החושף הנחשף לאהבה
New member
שני צדדים אחת קטנה ואחד..
כל ערב בשבועיים האחרונים הקטנה מתחילה בסידרת הבכי היומי. אני רוצה את אבא, אבא, אבא וכו´ וכו´. עד כאן זה טבעי שילדה שהוריה גרושים (שלוש שנים) ומזה חצי שנה החושף מתפקד כהורה רוצה את אבא. כן, היא רואה אותו פעם באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני. הדבר שהחושף והמופלאה רואים לנכון לעשות הוא לתת לה לראות את אבא יותר. אבל, האבא הוא איך לאמר זאת בלשון עדינה חושב רק על עצמו. לדוגמא: החושף דיבר איתו לפני שבוע שיקח אותם ביום שישי לארוחת ערב (יום ההולדת של הגדול ולמחרת יום ההולדת של הקטן) תשובה: לא, אני אקח אותם ביום שבת. החושף: שבת יש לגדול יום הולדת בבית באים אליו חברים לישון (באוהל ש החושף בונה להם בחצר). תשובה: טוב אני אקח רק את הקטנה. החושף: והיא לא תהיה ביום הולדת של אחיה? תשובה: אני אקח אותם ביום ראשון. אתמול הקטנה צרחה ובכתה ואז הוא רצה לקחת אותה מתי שהיא רוצה. כן, אמרה לו המופלאה אבל אנחנו כבר קבענו עם חברים שיש להם בת בגילה של הקטנה לארוחת ערב, והצענו לך לקחת אותם שבוע שעבר. תשובת האב: אני חי מהיום למחר אני לא יכול לתכנן. וככה זה עם כל דבר ביום שלישי הם אצלו (יום לפני היום הראשון של בית הספר) טלפון מהקטנה: אמא את יכולה להביא לי מחר סנדוויץ. המופלאה: למה? הקטנה: כי לאבא אין לחם בבית. המופלאה: החנויות פתוחות עוד מוקדם. הקטנה: הוא רואה ספורט. המופלאה: שיפסיק וילך לקנות לך לחם. הקטנה: הוא רואה ספורט עם אחי וזה מאוד חשוב לאחי כי זה כמו אימון בשבילו. למחרת הקטנה הגיע לבית הספר עם קרואסון שוקולד שאסור לה להביא. דוגמאות יש מכאן עד להודעה חדשה, הוא לא לקח יום חופש כל הקיץ כדי להיות איתם אבל בילה שלושה שבועות בישראל ולא קנה להם מתנה אחת. הוא לא בילה איתם יום שלם אחד מתוך כל ימי החופש. כשהוא חזר אחרי שלושה שבועות הוא לקח אותם לשלושה ימים שבהם הם היו בקייטנה והחזיר אותם כי יש לו משחק כדור סל והוא לא רוצה שהם יפריעו לו. הוא לא כל כך מעניין אבל הקטנה כל יום בוכה. והיא קטנה מדי (6) כדי להבין שאם אבא רוצה הוא היה יכול לקחת אותה לשבוע בקיץ או באמצע השבוע ליום נוסף אם הוא יעשה את המאמץ ויתקשר לתאם דברים מראש. החושף ומופלאה מסבירים לה כל ערב ולפעמים גולשים לדברים שלא צריך להגיד לה. בכלל מאז שהוא חזר מהחופש שלו נוצרת אצל הילדה חרדת נטישה שמתבטאת בהתעלנות מהחושף ונסיונות להאשים אותו בכל דבר. כשהיא מקבלת את ההפתעה של יום שישי שהחושף קונה לה ולאחיה היא לא אומרת תודה. ושהמופלאה שואלת אותה למה? היא אומרת דברים כמו "אני עסוקה עכשיו" "העטיפה של המתנה לא מדוייקת מספיק" ומסרבת להגיד תודה. בטעות פעם אחת החושף אמר לה "אל תגידי תודה החושף אוהב אותך גם שאת לא אומרת תודה." או אולי לא בטעות. החושף מקווה שזה לא מבולבל מדי ושהבנתם את הבעיה. יש למישהו רעיונות? עצות? נסיון? תודה מראש
