שעמום כמנגנון אבוליוציוני...?

שעמום כמנגנון אבוליוציוני...?

חשבתי על זה שיש מצב טוב שגם תחושת השעמום היא מעין מנגנון אבולוציוני...
ברגע שיש שעמום אנחנו מחפשים לעשות דברים אחרים, שונים שיפתחו אותנו
יגרמו לנו ללמוד דברים חדשים...
אני כמובן מאמין שלימוד הוא מפתח את יכולת ההישרדות וההתרבות שלנו והוא חלק מהמנגון האבולוציוני...
בקיצור-האם יש בתורת האבולוציה התייחסות לנושא?
ואם לא-מה דעתכם?שעמום הוא מנגנון אבולוציוני??
 
בהחלט

אמנם קשה למדוד תחושות כמו שיעמום בבעלי-חיים, אך בהחלט בודקים אצלם את החקירה של דברים חדשים. במחקרים שעושים אצלנו כרגע נראה שאפילו אצל זבובים ישנם דחף ואסטרגיה לחקר סביבה לא מוכרת. ככל שבעלי חיים הם בעלי מוח והתנהגות יותר מפותחת, הם יותר סקרנים ויש להם דחף יותר חזק ללמוד דברים חדשים. אצל קופים ובני-אדם בייחוד זה מגיע לדרגת צורך שכאשר איננו מסופק גורם לסבל נפשי (שיעמום).
 
למעלה