שני תסריטים שונים לתכנון אילת - או הרצוי מול המצוי
בקרוב אילת תעבור מהפך. שדה תעופה בינלאומי מחוץ לעיר. זה שינוי כפול: למעשה אילת תוכל להיפתח לטיסות מסחריות גדולות, והשינוי השני זה שטח הקרקע בליבה של העיר, בין אזור המלונות לאזור התעשייה, שטח גדול מאד של השדה והמסלול שיתפנו.
מכאן מתפצל התכנון לשני תסריטים. הראשון הוא תסריט "למה שנשקיע". בתסריט זה שטח נמל התעופה הופך לעוד מתחמי מלונאות נמוכים, זוללי שטח (נוסח אלו שקמו בשנים האחרונות) ואולי עוד מבנה ציבור (דוגמת כשלון עיר המלכים) או אפילו כמה מבני מגורים שבלוניים כמו אלו שנבנים בשכונות המגורים, אולי בשילוב בריכה, אולי כדיור מוגן. בתסריט זה, העירייה משקיעה רק בסלילת כבישים, תשתיות חשמל ועוד מלונות 3-4 כוכבים 3-4 קומות סביב 3-4 בריכות קמים להם במלבן הקרקע. בתסריט זה שורת נהגי מוניות ומיניבוסים נדרשת לשנע את התיירים משדה התעופה, שחלקם פשוט יגיעו לשם כדי להתחיל את הטיול בישראל קצת יותר בזול, ויבלו שם לילה אחד או מקסימום שניים, לפני שיקחו אוטובוס לירושלים.
בתסריט האופטימי, שבו המדינה מכניסה יד לכיס ומבינה את צורכי השעה של אילת, מביאים מתכנן ערים בינלאומי שעיסוקו ערי נופש דומות. מאפשרים לו לעצב מחדש את כל מרכז אילת. לאורך המסלול מייצרים מעגנה חדשה ומשני צידיה טיילות רחבות עם אזורי מסחר ומעליהם מגדלי מגורים ומלונאות. מייצרים קישור להולכי רגל בין מתחם המרינה החדשה לאזור התעשייה שם מוסיפים מתחמי בילוי חדשים, עם מתחמי מסעדות, פאבים ומועדונים. מנמל התעופה אל אזור המלונות מתחילים בהקמת skytrain עילי על מסילה הלוך וחזור, שיאפשר תנועה מהירה וממוזגת ישירות מהנמל לאילת עם תחנת בייניים בקיבוץ אילות ובאזור לוגיסטי חדש ליד נמל התעופה, שיכלול האנגרים ענקיים וממוזגים שיוכלו לאלכס לצד שינוע סחורות גם מוקדי פעילות תיירותית באזור כמו הופעות גדולות וסדנאות. בנוסף קרן לשדרוג מלונות ישנים מאתרת כ-10 בתי מלון 3 כוכבים באילת ומשקיעה בשיפוץ חוץ ופנים, שדרוג ושיפור המוצר התיירותי.
בנוסף, המרכז הרפואי יוספטל עובר שדרוג ומוקם בית חולים ברמה בינלאומית שימשוך גם תיירות מרפא.
אלו שני התסריטים. בראשון, בהעדר חזון והשקעה רצינית, אילת תמשיך לדשדש ולהסתמך על חודשי 'תיירות הסטודנטים'. ראש העיר שלה ימשיך לרדוף עם הלשון בחוץ אחרי "עורק החמצן" שדה דב, כמו כלב אחר זנבו.. בתסריט השני, נכון - שדורש חשיבה בגדול, השקעה לאומית של כ-10 מליארד שקל על פני 5 שנים וגם הבנה שמתכננים ישראליים פשוט לא מנוסים בתכנון ערי תיירות כאלו ולכן 'חושבים בקטן' - אילת יכולה לשדרג עצמה וליצור תנופה מחודשת כיעד תיירות ומגורים מועדף. השקעה לאומית כזו, בתשתית התיירות ובשדרוג המוצר 'אילת' לא רק תשתית מחלפים או רכבת.
