בואו ננסה כיוון אחר לדיון, ברשותכם.
בואו נניח שאני לא רוצה לשלם מסים... בואו נניח שאני מאמין שאסור לגבות מסים וזה חוסר צדק משווע לגבות מסים מאזרחים. מה, אי אפשר להטיל מס על חברות כך שהאזרח לא ישלם? אי אפשר להדפיס כסף? בואו נניח שאני יודע שהחשמל ימשיך להגיע לפנס הרחוב שליד ביתי ושאת הכבישים ימשיכו לסלול.. הרי, החברה לא מפסיקה להתקיים בגלל שאני ועוד מיעוט לא משלם מסים, נכון? האם מצרך ציבורי מפסיק להיות כזה כשאני, לבדי, בעצמי מחליט על כך? האם מוסר אן ערכים או רצונות של חלק מהציבור אמור לשלוט באינטרסים או צרכים של כלל הציבור? בבקשה לשים לב לשני צדדי השאלה... ואם נחזור לקרקע המציאות, הרי, כולנו רוצים שלום וכולנו רוצים להגיע למנוחה ולנחלה. יגידו מה שיגידו האנרכיסטים, גם גנרלים לא ששים אלי קרב. ויגידו מה שיגידו בצבא או בהתנחלויות, השמאל לא מחפש במודע אתחיסול המדינה (טוב, יכול להיות שיש כמה... ). ואם נגיד, טוב, בסדר. לא נשרת שם והצבא יאלץ להתפנות מהשטחים, כי הרי אין חיילים שמוכנים לשרת שם, זה באמת יגמר שם? הרי השמאל הפעיל הישראלי רוצה לפנות את הגליל גם כן... הרי ב1964 פעילי שמאל, שחלקם בעלי שער וזקן לבן וחלקם בעלי משרדי עריכת דין מפורסמים מאד, שכבר לפני הטרקטורים שהקימו את שכיית החמדה של הגליל וזעקו "על גופתנו!" ואתם רוצים שאני אסמוך עליהם ואמור "אהה.. בטח... כל מה שמענין אותם זה השטחים..."? לא אכפת לי לעשות נסיונות בפוליטיקה עולמית.. אבל לא במשהו שיסכן את הילדים שלי...