עילאי זבדזקי
New member
שני שירים נוספים.
על מזבח כאבך רציתי לגאול אותך מיסורייך, מגעגועים אל שלא ישוב. להיות נטע ועץ במקום זה שנעקר. רציתי להשיבם לחייך, שנרקוד עימם יחד כאילו כלום לא קרה. קיוויתי שאוכל, אך נכשלתי במקום בו איש לא יצלח. היו אלה ארבעים שנות תאטרון ללא כרטיסים, זרקורים ובמה. אנחנו היינו השחקנים הרוחות המאירות את החלל. גחלליות המתחזות לענק, בדממת הרעש המוחנק. אך הרעש עולה, מנתץ ללא רחם. הלבה העצורה מבעבעת מתכוננת למסע. אלה חיי או חייך אמי. זהו יום הדין. והרי לך תוצאות מחקר שגילו כמניין שנות חיי: הם אינם עוד אהובייך. עצמותיהם בקבריי ענק. גם אם בדכאו או בקרקוב תחפשי, לא תמצאי דבר. פה תם ריקודנו המשותף, הריקוד בשחור לבן. אני נפרד מהרוחות ויודע שכל זה היה לשווא. אני קורא לי בשמי אני קורא לי בשמי בין חוקים וציווים בין מסילות ברזל וגדרות תייל אני קורא לי בשמי בין אותן גויות שהונחו על כתפיי אני קורא לי בשמי מתוך זהות מחוקה, זהות משתקמת אני קורא לי בשמי ורואה ענק מתעורר ומרעיד.
על מזבח כאבך רציתי לגאול אותך מיסורייך, מגעגועים אל שלא ישוב. להיות נטע ועץ במקום זה שנעקר. רציתי להשיבם לחייך, שנרקוד עימם יחד כאילו כלום לא קרה. קיוויתי שאוכל, אך נכשלתי במקום בו איש לא יצלח. היו אלה ארבעים שנות תאטרון ללא כרטיסים, זרקורים ובמה. אנחנו היינו השחקנים הרוחות המאירות את החלל. גחלליות המתחזות לענק, בדממת הרעש המוחנק. אך הרעש עולה, מנתץ ללא רחם. הלבה העצורה מבעבעת מתכוננת למסע. אלה חיי או חייך אמי. זהו יום הדין. והרי לך תוצאות מחקר שגילו כמניין שנות חיי: הם אינם עוד אהובייך. עצמותיהם בקבריי ענק. גם אם בדכאו או בקרקוב תחפשי, לא תמצאי דבר. פה תם ריקודנו המשותף, הריקוד בשחור לבן. אני נפרד מהרוחות ויודע שכל זה היה לשווא. אני קורא לי בשמי אני קורא לי בשמי בין חוקים וציווים בין מסילות ברזל וגדרות תייל אני קורא לי בשמי בין אותן גויות שהונחו על כתפיי אני קורא לי בשמי מתוך זהות מחוקה, זהות משתקמת אני קורא לי בשמי ורואה ענק מתעורר ומרעיד.