בקרוב אילת תעבור מהפך. שדה תעופה בינלאומי מחוץ לעיר. זה שינוי כפול: למעשה אילת תוכל להיפתח לטיסות מסחריות גדולות, והשינוי השני זה שטח הקרקע בליבה של העיר, בין אזור המלונות לאזור התעשייה, שטח גדול מאד של השדה והמסלול שיתפנו.
מכאן מתפצל התכנון לשני תסריטים. הראשון הוא תסריט "למה שנשקיע". בתסריט זה שטח נמל התעופה הופך לעוד מתחמי מלונאות נמוכים, זוללי שטח (נוסח אלו שקמו בשנים האחרונות) ואולי עוד מבנה ציבור (דוגמת כשלון עיר המלכים) או אפילו כמה מבני מגורים שבלוניים כמו אלו שנבנים בשכונות המגורים, אולי בשילוב בריכה, אולי כדיור מוגן. בתסריט זה, העירייה משקיעה רק בסלילת כבישים, תשתיות חשמל ועוד מלונות 3-4 כוכבים 3-4 קומות סביב 3-4 בריכות קמים להם במלבן הקרקע. בתסריט זה שורת נהגי מוניות ומיניבוסים נדרשת לשנע את התיירים משדה התעופה, שחלקם פשוט יגיעו לשם כדי להתחיל את הטיול בישראל קצת יותר בזול, ויבלו שם לילה אחד או מקסימום שניים, לפני שיקחו אוטובוס לירושלים.
בתסריט האופטימי, שבו המדינה מכניסה יד לכיס ומבינה את צורכי השעה של אילת, מביאים מתכנן ערים בינלאומי שעיסוקו ערי נופש דומות. מאפשרים לו לעצב מחדש את כל מרכז אילת. לאורך המסלול מייצרים מעגנה חדשה ומשני צידיה טיילות רחבות עם אזורי מסחר ומעליהם מגדלי מגורים ומלונאות. מייצרים קישור להולכי רגל בין מתחם המרינה החדשה לאזור התעשייה שם מוסיפים מתחמי בילוי חדשים, עם מתחמי מסעדות, פאבים ומועדונים. מנמל התעופה אל אזור המלונות מתחילים בהקמת skytrain עילי על מסילה הלוך וחזור, שיאפשר תנועה מהירה וממוזגת ישירות מהנמל לאילת עם תחנת בייניים בקיבוץ אילות ובאזור לוגיסטי חדש ליד נמל התעופה, שיכלול האנגרים ענקיים וממוזגים שיוכלו לאלכס לצד שינוע סחורות גם מוקדי פעילות תיירותית באזור כמו הופעות גדולות וסדנאות. בנוסף קרן לשדרוג מלונות ישנים מאתרת כ-10 בתי מלון 3 כוכבים באילת ומשקיעה בשיפוץ חוץ ופנים, שדרוג ושיפור המוצר התיירותי.
בנוסף, המרכז הרפואי יוספטל עובר שדרוג ומוקם בית חולים ברמה בינלאומית שימשוך גם תיירות מרפא.
אלו שני התסריטים. בראשון, בהעדר חזון והשקעה רצינית, אילת תמשיך לדשדש ולהסתמך על חודשי 'תיירות הסטודנטים'. ראש העיר שלה ימשיך לרדוף עם הלשון בחוץ אחרי "עורק החמצן" שדה דב, כמו כלב אחר זנבו.. בתסריט השני, נכון - שדורש חשיבה בגדול, השקעה לאומית של כ-10 מליארד שקל על פני 5 שנים וגם הבנה שמתכננים ישראליים פשוט לא מנוסים בתכנון ערי תיירות כאלו ולכן 'חושבים בקטן' - אילת יכולה לשדרג עצמה וליצור תנופה מחודשת כיעד תיירות ומגורים מועדף. השקעה לאומית כזו, בתשתית התיירות ובשדרוג המוצר 'אילת' לא רק תשתית מחלפים או רכבת.