../images/Emo124.gifהחופש נגמר...
זהו. נגמר. חופש 06-07 היסתיים. זה לפי דעתי היה החופש הכי מבאס... מלחמה, איומים מימין ושמאל, ללכת כל הזמן לממ"ד\מקלט, חום נוראי
, וההרגשות הנוראיות בעקבות המלחמה. היום הראשון שהגיעו קטיושות לחיפה-היום הכי נוראי בחיי, נלחצתי כמו לא יודעת מה, כל אזעקה מקפיצה את הלב והרגשתי כאילו יש לי הר-געש בלב, ביום הראשון הקאתי ורעדתי... רוב הימים שמעתי נחיתות, ואפילו היו יומים שהרגשתי שזה ממש קרוב אילנו, ואפילו הדלתות זזו מההדף הרב(למרות שלא הודיעו שזה נחת לידנו...אבל אני גרה בערך קרוב למפעלים...) אבל גיליתי משהו, משהו ממש חשוב.
אתם. כן אתם, שידעתם שנוחתים לידנו קטישות ועזרתם לנו ותמכתם בנו. אולי כתבתם רק מילים, אבל הרגשתי שממש היתכוונתם לזה. למרות שאתם לא מכירים ממש פנים אל מול פנים אותי, עדיין תמכתם, והסחתם את דעתי מהבלגן, אפילו שזה היה לכמה דקות-וזה עזר. אז הנה החופש נגמר, מצד אחד רע בגלל המלחמה ומצד שני הרגשתי יותר קרובה לכל אחד ואחת ממכם. תודה לכל מי שתמך בי דרך המסן, ובכלל, דרך הפורום. אני עולה לכיתה ט'-אמרו לי שזה הכיתה הכי מהנה-נראה. אז שיהיה לכולם לימודים מוצלחים, עם המון שיגשוג, עם המון מאיות ותשיעיות. שיהיה לכולנו קל בדרך שלנו, אם זה צבא
,שירות לאומי, לימודים
, עבודה.העיקר הצלחה. בתודה ובהצלחה, מכל ה-
, עדי.