצמי כאילו בבית שלי, מתחילה לסדר אותו וחושבת לעצמי שעוד מעט אכתוב את החלום במחשב, אבל אז מחליטה בעצם בכל זאת לכתוב אותו במחברת. (במציאות אני מנהלת את יומן החלומות במחברת שמונחת ליד המיטה). אני לוקחת את המחברת כדי לכתוב אבל כאן כבר מתעוררת באמת.
חלומות צלולים מאוד משמעותיים. אחרי שהתעוררתי מהחלום הראשון רשמתי לעצמי במחברת גם את החלום וגם ציינתי את זה שבחלום הצלול הבא שבו אראה את עצמי בעבודה אני רוצה לפגוש מדריך שיגיד לי איך לצאת מהעבודה. אולי בגלל זה חלמתי גם את החלום הבא.
החלום הראשון התחיל בכך שראיתי את עצמי בעבודה, יושבת במשרד וסתם החלטתי תוך כדי כך לעשות בדיקת מציאות. הסתכלתי על כף היד הימנית שלי והיא נראתה רגילה לחלוטין. הסתכלתי על כף היד השמאלית, ספרתי אצבעות וראיתי שיש בה רק ארבע אצבעות! מכאן הבנתי שאני חולמת. החלטתי לצאת מהעבודה ולהתחיל להינות מהחלום. ניסיתי לעבור דרך הקירות אבל לא הצלחתי וגם העיניים נעצמו לי ולא ראיתי כלום. מתוך תסכול ניסיתי אפילו לשבור את חלון היציאה (שהיה נעול) אבל גם את זה לא הצלחתי. בסופו של דבר, כדי לא לבזבז את החלום, יצאתי בצורה רגילה דרך הדלת (שהייתה נעולה עם מפתח. מה שלא קורה במציאות). ריחפתי במסדרון ואז יצאתי החוצה באמת. בהתחלה עדיין עפתי קצת אבל אז חשבתי על זה שכדי לשמור על החלום כדאי להירגע קצת וללכת בצורה רגילה ואפילו איטית, לשדר רוגע למוח. האיזור הזה שכביכול היה יציאה מהעבודה נראה בעצם כמו האיזור של רחבת הבימה בת"א כאשר אני כאילו יצאתי מהיכל התרבות. (לא חשבתי כך בחלום, מבחינתי יצאתי מהעבודה אבל ככה האיזור נראה בערך). בצד ימין הייתה מעין מצבה או אנדרטה. הסתכלתי על הכתוב שם, הסטתי את המבט והסתכלתי שוב. הכיתוב השתנה כצפוי. עשיתי שוב את בדיקת המציאות עם הידיים. ביד הימנית ראיתי שחסרה אצבע אבל אז ראיתי שהאצבע החסרה בעצם מסתתרת מאחורי אצבע אחרת. זה היה כאילו התירוץ של המוח שלי לשכנע אותי שזאת מציאות. (אבל כשהתעוררתי באמת מהחלום, ניסיתי לעשות את התנועה הזאת של להסתיר את האצבע מאחורי אצבע אחרת והבנתי שבמציאות זה בלתי אפשרי).
למרות הניסיון להירגע ולהמשיך את החלום ברוגע, התעוררתי מהר מאוד, בקטע הזה.
אחר כך נרדמתי שוב והיה לי חלום דומה. בחלום אני כאילו בדרך חזרה מהעבודה או אולי מבית ספר ויש הסעה כאשר הנהגת היא מישהי מהעבודה (בחלום. היא לא קיימת במציאות וגם במציאות אין הסעות מסודרות). אני רואה שהנהגת כל הזמן סוטה מהמסלול ומשנה אותו ואני כל הזמן מנסה לחשוב לאן היא מנסה להגיע או איך. אחר כך פתאום אני חושבת שאולי אני שוב חולמת. אני שוב עושה את בדיקת המציאות עם האצבעות אבל לא בטוחה שאני רואה בהן משהו מוזר. אז אני פשוט קמה מהישיבה ועוברת עם חצי מהגוף שלי דרך תקרת המכונית וזה הסימן שאומר לי שאני אכן חולמת. אני מנסה לצאת מהמכונית ולהתחיל לעוף אבל מרגישה שהחלום מתפוגג ואני הולכת להתעורר. לא מצליחה לשלוט בזה ואז "מתעוררת", התעוררות שווא, שבה אני רואה את עצמי כאילו בבית שלי, מתחילה לסדר אותו וחושבת לעצמי שעוד מעט אכתוב את החלום במחשב, אבל אז מחליטה בעצם בכל זאת לכתוב אותו במחברת. (במציאות אני מנהלת את יומן החלומות במחברת שמונחת ליד המיטה). אני לוקחת את המחברת כדי לכתוב אבל כאן כבר מתעוררת באמת.
חלומות צלולים מאוד משמעותיים. אחרי שהתעוררתי מהחלום הראשון רשמתי לעצמי במחברת גם את החלום וגם ציינתי את זה שבחלום הצלול הבא שבו אראה את עצמי בעבודה אני רוצה לפגוש מדריך שיגיד לי איך לצאת מהעבודה. אולי בגלל זה חלמתי גם את החלום הבא.