כל ערב בשבועיים האחרונים הקטנה מתחילה בסידרת הבכי היומי. אני רוצה את אבא, אבא, אבא וכו´ וכו´. עד כאן זה טבעי שילדה שהוריה גרושים (שלוש שנים) ומזה חצי שנה החושף מתפקד כהורה רוצה את אבא. כן, היא רואה אותו פעם באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני. הדבר שהחושף והמופלאה רואים לנכון לעשות הוא לתת לה לראות את אבא יותר. אבל, האבא הוא איך לאמר זאת בלשון עדינה חושב רק על עצמו. לדוגמא: החושף דיבר איתו לפני שבוע שיקח אותם ביום שישי לארוחת ערב (יום ההולדת של הגדול ולמחרת יום ההולדת של הקטן) תשובה: לא, אני אקח אותם ביום שבת. החושף: שבת יש לגדול יום הולדת בבית באים אליו חברים לישון (באוהל ש החושף בונה להם בחצר). תשובה: טוב אני אקח רק את הקטנה. החושף: והיא לא תהיה ביום הולדת של אחיה? תשובה: אני אקח אותם ביום ראשון. אתמול הקטנה צרחה ובכתה ואז הוא רצה לקחת אותה מתי שהיא רוצה. כן, אמרה לו המופלאה אבל אנחנו כבר קבענו עם חברים שיש להם בת בגילה של הקטנה לארוחת ערב, והצענו לך לקחת אותם שבוע שעבר. תשובת האב: אני חי מהיום למחר אני לא יכול לתכנן. וככה זה עם כל דבר ביום שלישי הם אצלו (יום לפני היום הראשון של בית הספר) טלפון מהקטנה: אמא את יכולה להביא לי מחר סנדוויץ. המופלאה: למה? הקטנה: כי לאבא אין לחם בבית. המופלאה: החנויות פתוחות עוד מוקדם. הקטנה: הוא רואה ספורט. המופלאה: שיפסיק וילך לקנות לך לחם. הקטנה: הוא רואה ספורט עם אחי וזה מאוד חשוב לאחי כי זה כמו אימון בשבילו. למחרת הקטנה הגיע לבית הספר עם קרואסון שוקולד שאסור לה להביא. דוגמאות יש מכאן עד להודעה חדשה, הוא לא לקח יום חופש כל הקיץ כדי להיות איתם אבל בילה שלושה שבועות בישראל ולא קנה להם מתנה אחת. הוא לא בילה איתם יום שלם אחד מתוך כל ימי החופש. כשהוא חזר אחרי שלושה שבועות הוא לקח אותם לשלושה ימים שבהם הם היו בקייטנה והחזיר אותם כי יש לו משחק כדור סל והוא לא רוצה שהם יפריעו לו. הוא לא כל כך מעניין אבל הקטנה כל יום בוכה. והיא קטנה מדי (6) כדי להבין שאם אבא רוצה הוא היה יכול לקחת אותה לשבוע בקיץ או באמצע השבוע ליום נוסף אם הוא יעשה את המאמץ ויתקשר לתאם דברים מראש. החושף ומופלאה מסבירים לה כל ערב ולפעמים גולשים לדברים שלא צריך להגיד לה. בכלל מאז שהוא חזר מהחופש שלו נוצרת אצל הילדה חרדת נטישה שמתבטאת בהתעלנות מהחושף ונסיונות להאשים אותו בכל דבר. כשהיא מקבלת את ההפתעה של יום שישי שהחושף קונה לה ולאחיה היא לא אומרת תודה. ושהמופלאה שואלת אותה למה? היא אומרת דברים כמו "אני עסוקה עכשיו" "העטיפה של המתנה לא מדוייקת מספיק" ומסרבת להגיד תודה. בטעות פעם אחת החושף אמר לה "אל תגידי תודה החושף אוהב אותך גם שאת לא אומרת תודה." או אולי לא בטעות. החושף מקווה שזה לא מבולבל מדי ושהבנתם את הבעיה. יש למישהו רעיונות? עצות? נסיון? תודה מראש
